כוחה של תשובה

אין חטא בעולם שאינו מתכפר בתשובה, ואף מה שאמרו עליו רז"ל "מעוות לא יוכל לתקון".

 

איתא במסכת "חגיגה": "מעוות לא יוכל לתקון" זה שבא על הערוה והוליד ממנה ממזר, שהרי גונב או גוזל יש לו תקנה שיחזיר את הגזלה, אבל הוליד בן ממזר במה יוכל לתקן? פרש רש"י: המוליד ממזר-שהביא פסול לעולם-אין עוונו נמחק בתשובה.

 

והקשו עליו התוספות ולא נהירא, שהרי אין דבר העומד בפני התשובה, ובודאי שמועיל תשובה גם לחטא זה. אלא הכונה "מעוות לא יוכל לתקון" שבושתו של החוטא עומדת לעולם, שאומרים: ממזר זה בא מפלוני שבא על הערוה.

 

מסביר המהר"ל שודאי תשובה מועילה גם לחטא ממזר וכן למבטל זמן קריאת שמע ותפילה, שעל זה אמרו שם בגמרא דזהו "מעוות לא יוכל לתקון" כי כבר עבר זמן קריאת שמע. אלא כונת הגמרא: "מעוות לא יוכל לתקון" הינו קודם התשובה. כלומר, דבגונב וגוזל גם קודם שישוב בתשובה שייך תיקון בזה שמחזיר הגזלה והגנבה כי זה עוון במובן גשמי. ולכך מתקן אף קודם שישוב. אולם עוונות שהם רוחניים כגון קריאת שמע, תפילה או לרבי שמעון בר יוחאי  דקאי הפסוק על תלמיד חכם שפורש מן התורה-מה יתקן עוון ביטול תורה בזה שילמד עוד תורה, הלא מה שביטל ביטל?! אלא שבמצוה מעשית כגון השבת גזל יש תיקון במעשה גם קודם התשובה, ובשאר עבירות כגון ממזר, ביטול תורה, קריאת שמע ותפילה לא שייך תיקון לזה באופן מעשי אלא רק בתשובה ולעולם מועילה תשובה.

 

וכן מה שאמרו: "המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה", אין הכונה שאין מועיל לעשות תשובה אלא שקשה תשובתו, כי לא יהיה לו כל כך סיעתא דשמיא לשוב. אולם אם מעצמו יחליט ששב ומתאמץ בתשובה ודאי שתקובל תפילתו, וכמפורש ברמב"ם בסוף כ"ד דברים המעכבים את התשובה, אין הפרוש שאין מועיל תשובה, אלא שקשה לשוב. וכן עוון חילול השם שנאמר עליו: "אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון"-הינו שהמיתה היא גמר הכפרה, שתשובה ויום הכיפורים ויסורין תולין ומיתה מכפרת, וכן תשובה מועילה לרוצח אף על פי שכבר אבד אותו אדם הנרצח ולכאורה אין לו תקנה. וכן הגוזל ולא מוצא את הנגזל להשיב לו או שלא יודע למי גזל, לכל מועילה תשובה.

 

ואם תאמר: באמת כיצד מועילה תשובה, הרי בפועל איך יכול לתקן את מה שעיוות? על זה עונה הרב בעל "חובות הלבבות" וזה לשונו: מאחר והבעל תשובה מקיים את עיקרי התשובה ואת כל פרטיה שבכוחו ויכולתו לקיים, כלומר: מאחר והבעל תשובה משתדל בכל כוחו לקיים ולשוב ממה שכן יכול הוא בפועל, כגון שמחזיר גזלה לנגזל שיודעו ומכירו וכן כיוצא בזה שעושה כל המאמצים לחזור ממה שהוא כן יכול, אז הבורא מקל עליו את התשובה וסולח לו על מה שנעלם ממנו, ומזמין מוצא קל מחטאו וממציא לו התנצלויות רבות.

 

למשל, אם חטא בעניני ממון, כגון שרימה וגזל ואין לו במה לשלם, ה' יתברך יתן לו ממון שיוכל ללפרוע בו לחברו את מה שהוא חייב, וכן לפייס אותו עד שימחל לו, מאחר שהוא שב בכל ליבו ועשה מה שכן ביכולתו, וכן אם גרם לחברו נזק לגופו או לשמו, וחברו אינו רוצה למחול לו, הבורא יתברך יכניס לליבו של חברו רגשי פיוס ואהבה אליו עד שהוא יסלח לו על מה שחטא לו, כמו שנאמר: "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים עמו" (משלי טז,ז).

 

או אם הנגזל רחוק ממנו ואין יכול להשיב לו, יסבב הבורא שהוא יפגש עמו, כך שהוא יוכל להכניע עצמו אליו ולפייסו ולבקש מחילתו. וכן אם הוא לא מכיר את האנשים שגזל מהם ולא יודע למי יחזיר, או שאין יודע כמה גזל, יביא אותו ה' יתברך לידי כך שיוציא את ממונו לצורכי ציבור המביאים תועלת לרבים, כגון: לבנית גשר או לחפירת בארות וכדומה-דברים שרבים נהנים מהם והם צורכי רבים. ויהיה לו כפרה בזה שיהנו אלו שגזל מהם. (ואגב, זו עצה טובה לאדם שמשלם מיסים לכוון שבכסף זה שנעשים בו צורכי רבים, יתוקן עוון גזל).

 

או אם הנגזל מת, יעזור לו ה' להחזיר הגזילה ליורשיו. ואם הוא גרם לחבירו נזק, או לגופו, או לשמו, וחבירו מת בינתיים, יביא אותו ה' לידי כך שיתוודה על עוונו על קיברו במעמד עשרה, ועל ידי זה ימחל עוונו. כמו שאמרו חז"ל: מוליך עשרה בני אדם על קיברו ואומר: "חטאתי לאלוקי ישראל ולפלוני זה שחבלתי בו" (יומא פז).

 

כללו של דבר: אם קיימת מניעה המעכבת את החוטא מלחזור בתשובה, המניעה היא רק פנימיותו הרעה וליבו המושחת. כי למעשה אין שום סיבה מעכבת מלחזור בתשובה ואין שום סיבה מלהתייאש מהתשובה מטעם שאין היא מועילה וכדומה, כי אם רוצה להתקרב אל האלוקים שער התשובה פתוח לפניו ואין מה שיכול למנוע אותו מלהגיע אל התשובה.

 

ולא עוד אלא שה' בחסדו ובטובו פותח לו את שערי היושר ומראה לו את הדרך הטובה כמו שנאמר (תהילים כה,ח): "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך", ונאמר (דברים ד, כט): "וביקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך", ונאמר: (דברים ל,יד): "כי קרוב אליך הדבר מאוד" ונאמר (תהילים קכח, יח): "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת". עד כאן דברי ה"חובות הלבבות" בתוספת הסבר.

 

וכתב ה"פלא יועץ" שצרכי רבים, שהוא תיקון גדול למי שגזל ואין יודע למי גזל, הוא אפילו בדברים קטנים, כגון: במקום שיש טיט בדרך או טינוף יניח עליהם דף או עץ ויסיר מכשול וכדומה כמה דברים יש שההוצאה מועטה והתועלת מרובה. וצריך להיות רודף אחריהם, כי עושה אלה מתקן את אשר עיוות בגזל ואונאה, עד כאן לשונו.

 

ובהמשך שם: ואם לא יוכל לעשות שום דבר מצרכי הרבים וכו', אפילו הכי לא יתייאש מן הרחמים, שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, רק ישפוך נפשו לפני ה' שיעזרהו על דבר כבוד שמו. ויקבל החוטא עליו שכאשר תשיג ידו יחזיר מה שגזל ובקבלה בלב שלם, וה' יראה ללבב וירחמהו עושהו. עד כאן לשונו.