מדוע להתאמץ אם אני נכשל

 

   

כשאני נכשל, חלילה, אני מרגיש הרגשה נוראית של כשלון. אני לא מבין איך זה קרה לי. עד אותו רגע הרגשתי שאני בסדר ולא עושה עבירות, ופתאום כזאת נפילה. ואז אני מרגיש שאם זה המצב שלי, ואני לא צדיק, אז מה הטעם להתאמץ?

 

   

תתפלא לשמוע אבל מה שהאדם מתייאש מנפילה זה רק בגלל גאווה, כי האדם מרגיש שהוא מוכן לעבוד את השם רק אם הוא יהיה מושלם. הכל או כלום. כמובן שזה לא ככה. אפילו אם האדם עדיין לא זכה להגיע לשלמות, בכל פעם שהוא מצליח להתנהג כמו שהשם רוצה, הוא מרוויח רווח עצום.

האמת היא שגם אם אדם כן מצליח להתגבר, בכל זאת הוא צריך לדעת שאין לו בכלל מה להתגאות, כי מה שהוא מצליח לעשות מצוות ומעשים טובים, זה הכל בחסדי השם יתברך. כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה (סוכה נ"ב:), יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו. אם האדם למד היטב באותו יום, מה יש לו להתגאות? הרי אם היה לו אפילו דבר קל כמו שפעת, הוא היה שוכב במיטה בלי שהוא יכול ללמוד כלום! ועכשיו שהוא מצליח ללמוד, הוא צריך רק להודות להשם על זה.

גם כשאדם מתנהג כמו שצריך, הוא עדיין רחוק מאוד מאוד משלמות, כי האם זה אומר שהוא נפטר לגמרי אפילו מתאווה אחת מתוך התאוות שיש לו? עוד לא. לכן, גם אם חלילה תיפול, אל תרגיש שהשתנה כל המצב שלך, שמקודם היית כביכול צדיק גדול ועכשיו אתה פושע, כי ההרגשות האלו הן דמיונות, כי גם מקודם לא היית צדיק גדול אלא השתדלת לעשות את הכי טוב שאתה יכול. לכן גם עכשיו אתה צריך להמשיך להתנהג אותו דבר, לעשות את כל מה שאתה יכול.

ואפילו אם התחלת ונפלת, שוב התחלת ושוב נפלת, ושוב ושוב, בכל זאת אל תחשוב שכבר חלילה אין לך סיכוי, כי אתה לא היחיד שזה קורה לו. כתוב בספרים הקדושים שאפילו לצדיקים גדולים היו הרבה עליות וירידות. וכן כתוב בספרים שבכל פעם שאתה מתגבר, אז כל ההתגברויות שאתה מתגבר נאספות יחד. וכשיש חלילה זמן של צרה לאדם, אז הן כולם ממליצות עליו להוציא אותו ולהציל אותו מהצרה שלו.

רבי יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' מכתב קכ"ח), כתב לאחד שהיו לו ניסיונות וקשיים שונים, שאנחנו חושבים שהצדיקים כאילו נולדו צדיקים, אבל בעצם הם עברו חיים שלמים של ניסיונות וקשיים לפני שנהיו צדיקים. וכך הוא כותב: "רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם. הרושם של שיחתנו על הגדולים מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בצביונם ובקומתם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל ה'חפץ חיים' זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא ה'חפץ חיים' בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל.

"התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה, מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי – 'שתול בבית השם' שלפי דמיונו של נער זה להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלוות הנפש על מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב, כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן-עדן ולאידך גיסא לא להיות מורגז מסערת היצר, על דרך הכתוב של 'במתים חפשי'.

"אבל דע לך חביבי, שורש נשמתך הוא לא השלווה של היצר הטוב אלא דווקא מלחמתו של היצר הטוב. אהובי הנני לוחץ אותך אל ליבי ולוחש באזניך, כי אילו היה מכתבך מספר לי על אודות מצוות ומעשים טובים שלך, הייתי אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב. עכשיו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב מאד. רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול.

"בבקשה ממך, אל תצייר לעצמך גדולים שהם ויצרם הטוב בבחינת חד הוא. לעומת זאת צייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה עם כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהינך מרגיש בקרבך סערת היצר, דע לך שבזה הינך מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה שלמה שאתה רוצה בה. דווקא באותם המקומות שהינך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דווקא באותם המקומות עומד הינך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמים".

שאלות ותשובות על הישיבה

שאל את הרב און ליין 

תשובות בעניני חגים ומועדים

ארגון "אחינו" הינו ארגון שמטרתו הינה סיוע לנערים המפלסים את דרכם בעולמה של היהדות. הארגון הציב לעצמו כמטרה לתת לנערים אלו את הכלים והאפשרויות להיחשף לעולמה של היהדות ולמצוא את מקומם בעולם זה.

הארגון מסייע לנערים באמצעותם של מאות פעילים הפזורים בכל הארץ אשר הינם בקשר אישי ויומיומי עם הנערים המעוניינים בכך. הפעילים לומדים בצוותא עם הנערים ומסייעים להם להשתלב בעולמה המרתק של היהדות.