המפקד, ניצחנו בקרב

מה משותף לרמטכ"ל החדש בני גנץ, לר' צבי ארן, לר' חנן גור ולר' ילון יצחקי? סביר להניח שלא תדעו את התשובה עד שתקראו את הכתבה הבאה...
הגדל

מה משותף לרמטכ"ל החדש בני גנץ, לר' צבי ארן, לר' חנן גור ולר' ילון יצחקי? סביר להניח שלא תדעו את התשובה: שלושת הראשונים היו תחת פיקודו הצבאי של האחרון. אלא שארן, גור ויצחקי עשו את דרכם לחיק היהדות. הרמטכ"ל. אולי יום והוא יצעד בעקבות מפקדו. "אני הפכתי ממפקד לחייל- חייל של הקדוש ברוך הוא", מתפייט יצחקי.

 

קרוב לשלושה עשורים מסתופפים המפקד והפקודים בצלו של הרה"צ רבי אליעזר ברלנד, ראש מוסדות 'שובו בנים'. המוטיב שמאפיין את הרקע הראשוני שלהם הוא בית שמאלני על גבול האנרכיסטיות. כולם היו ילדי שמנת וכשביקשו לקבל על עצמם עול תורה ומצוות, לא הייתה דרכם קלה: המשפחה, בעיקר ההורים, לא חיבקה אותם בחום.

 

קבוצת הלוחמים לשעבר מתכנסת באתר ההנצחה שב'גבעת התחמושת' הירושלמית, על רקע הכלים הצבאיים הכבדים, תעלות הקשר העמוקות והמבוטנות והבונקרים הרבים הפרוסים, כדי להמחיש את הפוזיציה שבה הכירו.

 

בגבעת התחמושת התנהל קרב מר בין כוחות צה"ל ללגיונרים הירדנים במהלך מלחמת ששת הימים. במהלכו נהרגו עשרות לוחמים, רבים מהם מצוות הפיקוד. ההשתלטות על 'גבעת התחמושת' סימנה, למעשה, את פתיחת הדרך למובלעת הר הצופים ולעיר העתיקה, ירושלים אוחדה והוכשרה הגישה אל שריד בית מקדשנו. "מתוך המטרייה הצבאית הגיעה גם פריצת הדרך שלנו אל ירושלים הרוחנית ואל היהודית האותנטית", הם מתמצתים בראשית השיחה.

 

השלושה עומדים בצלו של טנק 'פטון'. יצחקי, המפקד, מתנדב להסביר. "'פטון' הוא הכינוי שניתן לסדרת טנקים אמריקאית שייצורה החל מאמצע שנות ה-40 ונמשך עד לשנות ה-80 . הטנקים נקראים על שם הגנרל האמריקאי ג'ורג' פטון ושירתו בצבאות רבים בכל העולם. במשך תקופה ארוכה היה ה'פטון' הטנק המוכר ביותר במערב וגם בישראל.

 

"ארצות הברית סירבה בתחילה למכור את ה'פטון' לישראל והסתתרה מאחורי הטיעון שהצעד יפר את מאזן החימוש במזרח התיכון, אולם לאחר שנמצא בבירור שמאזן הנשק הופר על ידי עסקאות הנשק הסובייטיות עם הערבים החליטו האמריקנים לאפשר את רכישת הטנקים.

 

"בפועל, רכשה ישראל את הטנקים מגרמניה, כנראה כדי שארצות הברית לא תהיה מעורבת ישירות בעסקה. עשרות 'פטונים' הספיקו להגיע לישראל מגרמניה לפני שהופעל על הגרמנים לחץ ערבי כבד שאילץ לבטל את העסקה. האמריקנים החליטו להתעלם מהלחץ ועד כשנתיים לפני פרוץ מלחמת 'ששת הימים' סיפקו לישראל עוד כמאה 'פוטונים' . לקראת המלחמה המדוברת, היו בשרות צה"ל כ-150 טנקים שמישים.

 

"הטנק קיבל את הכינוי 'מגח', מהשורש נ.ג.ח., על שם כלי מלחמה עתיק המוכר בשם 'איל ניגוח', ששימש לפריצת שערים, חומות ומבצרים בתקפות קדומות".

 

תנמיך, יום כיפור היום

 

ילון יצחקי נולד בשנת תשי"ז בקיבוץ 'עין דור'- קיבוץ בגליל התחתון המשתייך לתנועה הקיבוצית, 10 ק"מ מזרחית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הקיבוץ הוקם בשנות תש"ח על ידי קבוצה של חברי 'השומר הצעיר' מגרמניה, מהונגריה, מארצות הברית ומתושבי הארץ, ואליהם הצטרפו בשנות ה-50 עולים מדרום אמריקה. האוריינטציה של חברי הקיבוץ היא קומוניסטית, כמו רבים מהקיבוצים.

 

בשנת תשי"ג מת הרודן יוסף סטאלין. במשך שנים רבות ציינה התנועה הקיבוצית את היום כיום אבל. "בשנה שנולדתי  יצא יום הזיכרון לסטאלין סמוך לפורים והתנועה החליטה לבטל את חג הפורים בגללו", מתאר את האווירה המרוחקת מיהדות ששררה באותה עת בקיבוץ.

 

יצחקי גדל בבית חם ובאווירה מלבבת. הוריו היו רועי צאן ובשעה שהאב ישב ורעה את צאנו נהג לקרוא בספרים פרו-קומוניסטיים. אולם בשונה מחבריו בקיבוץ, פיתח האב יחס חיובי בכל הנוגע לדת. למרות שהיה פעיל בתנועת מפ"ם, שאהדה את האינטרס הערבי על פני היהודי הישראלי., קינן בו יחס סמוי אך חמים ליהדות.

 

"בשנות החמישים, כשנערכה עצרת תמיכה גדולה ב'כיכר מלכי ישראל' בתל אביב בעד גיוס בנות- אחרי שהציבור החרדי געש נגד הגזירה- ביקשו מאבי לארגן אוטובוס שיוביל את חברי הקיבוץ לתל אביב. אבא התנגד וטען שהוא לא מוכן לעשות פעולה אקטיבית נגד הרבנים.

 

"במשך שנים הוא היה אוהד מרחוק של הציבור החרדי ובערוב ימיו הבשילה בו ההחלטה להניח תפילין. הוא אף נפגש עם הגר"א ברלנד ורצה להתרשם ממנו מקרוב. לאחר שעתיים שב הביתה מבולבל. 'אני לא יודע מיהו האיש', אמר לי. 'אבל בדבר אחד אני בטוח: מה שהוא מורה לך, עליך לציית".

 

צבי ארן גדל במקום דומה. הוא נולד בשנת תשי"ט בחיפה האדומה והסביבה החילונית שבה גדל לא הייתה רק מנותקת מיהדות אלא גם מתנכרת. ארן מגדיר את הכוורת המשפחתית שבה התפתח כ'שוליים סהרוריים'. "כמו שתגיד היום 'נוער כך', אנחנו היינו גרעין שמאלני רדיקלי. לא צברנו נקודות זכות בדעת הקהל הביטו עלינו בעין עקומה. היו שאפילו חשדו בנו כמרגלים, בשל נטיותינו הפרו-ערביות. למרות זאת בקרב הציבור שלנו היו צעירים איכותיים ביותר. עובדה: רבים מבני המשקים, אלו שהיו מזוהים עם השמאל, יצאו מפקדים גדולים והנפיקו לצה"ל מספר רמטכ"לים. גנץ הוא אוחד מאלו.

 

הבית היה אריסטוקרטי. האב שירת בצבא קבע והאם הייתה אחות במרכז הרפואי 'רמב"ם' בחיפה. לא שררה כל אווירה יהודית בבית ו"בכל מה שנוגע לדת הוא היה 'אאוטסיידר'. הפעם הראשונה ששמעתי קידוש בשבת הייתה כשמלאו לי תשע עשרה".

 

למרות שחגגו לו טקס בר מצווה בבית הכנסת, הביט עליו ארן כעל מחזה פרוזאי . "לא התחברתי אליו ולא הבנתי מי נגד מי. הוא היה נראה יותר כמו אירוע בעל אופי אסקימוסי. חוויה יד פעמית שלא ברור טיבה. קראתי טקסט, וזהו. אבא לא טרח לרכוש לי תפילין אלא הביא זוג מהצבא בדרך כלשהי. מתנת בר מצווה שקיבלתי הייתה רובה אוויר למטרות ציד, מצוידת בכוונת טלסקופית. את התפילין הנחתי בארון, היה 'צ'אנל (=ערוץ) יעקב', ו'צאמל עשיו'- רובה הציד. האופציה השניה הייתה מועדפת.

 

"מלבד חגיגות בר מצווה לא הייתה קיימת זיקה נוספת ליהדות. ביום כיפור לא הלכנו לבית הכנסת ולא צמנו. פעם הפעלתי מוזיקה רועשת ושכנים שומרי תורה ומצוות ביקשו ממני להנמיך אותה. כשדרשתי לדעת מדוע היא מפריעה להם, הם הסבירו שיום כיפור ואין זה הולם את קדושתו. לא הבנתי מה הם רוצים ממני, למרות שכיבדתי את בקשתם".

 

עזוב את המסור, מלחמה

 

ארן לא מתכחש לעובדה שלמרות המרבית שמרבית תושביה של חיפה נמנו עם השמאל ועם המגזר הערבי, הייתה שרויה העיר תחת מעטה השלווה והרוגע המאפיינים את יום הכיפורים. אחד מחבריו בבית הספר היסודי הגיע מבית מסורתי וניסה לשכנע אותו להצטרף אליו באחד מימי הכיפורים לבית הכנסת. "הסכמתי, נכנסתי לבית הכנסת ופתחתי את המחזור. רפרפתי בו ולאחר חמישה רגעים מתישים שבמהלכם לא הבנתי מה נאמר והמילים היו עליי לזרא, סגרתי את הספר ויצאתי את המקום".

 

"אצלינו בקיבוץ", מרחיב אחריו יצחקי. "היה יום הכיפורים יום עבודה רגיל. את החגים היהודיים ציינו בעיקר באמצעות סמלים צבעוניים. ב'עין דור'  התגורר אדם בשם דוד בן נחום- מצאצאי הגאון מוילנא זצ"ל, אך רחוק מיהדות. בחג הפורים נהג לרכוב על הסוס כמרדכי בשעתו כשהוא מחופש וקורא את המגילה, לקול מצהלות החברים שהתגודדו סביבו. בליל הסדר נתנו בחדר האוכל מוצרי מזון לבחירה: חמץ או מצה, זה לצד זה.

 

"באחד השנים ערכנו הצגה שנושאה היה 'חד גדיא'. אני הייתי הזאטוט שנבחר להוביל את הגדי. הלבישוני בגדי חרדים, הצמידו לי פאות מלאכותיות, חבשתי אפודה ונראתי כמו ילד בני ברקי מתוק. מאוחר יותר, כשחזרתי בתשובה והתחלתי לגדל פאות, לעגו לי חבריי: 'לילון היו פאות בילדותו ועכשיו החליט לחזור אליהן'.

 

בסוכות, בנינו סוכה לכל המשק. מי שרצה, בא והסתופף בצילה. מה היה צילה? כפות דקל, כמובן. בשנה שבה פרצה מלחמת 'יום הכיפורים', חל היום הקדוש בשבת. כשהגיעה הידיעה על פרוץ המלחמה, הייתי עסוק בכריתת סכך עם מסור חשמלי בשביל סוכת הקיבוץ. כל הגברים קיבלו 'צו 8' המורה להם להתייצב במהירות בבסיסי הצבא והצעירים, כולל אנוכי, נאלצו לתפוס פיקוד על ניהול הקיבוץ בשעת החירום.

 

"בחג השבועות, ישבו הצעירים על ערמות חציר מוכות שנפרסו לאורך השדות ובתווך עברה שיירת טרקטורים שהובילה בגאווה את מיטה תוצרת הארץ שגדלה אצלנו: תבואה, פירות וירקות, והציגה לתפארת את בעלי החיים שוכני המשק, כמו תרנגולים ושפנים".

 

כשיצחקי מזכיר את חג מתן תורה הוא נזכר באחד מוותיקי הקיבוץ, יוצא פולין, שלא שמר תורה ומצוות אבל ביקש להתרפק מעט על עברו המפואר כתלמיד ישיבה באירופה. הוא רכש לעצמו ש"ס על מנת ללמוד בו ולהיזכר בימים הטובים. האיש היה מטרה ללעג וקלס בקרב חבריו, שבזו לו ללא הרף. לא רק ביהכנ"ס לא היה כאן- אפילו מזוזות לא הרשו לקבוע בפתחי הבתים.

 

"גדלנו על ברכי השנאה החולנית. כשנכנס פעם חסיד חב"ד לתוך הקיבוץ לצורך כלשהו, זעמתי על השומר שהתיר את הכניסה וטענתי שזהו פשע, מחשש שעצם כניסתו עלולה להדיף ניחוחות הטפה מסוכנים לסביבה".

 

לא מכיר חרדים? גנבים

 

בשלב זה, מציג גם חנן גור את מסכת חייו. בשונה מעמיתיו, היא הייתה רצופת מסורת ואבני דרך יהודיות שורשיות.

 

גור נולד בראשון לציון בשנת תשי"ט. לאימו הייתה שמורה פינה חמה למסורת, כנצר למשפחת בוני העיר פתח תקווה, והגאון רבי משה לייב שחור זצ"ל היה דודה של האם. האב המלומד התקדם לפרופסורה בחקלאות והוגדר בפי חבריו 'אינצקלופדיה מהלכת'. בתקופה ההיא לא היו מחשבים בשימוש פרטי ובכל תחום שבו נשאל ידע להשיב מיידית. האמא שמשה כמורה ומאוחר יותר כסוקרת ברשות לסטטיסטיקה. את החגים נהגו לשמור בבית ואף הלכו לבית הכנסת בימים הנוראים ובחגים.

 

למרות שהאווירה ששררה בבית לא הייתה דתית, גור כמה לרוחניות. אין לו הסבר רציונלי לגעגוע שחש. הוא נהג לשמור שבת, ביקר תכופות בבית הכנסת וראה את עצמו כידען בספרי היהדות, בעקבות קריאת ספריו של פרופ' ישיהו ליבוביץ ז"ל. גור אהב להקשיב לתכנית שהנחה מרדכי פרימן, שבה נהג מרן הגר"ע יוסף להגיש פינה הלכתית קבועה.

 

אולם האב הביט על החרדים בפרספקטיבה שונה מזו של הבן. "כשחזרתי בתשובה, שהיתי בקיבוץ 'יד חנה'  הסמוך לנתניה. הגעתי לקריית צאנז ומסרתי התפילין של לבדיקה. היו אלה תפילין מעור בהמה דקה ואני השתוקקתי לרכוש תפילין אחרות, מעור בהמה גסה. בכל מקרה, בקשתי לבדוק אותם. הסופר אמר לי לחזור אליו למחרת, וכשחזרתי לקריה לא מצאתי את הבית. חיפושיי הנואשים אחר ביתו של הסופר וניסיונות התחקותי אחריו, עלו בתוהו.

 

"חזרתי הביתה מאוכזב. כששמע אבי על כך הוא סנט בי: 'אתה לא מכיר את החרדים האלו?העלים את התפילין ונעלם בעצמו'. למחרת חזרתי שוב לנתניה והצלחתי לאתר את הבית. יתירה מזאת, הסופר אף העניק לי את 'ספר התודעה' כתשורה".

 

כששמו של קיבוץ 'יד חנה' עולה, נזכר גור באנקדוטה הקשורה בגר"א ברלנד. "הרב ברלנד הגיע פעם לקיבוץ וביקש למסור בו שיעור, אך לא הייתה היענות- רק שלושה חברים מתוך עשרות הואילו להגיע. הרב לא נרתע ומסר את השיעור למשתתפים הבודדים. כנראה שהייתה לכך השפעה בתת מודע, שכן מאוחר יותר מצאתי את עצמי כאחד מחסידיו".

 

בהמשך הוצע לגור להשתלב בישיבת 'אור שמח', אך מאמר שקרא בעיתון 'הארץ' על רבי נחמן מברסלב הצית את התלהבותו. הוא נכבש בקסמי הדמות והחליט שאם להתקרב כדאי לעשות זאת רק בישיבת ברסלב.

 

מאכזב, אין לך גמרא

 

הצלע המשולש הכיר בקיבוץ דן. שלושת החברים עשו בו את שירותם הצבאי במסגרת 'הגרעין הקיבוצי', בעיקר בגלל שהוא היה הקיבוץ היחידי שהסכים לקבל אותם. הקיבוצים הדתיים לא הסכימו לקלוט צעירים כמותם בשל האג'נדה הקומוניסטית- ארן וגור נמנו על קבוצת שמאל הקומוניסטית- שאפיינה אותם ובאורח פרדוקסלי, גם קיבוצי 'השומר הצעיר' דחו אותם על הסף בגין העובדה שבין חברי הגרעין היו דתיים.

 

יצחקי היה מפקדם של שלוש מחלקות ופיקד על גזרה שכללה את קיבוצי 'גונן' ו'דפנה'. כאמור, הוא היה מפקדו של הרמטכ"ל בני גנץ ולפני שבועיים הוזמן למסיבה שערך עם היבחרו לתפקיד ונפיגש איתם.

 

כשהגיע צבי ארן לקיבוץ, היה מקורב מעט ליהדות, חבש כיפה, הלך עם ספרי יהדות וקבלה תחת זרועו והתכוון ללמוד בהם בשעות הפנאי.

 

לרכז הקיבוץ החילוני היה שורשים עמוקים בפולין, ערש מולדתו. וכשהבחין בספרים שאל: "מה יש לך שם, תלמוד בבלי?" ארן הציג בפניו את הספרים אבל זה הביע את מורת רוחו. "חשבת שייצא לי ממך משהו ושנוכל ללמוד בצוותא דף גמרא. אכזבת אותי."

 

המדריך הרוחני של ארן היה 'קיצור שולחן ערוך'. " הייתי בחיפוש רוחני עוד לפני הצבא", מספר ארן. "בלעתי ספרים בשקיקה, חברתי לתנועות שמאל רדיקליות, השתלבתי בקורסים למדיטציה ומה לא עשיתי. באורח פלא, רק כשהתגייסתי הבנתי לראשונה שהתשובה נמצאת ביהדות האותנטית. לקח לי זמן עד שיצקתי תוכן מעשי לעצם ההחלטה".

 

בעוד שארן אימץ את היהדות לחיקו בטרם הגיוס, יצחקי הכיר אותה רק לאחר שחרורו הצבאי ושיבוצו כמדריך נוער בקרית טבעון. הספר שדחף אותו לקבל החלטה באשר לעתידו היה 'האור הגנוז' של הסופר היהודי הנודע מרטין בובר. ליקוט סיפורים חסידיים והפיכתם לאנקדוטות היה אחד המפעלים המרכזיים של מרטין בובר בכל הנוגע לחסידות.

 

אגב, מסופר על בובר שהכיר את כל בתי התפילה בעולם חוץ מבית הכנסת שבשכונתו, טלביה. "כששאלו אותו למה הוא לא חוזר בתשובה, ביקש מהשואל שירפה ממנו. לא היתה לו תשובה מניחה את הדעת", אומר יצחקי.

 

יצחקי התעמק בסיפורים והסיק שיש בורא לעולם. הוא חידש את הקשר עם חבריו לגרעין, ביניהם ארן וגור שהספיקו לעבור לישיבות ולהתאקלם ב'שובו בנים' בנשיאותו של הגר"א ברלנד. החברים היו בהלם. הם לא האמינו שחניך אסכולת האנרכיזם יחצה את הגבול שחצץ בינו ליהדות וביקש את האור הבוקע מבית ה'.

 

הוא לא היחיד במשפחה. "אחותי חזרה בתשובה כשהייתה בת חמש עשרה. לבה תמיד בער אחר בורא עולם והיא זכתה להתקרב אליו בגיל צעיר ממני".

 

ההיסטוריה רווית התהפוכות לא השפיעה על הרוח הצעירה שלהם. הם זוחלים בתעלות, משתופפים סמוך לבונקרים הירדניים לשעבר ומחליפים קודים צבאיים ובדיחות פנימיות מהעבר. והעיניים בוערות יותר מתמיד, באש וברוח קרב החיים- הטוב מול הרע. החברים מהיחידה בחרו בטוב וניצחו את האויב הוותיק מכולם.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד