כשאני נכשל -אני נשבר עד שאין לי כח להמשיך לשמור את העיניים

אני משתדל לשמור את העיניים, וברוך השם, הרבה פעמים אני מצליח. אבל לפעמים קורה לי פתאום שרגע אחד נכשלתי והסתכלתי איפה שאסור, ואז אני נשבר לגמרי עד שכבר אין לי חשק לשמור את העיניים.
הגדל


 

   

שאלה:

אני משתדל לשמור את העיניים, וברוך השם, הרבה פעמים אני מצליח. אבל לפעמים קורה לי פתאום שרגע אחד נכשלתי והסתכלתי איפה שאסור, ואז אני נשבר לגמרי עד שכבר אין לי חשק לשמור את העיניים.

 


 

   

תשובה:

העצה לזה היא, שבאותו רגע תתעלם לגמרי מהכישלון שלך, ותמשיך לשמור את העיניים, כי אם לא תתעלם זה יכול להפיל אותך לגמרי. אתה צריך להבין שבכל פעם שאתה מצליח לשמור את העיניים שלך זהו רווח רוחני. לכן אפילו אם נכשלת, חלילה, תתגבר ותמשיך לשמור את העיניים, ורק אחר כך באמת תעשה תשובה על הכישלון.

 

מה שאתה צריך לדעת ולהבין זה, שבכל פעם שאתה מצליח להתגבר על הקושי שלך, ולשמור את העיניים, כל התגברות שלך נרשמת לנצח נצחים, ואפילו אם לפעמים אתה נכשל. ונחת הרוח בשמיים מההתגברות שלך היא אינסופית, כי השם יתברך יודע את הקושי שלך להתגבר על היצר שלך, הוא יודע את גודל היצר הרע, כמה הוא חזק. במיוחד שבאמת אתה רוצה, משתדל ומנסה לשמור את העיניים, רק שלפעמים אתה לא מצליח.

 

אי אפשר לתאר את הזכייה הרוחנית שלך באותו רגע שאתה מתגבר, כי כל המטרה של הבריאה היא שיהיו צדיקים שיהיו להם ניסיונות והם יעמדו בניסיון. וכשתדע את זה אתה תתמלא שמחה. תתחזק ללחום את מלחמת השם בשמחה!

 

והנה עצה שכתובה ב'ספר המידות': כשאדם חושש שאולי הוא יראה דברים אסורים, יאמר לפני שהוא יוצא לדרך את הפסוק "הן אראלם צעקו חוצה, מלאכי שלום מר יבכיון", וזו סגולה להינצל ממה שאסור לראות.

 

יש עוד משהו חשוב שאני רוצה לומר לך בעניין שמירת העיניים, שאולי אתה לא יודע: כשאדם הולך למקווה, חשוב מאוד שגם שם הוא יקפיד לשמור את העיניים. קודם כל, צריך להשתדל לא לבוא בזמנים של עומס אלא בזמנים רגועים. שנית, צריך להשתדל לא להתעכב הרבה במקוה אלא לעשות את מה שצריך במהירות ובזריזות, כי שמירת הקדושה במקוה היא יסוד לקדושה בכלל.

עבור לתוכן העמוד