האם אנחנו עושים דברים רק כי אמרו לנו, או כי גם אנחנו רוצים בכך?

איור: יואל וקסברגר – מלכות וקסברגר ©

 

האם אנחנו עושים דברים רק כי אמרו לנו, או כי גם אנחנו עצמנו רוצים בכך?

אחד הפסוקים המפורסמים בתורה מופיע ב"שירת הים" שהיא חלק מפרשת השבוע ("בשלח").

נוכח ים סוף שנקרע, בני ישראל שרים את המילים: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ".

פרשנים רבים משבחים את הקשר הבין דורי הזה. כך למשל קובע רש"י: "לא אני תחילת הקדושה, אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלוקותו עליי מימי אבותיי". כלומר, יש פה מורשת עתיקה שעוברת מדור לדור.

אבל הרבי מקוצק הוסיף ואמר: "כתוב בתורה קודם כל 'זה אלי ואנווהו', האדם חייב קודם כל לומר 'זה אלי', ורק לאחר מכן: 'אלוקי אבי וארוממנהו'. האדם חייב להתאמץ ולבנות את אמונתו שלו, ולא להסתמך רק על הירושה שקיבל מאבותיו".

 

הוספה:

השל"ה הקדוש אומר: אם "זה קלי" אז "ואנוהו". כלומר, אם אלוקים הוא שלי, אז אני והוא זה דבר אחד.

אך אם זה "אלוקי אבי", הוא אלוקים של אבי אך לא שלי, אז "וארוממנהו", הוא מרומם ורחוק ממני.