התוכי שהחזיר בתשובה

אדם שאינו שומר תורה ומצוות מצא תוכי שגילה בקיאות ומושגים ביהדות. הדבר השפיע על המשפחה שחזרה למקורות. והסיום המפתיע קשור לבעלים שנמצאו בעקבות כך…

 

זהו סיפור מיוחד שקשור בתחביבם של בני משפחתו של הרב יוסי וליס מנכ"ל ארגון 'ערכים'. משפחת וליס גידלה תוכי מיוחד ויקר.

 

תוכי מזן אפריקני אפור, מאריך ימים במיוחד לעומת זנים אחרים. הוא יכול לחיות כמאה שנים. מחירו בשוק הוא לא זול בכלל. בבית משפחת וליס גדל תוכי כזה. הוא למד לקורא לילדים בשמותיהם, למד לחקות צלצול טלפון ולומר מיד אחר כך: "הלו, ברוך ה' הכל בסדר…" כששמע את הילדים שרים מה נשתנה, למד אף הוא לשיר אחריהם. בלילות שבת הוא מצטרף לשירת "שלום עליכם" לכמה מילים.

 

יום שישי אחד, התוכי עומד בחצר. לפתע ניתז לכיוונו זרם מים פתאומי. בניגוד להרגליו המבויתים בדרך כלל, הוא נבהל ועף גבוה. הוא לא הכיר את הבית מהכיוון הזה. לצערם של הילדים התוכי לא חזר. עברו חודש, חודשיים, שנה שלימה חלפה. התוכי כמעט ונשכח.

 

יום אחד יושב הרב וליס במשרדו בבני ברק. אחד הפעילים נכנס ורצה עזרה בנושא חשוב. " יש לנו חוג בית אצל אחד מכפר סבא", הוא מספר לרב וליס. "בסלון שלו גדל תוכי גדול שמדבר כל הזמן ומפריע להרצאות. נראה לי שהבעלים שלו גם לא יודעים היטב את ההלכות איך מטפלים בו בשבתות. לי לא כל כך נעים לי לדבר איתו על זה. אולי הרב יוכל לשוחח איתו על הבעיה". הרב וליס לא היסס וחייג לאותו אדם. הוא הסביר לו כי התוכי מפריע למהלך השיעור, וגם נתן לו הדרכה מעשית לגבי האכלת תוכי ושאר הפרטים. תוך כדי השיחה נזכר הרב וליס בתוכי שאבד לו . הוא סיפר על כך לאיש מעבר לקו, להפתעתו, הלה סיים במהירות את השיחה ונפרד ממנו.

 

למחרת בבוקר מחייג אליו אותו אדם. הוא התנצל על הניתוק אתמול והסביר את פשרה. במהלך התיאור על התוכי שאבד , קלט הלה כי ככל הנראה התוכי שהגיע אליו הוא אותו תוכי שאבד למשפחת וליס. מיד אחרי השיחה הוא פנה לרב שלו, לברר כיצד עליו לנהוג. עכשיו הוא מתקשר כדי לשמוע, על פי הנחיית הרב, אם ישנם סימנים המזהים את התוכי. לא היה צריך הרבה זמן כדי שהתוכי יקרא לבני המשפחה בשמם. הוא חזר לבית בעליו לשמחת כולם.

 

מה שהתברר הדהים את כולם. יום אחרי שהוא ברח, הגיע התוכי למגרש ספורט הסמוך לבית אותו אדם מכפר סבא. הוא צנח תשוש ועייף, בדיוק לתוך משחק סוער שהתקיים במגרש.

 

המאמן שרצה למנוע את ההפרעה, פנה לביתו של אותו אדם והציע לו לשמור על התוכי. במהלך הימים אחרי הבאתו, החל התוכי לזמר שירי שבת ולחזור, כהרגלו, אחר מושגים יהודיים. המושגים הללו הפכו לשיחת היום אצל בני המשפחה. בסופו של דבר, הם שהחזירו את כולם לחיק היהדות. אחרי שנה, כשהתהליך הושלם, (זוכרים את חוגי הבית שנערכו בסלון הבית?) הגיע זמנו של התוכי לחזור לבעליו. כנראה שככה זה כשגדלים בבית חדור שליחות.