לימוד משנה - ממה פעם היו עושים מפתחות?

מסכת שבת פרק ח' משנה ו'. במשנה זו יתבאר מה השיעור שמתחייבים על הוצאה בשבת, של כל מיני חומרים שמהם עושים כלים, וכמו זכוכית או עצם.

 

פרק ח' משנה ו'

 

באילו חומרים היו משתמשים בזמנים הקדומים להכנת 'כלי אוכל' [כפות ומזלגות]?

במשנה שלפנינו נראה, שלפני שהתחילו להשתמש עם 'ברזל' או 'אלומיניום' בכלי האוכל [סכינים, מזלגות וכפות], היו נוהגים לעשות את הכלים הללו מעצמות יבשות של בעלי חיים.

כמו כן, לפעמים היו משתמשים עם העצמות לצורך בניית מפתחות, את גוף המפתח היו עושים מעץ, אבל את 'שיני המפתח' היו עושים מחתיכות עצם של בעלי חיים.

המשנה מלמדת, מה דינו של אדם המוציא בשבת חתיכת עצם יבשה של בהמה מרשות לרשות באיסור [במקום שאין 'עירוב']:

לענין האיסור, לכל הדעות פעולת ה'הוצאה' אסורה באיסור תורה גם אם מוציא חתיכה קטנה ביותר ['כל שהוא'],

אבל לענין חיוב 'קרבן חטאת' ישנם שתי דעות בין חכמי ישראל, עד כמה צריכה העצם להיות גדולה כדי שהמוציאה בשבת יתחייב ב'קרבן חטאת', האם בגודל בו ניתן לעשות 'כף' קטנה שראוי לאכול עמה, או אף בגודל המתאים לעשיית 'שן' של מפתח [שהיא קטנה יותר מ'כף'].

החילוק בין ה'איסור' ל'חיוב כפרה' הוא מאחר והתורה לא מחייבת בעונש ובכפרה על מלאכת 'הוצאה', אלא כאשר יש משמעות וחשיבות לחפץ שמוציא, והחכמים קבעו שהדבר שגורם חשיבות לחפץ, הוא כאשר יש לו שימוש לבני אדם.

 

כמו כן נלמד במשנה על השימוש שהיו עושים בזמנים הקדומים בחתיכות זכוכית ובאבנים קטנות, ומהו  שיעורם לענין חיוב המוציאם בכפרה.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

עצם – אדם המוציא בשבת חתיכת 'עצם' של בעל חיים, גודל העצם המחייבו 'קרבן חטאת' הוא -

כדי לעשות תרווד – 'תרווד', היא כף קטנה שהיו רגילים לאכול עמה מאכלים שונים. המשנה מלמדת, שכאשר ניתן לעשות עם העצם 'כף' קטנה, חייב המוציא אותה בשבת באיסור, להביא כפרה לבית המקדש.

אבל על פחות מכך הוא לא מתחייב בכפרה, מאחר שהחפץ הקטן ביותר אותו היו רגילים לעשות עם העצם הוא 'תרווד', וממילא כשהוא פחות מהגודל המתאים ל'תרווד', הוא אינו ראוי לשימוש בני אדם.

רבי יהודה אומר: כדי לעשות ממנו חף – 'חף' היא שן של מפתח שהיו עושים בזמנים הקדומים מעצמות יבשות של בעלי חיים.

לפי דעת רבי יהודה, גם על כאשר חתיכת העצם קטנה יותר מהשיעור שאמר 'תנא קמא' - שניתן לעשות איתה שן קטנה ולהתקינה במפתח, חייב המוציאה בכפרה, מאחר שלפעמים היו משתמשים עם העצמות גם לצורך מלאכה זו.

וכבר ביארנו במשניות הקודמות, שרבי יהודה נחלק על 'תנא קמא' בכמה הלכות [במשניות הקודמות וכן בפרק הקודם], ובכולן סברתו אחת: שגם כאשר ניתן לעשות בחפץ מלאכה שלפעמים רגילים בני אדם לעשותה, אף שהוא לא שימוש רגיל ותמידי, בכל זאת הוא נחשב ראוי לשימוש בני אדם, ולכן האדם שמוציאו מרשות לרשות בשבת חייב בכפרה.

אבל לדעת 'תנא קמא', רק כאשר אדם מוציא חפץ בגודל או בכמות שניתן לעשות איתו או להשתמש בו בשימושים הרגילים אצל בני אדם תמיד, הוא חייב על כך כפרה.

זכוכית – אדם שמוציא בשבת באיסור חתיכת זכוכית, הגודל המחייב בו הוא -

כדי לגרור בו ראש הכרכר – ה'כרכר' הוא מקל עץ שבראשו הוא מחודד מאוד, ומשתמשים בו ליישר את חוטי השתי המתוחים על ה'נול', שכאשר הם מסתבכים זה עם זה, מכניסים את העץ המחודד ביניהם מלמעלה למטה וכך החוטים מתיישרים.

בכל תקופה מסויימת היו צריכים לחדד את ראש המקל [ה'כרכר'] כדי שיהיה ראוי למלאכתו, והיו מחדדים אותו באמצעות חתיכת זכוכית חדה שהיו מעבירים על ראשו.

המשנה מלמדת, שבכדי להתחייב 'קרבן חטאת' על הוצאת זכוכית בשבת מרשות לרשות, צריך שהיא תהיה בגודל כזה, שניתן לחדד בה את ראש ה'כרכר'. אבל על פחות מגודל זה לא חייבים כפרה, מאחר ששוב אין היא ראויה לשימוש בני אדם.

צרור או אבן – אדם שמוציא 'צרור' [חתיכת אדמה קשה] או 'אבן', השיעור המחייב על הוצאתו הוא -

כדי לזרוק בעוף – כשיש בגודל ה'צרור' או ה'אבן' כדי להבריח את העופות העומדים על החלון וכדומה, חייב האדם על הוצאתו, שזה השימוש שהיו רגילים בני אדם לעשות באבן קטנה.   

רבי אליעזר בר יעקב אומר: כדי לזרוק בבהמה – דוקא אם האבן או הצרור גדולים יותר, שניתן לפגוע איתם בגוף הבהמה כדי לגרום לה לברוח, רק אז מתחייב המוצאים בכפרה, אבל על פחות מכך לא.

[ולא שהיא תברח מחמת שהיא רואה שזורקים עליה את האבן או הצרור, אלא שהפגיעה שלהם בגופה היא שתגרום לה לברוח, ולצורך כך צריכה האבן או הצרור להיות במשקל גדול הרבה יותר].

טעמו של רבי אליעזר הוא, שבכדי להבריח את העוף אין צורך בזריקת אבן או צרור, אלא מספיקה צעקה קלה לצורך כך, ואין זה נחשב שימוש רגיל אצל בני אדם, לכן לפי דעתו רק כאשר הם גדולים יותר שניתן להבריח בהם בהמות [שאינן בורחות מחמת צעקה], חייב המוציאם בכפרה.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד