הידברות בין מיליוני סינים

הוא טייל בלמעלה מ-20 מדינות ברחבי העולם, שירת בצבא כמפקד גולני, סיים בהצלחה את לימודי הרפואה הסינית וטס להתמחות בסין הרחוקה    לאחר שהתקבל בסין ביראת כבוד, על שום היותו יהודי , החליט לברר מדוע כל הסינים טוענים שהעם היהודי הוא החכם בעולם הוא חיפש באינטרנט תשובות וקיבל אותן בערוץ הידברות. כך גילה את היהודי שבו, שב לארץ ונכנס ללמוד בישיבה     סיפורו של שמואל אידלמן, נצר למשפחת קנייבסקי, על מסעו המרתק לחיק היהדות

שמואל אידלמן,30, נולד לזוג הורים יוצאי ברית המועצות. האב מהנדס בנין והאם אחות. משפחותיהם עלו בתקופת "העליה הגדולה", בשנת 1973. הייתה זו עליה בה אנשים עזבו שם הכל- דירות ורכוש, והגיעו מברית המועצות רק למען האידיאל של הציונות. הוריו הכירו והתחתנו בארץ. שמואל הינו הבן הבכור שלהם, ואחריו נולדו עוד שני בנים.

 

"גדלתי בבית שלא ידע מה זה סידור, קידוש או שבת. לא מתוך אנטגוניזם, אלא מתוך חוסר ידיעה. אם יש תינוקות שנשבו זה המשפחות שלנו", כך פותח שמואל אידלמן את הראיון.

 

אידלמן גדל בגן יבנה, באווירה ונוף של אופניים, שדות ופרדסים. ילדותו עברה עליו כשהיא רצופה בניסים. כשנולד קיבל הערכה נמוכה וחששו שלא יצא ממנו ילד רגיל. בגיל 5 הוא נפל מקומה שניה, ובהמשך גם חלה במחלה קשה והגיע למצב קריטי ממנו יצא חי בנס.

 

עוד אז, מחוויות חייו, היה ניכר שמדובר במסלול חיים לא רגיל. הוא התאמן בג'ודו ואומנויות לחימה מזרחיות והגיע לחגורה שחורה.  בגיל 16 נהרג חבר שלו בתאונת טרקטורון והוא מצא את עצמו מעודד את חבריו ללימודים.

 

בגיל 19, במהלך שירותו הצבאי, בו שימש כמפקד בגדוד גולני, נהרג חבר נוסף. "למעשה, מסעי הרוחני התחיל כששרתתי בלבנון", משחזר אידלמן. "כשהחברים עישנו וקראו עיתונים, אני בינתיים קראתי ספרים אזוטריים, מה שנקרא היום ספרי 'ניו אייג'". הוא התעניין בכל הקשור לרוחניות אך עדיין היה רחוק מליון שנות אור מרוחניות יהודית.

 

אידלמן, שכבר בגיל 13 הקיף מספר לא מבוטל של מדינות באירופה, החליט לטוס לארצות הברית מיד אחרי השחרור. כך הגיע לטורנטו שם העביר כחצי שנה כשהוא חוזר דרך ניו יורק, בהשגחה פרטית ממש, כשבוע לפני אסון התאומים. כיאה לטיפוס שלא אוהב לבזבז זמן ורוצה לכבוש את הגלובוס, מיד עם חזרתו לארץ, הוא החל לעבוד בשלוש עבודות במקביל: באבטחת טיולים, בקיוסק בחוף ניצנים ובשמירה בכנסים ואירועים. לצורך כך הוא עבר לעיר הגדולה תל אביב. בין לבין הוא עוד הספיק לעשות טיול מולדת במוסקבה. יחד עם הסבתא כשהוא מסמן עוד "וי" וחוזר לארץ.

 

בשלב מסוים הוא החליט לכבוש פסגה נוספת ולטוס גם לתאילנד שבמזרח. קצת אחר כך, הוא נקלע לפסטיבל ה'בומבמלה' בארץ, שם נחשף לראשונה לרפואה אלטרנטיבית. הוא החליט לא לאבד זמן ונרשם ללימודי רפואה סינית במכללת רידמן, אך אין זה מספיק לטיפוס כמו אידלמן, ובמקביל הוא נרשם ללמוד גם עיסוי שוודי.

 

במהלך הלימודים הוא נחשף לפן הרוחני שבאדם, אך שוב, כתורה חיצונית בלבד. עוד בטרם הספיק אידלמן, סטודנט שנה ב' במכללה, לסיים את חוק לימודיו, כבר מצא את עצמו מטפל באנשים. כאשר סיים את לימודיו באופן רשמי, כבר היו מאחוריו 8,000 מטופלים. מיד עם סיום הלימודים הוא החל לעבוד בספא יוקרתי בקניון עזריאלי, ולאחר מכן גם בהרצליה פיתוח.

 

בשלב מסוים, כחלק מתוכנית הלימודים אליה נרשם במכללת רידמן, הוצרך לטוס עם קבוצה של 13 סטודנטים נוספים להתמחות מעשית בבית החולים האוניברסטאי בעיר צ'נדו שבסין, למשך כחמישה חודשים.

 

מיליון סינים לא טועים

 

"סין שונה מאוד מכל מקום אחר בעולם", נזכר אידלמן וצוחק. "למשל, אכלתי שם רק פומלות וערמונים במשך חמישה חודשים בגלל שהם לא דוברי אנגלית ולא ידעתי איך לתקשר איתם. יש שם גם קטע מוזר עם מים. מים חמים יש שם בכל מקום ובשפע. בבנק, לא בטוח שתצליח להוציא כסף מהכספומט, אבל מים חמים בטוח יש שם. יש להם גם מודעות מאוד גבוהה לבריאות. בפראקים שלהם אין מגלשות ונדנדות אלא מכשירי כושר. לאחרונה, רואים את זה בארץ – זה הגיע משם. הייתי קם בבוקר, ורואה סבתות עם חרבות ביד, עושות 'קונג פו' (אומנות לחימה סינית)".

 

תקופת הסטאג' הגיעה לסיומה והקבוצה חזרה לישראל. אידלמן, שהרגיש כי הוא טרם מיצה את עצמו בסין, החליט להישאר ולהעמיק ברפואה הסינית מעט יותר. הוא נשאר לבדו, סטודנט יהודי יחיד בין מיליון סינים. כדי לממש את המטרה שלשמה הוא נשאר. הוא נסע ל"אור מוצ'י",

 

על מנת לפגוש מאסטר לרפואה סינית. מסתבר שכדי להגיע למקום הנמצא בחבל שנקרא "סין- ג'אן", השוכן בצפון מערב סין ונושק לסיביר, היה עליו לנסוע כ-56 שעות ברכבת. "הייתה זו תקופת ה'ספרינג-פסטיבל', זמן שבו כל הסטודנטים חוזרים הביתה, ולכן הנסיעה התארכה מאוד.

 

מרוב שהרכבת הייתה מלאה באנשים, ישבתי על כיסא מקרש. מהצפיפות לא יכולתי להרים קצת את הרגליים", משחזר אידלמן את הנסיעה הסיוטית. ואם זה לא מספיק, אז לחוויה נוספו גם מבטיהם של הנוסעים ברכבת שהופנו כלפיו- המערבי היחיד ביניהם.

 

"כשהגעתי סוף סוף למקום, קידם אותי מזג אויר של מינוס 25 מעלות, הסתובבתי עם חוברת למטיילים ו- 40 יואן בכיס. הייתי בטוח שלינה במלון תעלה לי כ-40 יואן ונכנסתי לאחד המלונות אבל הם רצו 400 יואן ללילה. הלכתי לחפש מלון אחר, אבל כל בתי המלון רצו 400 יואן. פתאום התחלתי להרגיש עצבות עמוקה. כל מה שרציתי היה לאכול ולהניח את הרגליים הבצקתיות שלי.

 

השמש החלה לשקוע, ונעמדתי באמצע שום מקום. הבטתי לשמיים והתחלתי לבכות לבורא עולם שיעזור לי. בעודי עומד ככה ובוכה, פתאום נעמד לידי סיני ומסמן לי בפנטומימה אם אני רוצה לאכול ולשתות, ככה בלי לדבר. הנהנתי בראשי והוא הצביע לאיזשהו כיוון והחל ללכת במהירות. התחלתי לרוץ אחריו עם הרגליים הכואבות שלי", צוחק אידלמן על עצמו במבט לאחור. "הגענו למקום, נכנסתי ושאלתי כמה עולה לינה לליל, ומה ענו לי? 40 יואן. בדיוק הסכום שהתכוונתי להוציא מלכתחילה. באתי לצאת כדי להגיד תודה לסיני שהביא אותי לכאן, אבל כשיצאתי הוא כבר לא היה שם.

 

בסופו של דבר הגעתי אל המאסטר שבשבילו עשיתי את כל הדרך, אבל לא התרשמתי ממנו יתר על המידה. עם זאת, למדתי מסר מאד חשוב לחיים- אולי, בעצם, המסר ששינה את חיי. בכל מקום אליו הלכתי, עצרו אותי סינים ושאלו אותי 'אתה יהודי'?, משעניתי שכן, ענו ביראת כבוד 'אתם העם הכי חכם בעולם! 'מאיפה לך לדעת שככה זה'? הייתי שואל וכולם ענו את אותה תשובה 'אבא שלי אמר לי'! 'ומי אמר לאבא שלך'? המשכתי להקשות, 'אבא שלו אמר לו'! המשיכו הסינים בשלהם.

 

לא רק סיני אחד אמר לי את זה – כולם. זה פשוט היה המשפט הראשון שלהם. 'איך הם יודעים את זה'? תהיתי לעצמי והחלטתי שברגע שאגיע למקום עם אינטרנט אבדוק את הדברים. אחרי הכל… מיליוני סינים וודאי לא טועים".

 

הטלית של סבא רבא

 

"עד אותה תקופה חייתי כמו סיני, ממש כמו אחד מהם", מספר אידלמן, "אבל אחרי המקרים הללו החלטתי לבדוק את הדברים לעומק. כשהגעתי לאינטרנט, חיפשתי חומר על העם היהודי, וכך הגעתי לאתר הידברות. מרגע שנחשפתי להרצאות באתר, לא יכולתי יותר לעזוב. עבדתי בבית החולים בבקרים ורק חיכיתי כדי לערב כדי להגיע הביתה, לפתוח את האתר ולצפות בהרצאות", הוא מספר בהתרגשות של ילד שגילה צעצוע חדש. "בנוסף, גם ככל שמעתי יותר יהדות הבנתי יותר את רזי הרפואה הסינית.

 

בשלב מסוים התחלתי ללמוד את השפה הסינית ביסודיות, ולכן גם האריכו לי את הויזה לשנה תמימה. כך יכולתי לצאת בלב שקט לארצות הברית, לעבוד קצת ולטייל. טסתי לעבוד ב"עגלות", ולאחר תקופת מה קניתי כרטיס חזרה לסין. כשבאתי לעבור את בדיקת הפספורט בדרכי לבייג'ין, עצרו אותי בכניסה, הכניסו אותי לחדר צדדי וחוקרי משטרה החלו לחקור אותי. מסתבר, שכיוון שביטלתי את לימודי לאחר חצי שנה, נלקחה ממני הזכאות לויזה, וכך יצא שהגעתי לסין ללא אשרת כניסה. ביקשתי שיתנו לי לפחות להתקשר לשגרירות כדי לדעת מה יעלה בגורלי, אך נענתי בכל פעם מחדש: "עוד חמש דקות". כך העברתי 18 שעות רצופות בחוסר וודאות מוחלטת.

 

בשלב מסוים התעייפתי ונהיה לי קר. רציתי להתכרבל בתוך סוודר חם, אך כל בגדי היו במזוודות, אליהן לא הייתה לי גישה. נזכרתי שבתיק הקטן שהיה איתי במטוס מונחת הטלית של סבא רבא שלי, מאיר קנייבסקי, בן דודו של הסטייפלר זצ"ל. היה לי קר ורציתי לישון, אז חיברתי שלוש כיסאות ביחד והתכסיתי בטלית כמו יהודי ערירי מסכן, שכל תקוותו היא שהכל  יסתדר".

 

ואכן הכל הסתדר. לאחר זמן מה העלו את אידלמן חזרה ללוס אנג'לס, משם הוא חזר לארץ. משנחת, לא נחה רוחו, והוא מיד נקשר שוב למכללת רידמן, אשר ביקשה ממנו להיות ראש קבוצה של 40 סטודנטים שהיו בדרכם לסין, לאותה התמחות שהוא עבר בזמנו. אידלמן נעתר בשמחה, ושימש להם כמתווך בין כל צורכיהם לבין המדינה החדשה אליה הגיעו. שנה אחרי כן, הוא יצא לשם עם קבוצה נוספת, כשהוא כבר מכיר היטב את השפה., את מנהגי המקום ואת האנשים הנכונים. בין גיחה לגיחה נהנה אידלמן מהתכנים באתר הידברות, כשהוא מעמיק יותר ויותר וצובר ידע נוסף.

 

באחד הביקורים שלו בארץ, הוא הגיע להרצאה של הרב זמיר כהן שהתקיימה בבת ים. הוא ניגש אל הרב וסיפר לו על מסעו הפרטי ועל שהייתו הממושכת בסין. "הרב עשה לי מהפכה בחשיבה עם התשובות שהוא נתן לי, וגם כשחזרתי אח"כ לסין, מילותיו הדהדו בראשי כל הזמן. אחרי שנה חזרתי לארץ והגעתי שוב להרצאה שלו. 'אתה הבחור שהיית אז בבת ים, נכון?' אמר הרב כשניגשתי אליו. נדהמתי שהוא זכר אותי. פשוט לא יאומן".

 

בין טיסה לטיסה הספיק אידלמן גם לנסוע לסוף שבוע בנושא יהדות, כשהוא נהנה מההרצאות המרתקות שנמשכו אל תוך הלילה. בליל שבת, לאחר שעלה על יצועו, התרחש שלב מעניין נוסף בדרכו המיוחדת אל חיק היהדות. הפעם זה היה בצורת חלום. "חלמתי שראיתי את הסבא רבא שלי- מאיר קנייבסקי, יושב במרכז חדר מואר, כשהוא פורס ידיים לרווחה ומחבק אותי חזק. ואז התעוררתי".

 

מי פה הנכדים של קנייבסקי?

 

אחרי החלום, סמוך לחתונת אחיו של שמואל, החליטו האחים לנסוע לביקור אצל הרב חיים קנייבסקי בבני ברק. הם התקשרו לעוזר הרב, אמרו שהם קרובי משפחה של הסטייפלר, וביקשו להגיע לקבל ברכה. "עוד לא ידענו מה זה אומר להגיע לרב קנייבסקי. כשהגענו חילונים עם כיפות של 'בר מצווה', ראינו המון אנשים ותור ענק על הדלת. נעמדנו כמו כולם, והמתנו בתור. פתאום איך שנפתחו הדלתות, שאלו: 'מי פה הנכדים של קנייבסקי?' , ואנו נכנסנו אחר כבוד…

 

לאחר הסמינר, החלום והברכה, שוב טסתי לסין, ושוב חזרתי לרבי חיים קנייבסקי, קיבלתי את ברכתו והתחלתי את חיי בארץ. שכרתי דירה סמוך לירושלים, ביישוב עמינדב, ולאחר שלוש שבועות מהיום שנחתתי, עבדתי בקליניקה בעיר. אחרי שחזרתי מהעבודה הייתי צופה רק בערוץ הידברות ולא רציתי לראות שום דבר אחר, אבל עדיין חייתי בין שני עולמות. שבת עדיין לא שמרתי לגמרי, אבל רצון והרהורים ללמוד תורה באופן מסודר כבר היה לי.

 

בשלב מסוים, יצר עימי קשר בחור שהכרתי מהסוף שבוע שבו היית, והוא קישר אותי לישיבת 'אשרי איש' בירושלים. הציעו לי להתארח בישיבה בשבת ולחוות את האווירה במקום. החלטתי להיענות להצעה, אך במקביל נקלעתי לניסיון לא פשוט- פתאום חבר שלי הציעה הצעה שהיה קשה לסרב לה. 'תעבור לגור בפלורנטין', הוא אמר לי, 'תפתח קליניקה גם פה ותרוויח עוד כסף'. השתכנעתי. עזבתי את עמינדב, שכרתי דירה בעיר הגדולה ואף שילמתי מקדמה עבור שכירות. בדרכי לשם משהו התחיל להתעורר בי. אני זוכר שנסעתי באופנוע בדרכי לפלורנטין, ומשום מה מצאתי את עצמי בוכה כמו ילד קטן, 'אבא תעזור לי', צעקתי מתוך עצבות תהומית. 'למה אני בוכה?', שאלתי את עצמי, 'מה יש לי?' היום אני יודע שפשוט התרחקתי אז מהקדושה.

 

 

שבת ב'אשרי האיש'

 

"כשהגעתי למקום נפגשתי עם ראש הישיבה, הרב יוסף בן פורת", משחזר אידלמן, "אמרתי לו 'אמנם הרב לא מכיר אותי אבל אני מכיר את הרב. היכרותי של הרב הייתה כמובן דרך אתר הידברות. שם צפיתי מרותק בכל הרצאותיו. השבת בישיבה הייתה מאד מיוחדת, בהתחשב בעובדה שכל השבת קדחתי מחום גבוה… היצר הרע נלחם עלי בכל הכוח.

 

בחורים שכמעט לא הכירו אותי הביאו לי אוכל לחדר וטיפלו בי. לא הגעתי לשום תפילה ולא יצאתי לשום מקום. כך עברה עלי השבת הראשונה ב'אשרי האיש'. ביום הראשון למחרת הייתי אמור להיכנס לדירה ששכרתי בפלורנטין, ולהתחיל בחיי החדשים. לא עשיתי זאת. במקום זאת החלטתי להגיע לישיבה. השתלבתי בישיבה מהר מאוד, וכיוון שכבר הייתי בעולמה של תורה, קיבלתי על עצמי כיפה וציצית ושאר מצוות די במהירות. מאז אני מתמרן בין חצי יום בישיבה וחצי יום בקליניקה, כשאני משתדל לתחום את עבודתי לשלושה ימים בשבוע ולא יותר".

 

מאז שהתחזק, זכה שמואל אידלמן להתארח בסעודת שבת אצל גדול הדור, רבי חיים קנייבסקי ואשתו הרבנית, ולינוק תורה משולחנם. ומה לגבי שאר המשפחה? אידלמן שש לספר לנו שהאמא שהינה מורה רוחנית ליוגה, מתחזקת מיום ליום כשהיא צופה קבועה בערוץ הידברות, ומשתתפת פעילה בטיולים, סמינרים ונסיעות לקברי צדיקים מטעם הארגון. גם אחיו הקטן, שחזר מדרום אמריקה לא מזמן מלא בקעקועים ועגילים, הראה סימני התקרבות, כשהסכים לשהות ביום הכיפורים האחרון איתו בישיבה.

 

 

מה אתה לא רוצה לשמוע?

 

היום הוא מקבל במרפאתו בירושלים, חילוניים ודתיים, צעירים ומבוגרים. אשר רבים מהם מופנים אליו גם על ידי הרב זמיר כהן בעצמו, "פעם הגיע אלי בחור חילוני בן 26 יחד עם אביו", מספר אידלמן,

 

"הם פנו לרב זמיר כהן והרב הפנה אותם אלי. הבחור הגיע עם חירשות באוזן אחת והרופאים לא ידעו מה יש לו. אמרו לו שגם לא בטוחים שיחזור לשמוע. לאחר אבחון וטיפולים במחטים אמרתי לו שאני חושב שד' מנסה להעביר לו מסר דרך בנו".

 

האב ההמום נדרך ושאל לפשר הדבר. אידלמן, שלא מתבייש לומר למטופליו את האמת, המשיך ואמר:"ברפואה הסינית נהוג לומר שאם יש לאדם בעיות עם הרגליים- עליו לשאול את עצמו לאן הוא הולך, כשיש לו בעיות עם העיניים עליו לשאול את עצמו מה הוא רואה, וכשיש לו בעיות עם האוזניים עליו לשאול  מה הוא שומע". שאלתי את האב: "האם יש דבר שמשמיעים לך ואתה לא מעוניין לשמוע?", תשובת האב לא אחרה להגיע, ואכן הוא אמר: "באמת לאחרונה אשתי אומרת לי דברים שאני לא מעוניין שהיא תגיד…"

 

"ביקשתי מהאבא", ממשיך אידלמן, "שיקבל על עצמו ברכת 'אשר יצר', שמדברת על נקבים שאחד מהם הוא האוזן. האב חילוני, שם את האגו שלו בצד, הלך וקנה את הברכה, וכל בני הבית החלו להגיד יחד  'אשר יצר'. תוך 4 ימים חזרה לבן השמיעה ב-40 אחוז!"

 

אידלמן מספר גם על מקרה מעניין נוסף. יום אחד הגיעה אליו מטופלת שהייתה לבושה בחוסר צניעות. כמו תמיד, הוא העניק טיפול נאות, וגם לא התבייש להציג את ערוץ הידברות כחלק מהטיפול. "היום, כשמדברים עם האישה הזו באמצע תוכנית או הרצאה בהידברות היא אומרת לאנשים 'לא עכשיו', כי היא לא מוכנה לפספס אף מילה",  הוא מסכם בהתלהבות.

 

"הידברות חוללה סנסציה בעולם היהודי, ולי אישית הידברות שינתה החיים. אין יום שאני לא שומע הידברות. יש לי מחשב נייד, ובכל הזדמנות אני צופה בהרצאות. כל לילה אני הולך לישון עם הידברות. אנחנו לא מתארים לעצמינו כמה הערוץ הזה משמעותי לגורל שלנו. ברפואה הסינית מקובל לחשוב כי חוסר האיזון הגופני, מקורו רוחני אנרגטי, וכן להיפך. ביהדות יש לנו קיצור דרך אשר מנחה אותנו איך להגיע ישירות לפן הרוחני. ה' בחסדו הגדול, נתן לנו את הידע הזה. כבר שנתיים שאני אוסף חומר על הקשר בין יהדות לרפואה סינית, ומקווה להוציא בקרוב ספר שיסביר את הדברים.

 

[מתוך  עלון הידברות]