אני נופל שוב ושוב. אני מגיע למסקנה שהשם יתברך לא רוצה את המעשים הטובים שאני עושה.

 

   

למרות שאני מנסה שוב ושוב להתחיל להתנהג כמו שצריך ולהתפלל בכוונה, בכל פעם שנדמה לי שמעכשיו אני אצליח להחזיק מעמד בעבודת השם, ההתלהבות שלי מחזיקה מעמד קצת זמן, ומיד אני נופל שוב. הדבר הזה מביא אותי להרגשה שלעולם לא אצליח להגיע למטרה. ולפעמים מכל אלה אני מגיע למסקנה שהשם יתברך לא רוצה את המעשים הטובים שאני עושה.

 

   

חלילה חלילה לומר ולהרגיש כך. אתה צריך לדעת שמה שאתה מספר שעובר עליך, עובר בעצם על כל אחד שמתחיל לעבוד את השם. לכן אחי, אל תחשוש ואל תדאג מכל מיני קשיים וניסיונות שבאים לך. אל תיבהל מזה שאתה צריך להתחיל שוב ושוב מהתחלה, כי ככה זה הדרך לעבוד את השם, שמהשמיים כאילו מרחיקים את האדם, וזה הכל הניסיון. אתה צריך לדעת, שכל פעולה ומעשה טוב שלך, עושים נחת רוח גדולה מאוד למעלה, אפילו אם אתה לא רואה את זה.

זה כמו ילד שמתחיל ללכת, שבהתחלה נותנים לו יד, ואחר כך עוזבים אותו שיתחיל ללכת לבד. כמובן שהוא נופל, ואז קם ומתחיל ללכת, וככה שוב ושוב, עד שהוא לומד ללכת. רק בגלל זה שנתנו לו ללכת לבד, הוא בסוף באמת יודע ללכת. אותו הדבר פה. בהתחלה האדם מרגיש הרגשות של התקרבות לעבודת השם, ואחר כך רוצים בשמיים שהוא יתחיל לעבוד ולהתאמץ קצת בעצמו, לכן עוזבים אותו ומרחיקים אותו מההרגשות של ההתקרבות. לא צריך להיבהל מזה, כי המטרה היא שהאדם ילמד וידע לעבוד את השם מעצמו.

וכדי לחזק אותך, שתראה שככה זה עובד אצל כל מי שרוצה לעבוד את השם, אני אספר לך קצת מה היה עם אבותינו.

יעקב אבינו עליו השלום היה יושב ועוסק בתורה, אבל אז נאלץ לברוח מעשו אחיו, שלא יהרוג אותו. אליפז, הבן של עשו, רדף אחריו ולקח את כל הכסף שלו. גם כשיעקב הגיע ללבן הארמי, הוא לא ישב במנוחה, כמו שיעקב אמר בעצמו: "הייתי ביום אכלני חורב (חום השמש) וקרח בלילה", וסבל מרמאויות חוזרות ונשנות של לבן הארמי, שרימה אותו יותר ממאה פעמים. ככה הוא סבל יותר מעשרים שנה, עד שסוף סוף הוא ברח מלבן הארמי. ואז שוב בא עשו להרוג אותו, "ויירא יעקב מאוד ויצר לו", עד שבחסדי השם הוא ניצל גם מעשו, אבל נשאר צולע מהמאבק שהיה לו עם שרו של עשו (המלאך של עשו). כשהוא הגיע לשכם הוא נרפא מהצליעה, אבל אז בשכם נלקחה הבת שלו דינה, וכנקמה הלכו שמעון ולוי והרגו את כל תושבי שכם. מסופר במדרש ('ילקוט ספר הישר'), שכתוצאה מהריגת תושבי שכם, התאחדו הרבה מלכים כדי להילחם נגד יעקב ובניו. היו שם מלחמות קשות בין יעקב ובניו לבין כל המלכים באזור, עד שהשם עזר להם והם ניצחו את כל האויבים שלהם. ואם זה לא מספיק, אחרי כל זה מתה רחל אמנו, אשתו של יעקב אבינו. וגם פה זה לא נגמר. יעקב ניסה לשבת בשלווה, אבל אז נפלה עליו הצרה הכי קשה שהיתה לו, יוסף נמכר למצרים (יעקב חשב שהוא מת). כל מי שמסתכל על זה, לא יכול להבין, איך יעקב אבינו, שהיה נביא ודיבר עם השם ואפילו זכה לראות מראות אלוקים, את המלאכים שעולים ויורדים בסולם, פתאום הסתלקה ממנו רוח הקודש, לא ליום, לא ליומיים, אלא לעשרים ושתיים שנה! ואם זה לא מספיק, היתה ליעקב הבטחה מפורשת מהשם יתברך שאם אף אחד מהבנים שלו לא ימות בזמן שהוא (יעקב) חי, אז הוא לא יראה פני גיהינום בשמיים, כמו שפירש רש"י (בראשית פרק ל"ה פסוק ל"ז), ועכשיו, שיעקב חשב שיוסף הבן שלו מת, הוא היה בטוח שהוא יהיה בגיהינום.

מה אתה אומר? האם יש טעם שיעקב ימשיך להתאמץ בעבודת השם אחרי כל הדברים האלה, במיוחד אחרי שהבין שהוא יהיה בגיהינום, והוא גם ראה שהסתלקה ממנו רוח הקודש? התשובה היא כן. יעקב אבינו ידע באמונה פשוטה, שהוא בטוח לא יפסיד מזה שהוא עובד את השם, כי כל המעשים של השם הם צודקים ואמיתיים. יעקב אבינו המשיך לעבוד את השם, ובאמת, בסוף ימיו הוא ראה במו עיניו שהוא קיבל שכר על זה, כי הוא ראה שיוסף חי והוא מלך במצרים. ויעקב אבינו זכה להיות הכי חשוב מכל שלושת האבות (אברהם, יצחק ויעקב), שכל מיטתו שלימה. כתוב בספרים, שכל מה שעבר על האבות הקדושים, היה רמז לבני ישראל שגם עליהם יעברו כל הקשיים והניסיונות האלה, כי "מעשי אבות – סימן לבנים", מה שקורה לאבות, קורה לבנים.

דוגמה נוספת היא יוסף הצדיק.יוסף היה לומד תורה עם יעקב אבינו ויעקב אהב אותו יותר מכל אחיו, עד שיום אחד נקלע יוסף למציאות איומה. הוא הפך להיות עבד של המצרים. וכשרק התחיל להצליח קצת למצוא חן בעיני פוטיפר, האדון המצרי שלו, באה לו צרה איומה אחרת – אשתו של פוטיפר התחילה לפתות אותו כדי שיעבור איתה עבירה של גילוי עריות, ויש מחלוקת בגמרא (סוטה ל"ו:), אם היא הצליחה לפתות אותו שהוא יסכים לעבור עבירה או לא, אבל בכל מקרה, ברור שבסוף יוסף התגבר על היצר שלו ועמד בניסיון. ואם הוא חשב שזהו, נגמרה הצרה הזאת, אז באה אותה אישה מרשעת והעלילה עליו עלילת שקר והוציאה עליו שם רע, שכביכול זה היה הרעיון שלו והיא לא רצתה, עד שכל תושבי מצרים דיברו נגדו. הצרות של יוסף לא נגמרו, כי משם המשיך יוסף לבית הסוהר, וכתוב במדרש ('תנחומא' 'בראשית רבה'), שהניסיון של גילוי עריות לא היה ניסיון חד פעמי, אלא כל יום ויום היתה האישה המרשעת הזאת, אשתו של פוטיפר, באה לבית הסוהר ומנסה לפתות את יוסף. היא איימה עליו שתשים לו אזיקים, והוא לא נבהל. היא איימה עליו שתוציא לו את העיניים, והוא לא התייחס, ועוד כל מיני איומים שונים ומשונים. והוא אפילו לא הרים את העיניים שלו כדי להסתכל עליה, אלא הוריד את הראש למטה. מה היא עשתה? היא לקחה ברזל מחודד ושמה לו מתחת לגרון כדי שיהיה מוכרח להרים את הראש, ואפילו אז יוסף לא הסתכל עליה.

מה אנחנו רואים? שברור שאם מישהו מצליח לעמוד בניסיון, הוא מצפה לקבל על זה שכר מהשם יתברך. אבל יוסף הצדיק שעמד בניסיון, במקום שיקבל כבוד על זה, הוא מקבל עונש של בית סוהר. לא חודש, לא חודשיים, אלא שתים עשרה שנים בפנים. אבל יוסף הצדיק כמובן לא התייאש והמשיך לעבוד את השם. ובזכות זה שיוסף הצדיק עמד בניסיונות, לא רק שהוא זכה להיות מלך במצרים, שזה שכר גשמי, אלא שהוא זכה שיקראו לו 'יוסף הצדיק' והוא זכה להיות אחד משבעת הרועים (אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרן, יוסף ודוד).

האדם צריך להתחזק ולעשות את רצון השם, אפילו שנדמה לו שהניסיונות ממשיכים בכל יום ויום והוא לא מקבל עליהם שום שכר. כי השם יתברך הוא "גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו", ואפילו אם לפעמים השכר מתעכב, האדם לא צריך להתייאש כי זה הכל לטובתו.

כתוב במדרש ('ילקוט שמעוני', ישעיהו פרק מ"ט, רמז תס"ח), שלפני שרבי אבהו נפטר, השם יתברך הראה לו כמה גדול השכר שלו בגן עדן. אמר רבי אבהו: "ואני אמרתי לריק יגעתי", כלומר רבי אבהו הרגיש בחייו, שהוא לא מצליח בעבודת השם. אבל למרות זאת הוא לא התייאש והמשיך לעבוד את השם כמה שהוא היה יכול. כתוב בספרים שבאמת יש צדיקים שבמשך כל החיים שלהם הם לא רואים שהם הצליחו בעבודת השם, וזה בעצם הניסיון שלהם, מה שהם לא רואים את ההצלחה שלהם.

עכשיו אני רוצה לומר לך משהו חשוב מאוד: קורה שעשית משהו שאתה לא צריך לעשות כי היצר התגבר עליך, ואז אתה חוזר לעצמך, ואתה מרגיש שמאותו רגע אתה מסוגל להתגבר, אלא שאתה מרגיש נורא כי נכשלת. ובגלל זה אין לך שום חשק להתגבר על היצר שלך. אז תדע, שהמטרה של היצר בזה שהוא עבד כל כך קשה כדי להכשיל אותך, היא לא היתה רק בשביל כשלון חד פעמי. אלא כל המטרה שלו היא שאחרי הכישלון, אתה תיכנס לדיכאון ולייאוש, ועל ידי הייאוש הזה לא יהיה לך מעכשיו שום חשק להילחם ולעמוד בניסיונות, ואתה תיפול סופית. אבל אתה צריך להבין שאין שום מצב בעולם שיהודי לא תהיה לו תקווה. ואם נכשלת, בזה שאתה שוב מתגבר, השם יתברך יהיה גאה בך מאוד.

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

שאלות ותשובות על הישיבה

שאל את הרב און ליין 

תשובות בעניני חגים ומועדים

ארגון "אחינו" הינו ארגון שמטרתו הינה סיוע לנערים המפלסים את דרכם בעולמה של היהדות. הארגון הציב לעצמו כמטרה לתת לנערים אלו את הכלים והאפשרויות להיחשף לעולמה של היהדות ולמצוא את מקומם בעולם זה.

הארגון מסייע לנערים באמצעותם של מאות פעילים הפזורים בכל הארץ אשר הינם בקשר אישי ויומיומי עם הנערים המעוניינים בכך. הפעילים לומדים בצוותא עם הנערים ומסייעים להם להשתלב בעולמה המרתק של היהדות.