איך להשם יש נחת רוח ממעשה טוב אחד שעשיתי, אם אני נכשל ברוב הפעמים?

הגדל

 

   

שאלה:

אני לא מבין איך להשם יתברך יש נחת רוח גדולה ממעשה טוב אחד שעשיתי או מפעם אחת שהתגברתי, אפילו שאני מרגיש שלפי המצב שלי השם כועס עליי, כי אני נכשל ברוב הפעמים?

 


 

   

תשובה:

קודם כל תדע שתמיד השם יתברך אוהב אותך, בכל מצב. אפילו אם אדם נכשל בעבירה חס ושלום, השם יתברך אוהב אותו. כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה (קידושין ל"ו.) על הפסוק "בנים אתם לשם אלוקיכם", שבין אם עם ישראל מתנהגים כמו שצריך ובין אם לא, בכל מקרה אנו נקראים בנים למקום, לקב"ה.

 

וכמו שכתב רבנו יצחק ברבי מאיר (סליחות ליום שלישי). אפילו כשישראל עברו על כל העבירות החמורות בתורה, עד שנחרב בית המקדש הראשון, כתוב באיכה רבה ('פתיחתא' כ"ד), ש"באותה שעה היה הקדוש ברוך הוא בוכה ואומר, אוי לי על ביתי, בני היכן אתם, כהני היכן אתם, אוהבי היכן אתם, מה אעשה לכם, התריתי בכם ולא חזרתם בתשובה". אמר הקדוש ברוך הוא לירמיה: "אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי ועשה לו חופה ומת בתוך חופתו".


 

כתוב גם בזוהר (בתחילת פרשת שמות), שאחרי החורבן ישראל חשבו שהשם יתברך עזב אותם לגמרי חס ושלום. באותו זמן קרא הקדוש ברוך הוא לכל צבאות השמים ולכל המלאכים ואמר: "מה אעשה לבני החביבים שהם בגלות ואנו כאן? אלא נרד ונלך לגלות יחד עימהם". בכל מצב שהאדם נמצא, השם יתברך אוהב אותו, אפילו אם הוא בדרגה רוחנית נמוכה מאוד. ותמיד יש להשם יתברך נחת רוח גדולה מכל מעשה טוב שכל אחד מאתנו עושה, כי כל מעשה כזה הוא חשוב ויקר מאוד להשם יתברך, ואין לזה שום קשר למה שנכשלנו באיזה דבר.


 

ואתה יודע מה? דווקא כשאדם שהוא בדרגה נמוכה מתגבר על היצר שלו, יש להשם יתברך נחת רוח גדולה מאוד ממנו. כמו שכתוב בזוהר (יתרו דף ס"ו:), שדווקא כשיתרו, חותן משה, שעבד את כל העבודה הזרה שבעולם הוא בא ושיבח את השם יתברך, אז התגדל והתעלה שמו של הקדוש ברוך הוא למעלה ולמטה. וזה מפני שהגדולה של הקב"ה היא במה שהרחוקים מתקרבים אליו, שזה מראה שהמלכות של השם שולטת בכל מקום, שאפילו אנשים שרחוקים מהקדושה מתעוררים כדי לעבוד אותו.


 

עכשיו בוא תראה איך היצר הרע עושה אותך עיוור. אפילו שאתה באמת משתדל לעמוד בניסיונות וגם הרבה פעמים אתה מצליח, היצר רוצה שתתייחס רק לפעמים שנכשלת. וזאת טעות, כי באמת אתה צריך לבדוק תמיד אילו דברים טובים אתה כן מצליח לעשות, כמו כל פעם שאתה כן מצליח להתגבר ולעמוד בניסיון. ואפילו אתה יכול לשמוח במצוות שאתה רגיל לעשות בכל יום, כמו בזה שאתה זוכה להניח תפילין או להתעטף בציצית, ולהתפלל, וכדומה.

עבור לתוכן העמוד