לימוד משנה – תוך כמה ימים מתחיל האפרוח להיווצר בביצה?

 

פרק ד' משנה ז'

 

איזה מלאכות מותר לעשות בערב חג הפסח וב'חול המועד' ואיזה מהן אסור לעשות בזמנים אלו?

במשנה שלפנינו מובאים דוגמאות שונות של עיסוקים, והמשנה מבארת מה מהן נחשב למלאכה ואסור לעשותו בערב פסח ובחול המועד, ומה מהן מותר לעשות בימים אלו.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

מושיבין שובכין לתרנגולים בארבעה עשר – מותר להניח ביצים תחת התרנגולות כדי שירבצו עליהן ויצאו מהן אפרוחים, שדבר זה לא מוגדר כ'מלאכה' ולכן מותר לעשות דבר זה גם לאחר 'חצות היום' בערב הפסח,

ותרנגולת שברחה מחזירין אותה למקומה – שאם התרנגולת שדגרה על הביצים ברחה ממקום הרביצה, מותר להחזירה שוב למקום הרביצה,

ואפילו ב'חול המועד' האסור בעשיית מלאכות מותר להחזירה, שהטירחה בהחזרתה היא מועטת ביותר ולכן לא אסרו פעולה זו כלל [אבל אין להושיב את התרנגולת על הביצים ב'חול המועד' שיש בפעולה זו טירחה האסורה ב'חול המועד'],

אבל דין זה אמור רק באופן שהתרנגולת כבר דגרה על הביצים במשך שלשה ימים רצופים לפני שברחה, שעל ידי כך האפרוחים כבר התחילו להבשיל בביצים ולא ניתן לאוכלם, ואם לא יחזירו את התרנגולת לדגירה יפסיד את הביצים,

וממילא היא מלאכה ב'דבר האבד' [שאם ימנע האדם מלעשותו יגרם לו הפסד] ודבר זה התירו לעשותו גם ב'חול המועד',

ואם מתה מושיבין אחרת תחתיה – שמסיבה זו שהביצים נחשבים ל'דבר האבד', מותר גם להניח תרנגולת נוספת על מקום הדגירה,

[אבל נחלקו מפרשי המשנה אם הלכה זו של הושבת אחרת תחתיה מתייחסת גם לימי 'חול המועד' או רק לערב חג הפסח, שמאחר שיש טירחה מרובה בהושבתה של תרנגולת על ביצים לדגירה לא התירו מלאכה זו אל בערב פסח בלבד שהוא זמן שהקילו בו יותר].

 

המשנה מביאה דוגמא נוספת של עשייה:

גורפין מתחת רגלי בהמה בארבעה עשר – שמותר בערב הפסח לטאטה את צואת הבהמות ולזורקם מחוץ לחצירו, ומותר לעשות דבר זה גם לאחר 'חצות היום' שאין זה נראה כעושה 'מלאכה' אלא כמנקה את ביתו.

ובמועד מסלקין לצדדין – שבימי 'חול המועד' שהוא חמור יותר ולא התירו לעשות בו שום דבר הגורם טירחה, מותר לסלק את הצואה לצדדי החצר אבל לא יוציא אותו מחוץ לחצירו, שיש בכך טירחה גדולה.

 

דוגמא נוספת של עשיה בערב פסח וב'חול המועד':

מוליכין ומביאין כלים מבית האומן – מותר להביא כלים לחנות לצורך תיקונם, וכן להחזיר משם כלים מתוקנים, גם לאחר 'חצות היום' בערב פסח,

אף על פי שאינם לצורך המועד – שאפילו אם לא ישתמשו בכלים הללו בימי החג מותר לשלוח אותם לתיקון ולהחזירם מתיקון, שאין בכך שום 'מלאכה',

אבל ב'חול המועד' החכמים אסרו לעשות כל דבר שיש בו טירחה אם אין בו צורך בחג, ולכן לא יקח כלים לתיקון ולא יחזיר מתיקון אלא את הכלים שצריך לצורך בהם שימוש בחג.

 

הלכה בימינו

 

וההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

א. אפילו לנוהגים להימנע מעשיית מלאכה בערב חג הפסח לפני 'חצות היום', מותר בערב פסח במשך כל היום להכין מקום מיוחד בחצר ושם להניח ביצים לצורך דגירת התרנגולת עליהם,

ויש שכתבו שמותר גם להושיב את התרנגולת על הביצים, אפילו שדבר זה נמשך זמן רב ויש בכך טירחה רבה, ובמקום צורך מותר לעשות כדבריהם.

גם אם התרנגולת ישבה כבר על הביצים ובערב החג היא ברחה, מותר להחזירה למקום הדגירה במשך כל היום.

ואם התרנגולת הדוגרת מתה בערב פסח, אם עברו שלשה ימים שדגרו על הביצים ללא הפסק, מותר להושיב במקומה תרנגולת אחרת, שהביצים כבר אינם ראויות למאכל והתירו החכמים לעשות פעולות המצילות דברים העלולים להיפסד.

ב. ב'חול המועד' אסור להכין מקום לדגירה על הביצים, ובודאי שאסור להושיב את התרנגולת עליהן,

שאין בזה צורך החג והיא לא מלאכה של 'דבר האבד' וגם יש בזה טירחה רבה.

ואם התרנגולת דגרה על הביצים עוד מלפני החג, ובחג היא ברחה, הדין תלוי בזה: שאם היא דגרה יותר משלשה ימים על הביצים ועדיין לא עברו שלשה ימים מעת הבריחה מותר להחזירה, שזה 'דבר האבד' שהרי הביצים אינם ראויות כבר למאכל, 

אבל אם היא לא דגרה שלשה ימים, או שכבר עברו שלשה ימים מעת הבריחה אין להחזירה, שאים לא היו שלשה ימי דגירה הביצים ראויות למאכל ואין זה 'דבר האבד',

ואם כבר עברו שלשה ימים מעת הבריחה, התרנגולת כבר איבדה את חום גופה ויש טירחה גדולה מאוד להחזירה לדגירה, וב'חול המועד' אסרו החכמים לעשות פעולות שיש בהם טירחה רבה.

ג. מותר לתת כלים לתיקון בערב החג כדי שיתקנום לאחר החג, וכן מותר ללכת לחנות ולקחת משם כלים מתוקנים, אפילו שאין בהם צורך ושימוש בחג עצמו,

אבל ב'חול המועד' אסור לעשות פעולות שאין בהם 'צורך החג' ולכן אין להחזיר כלי מתיקון אלא אם יש בו צורך ושימוש בחג. ולתת כלים לתיקון אסור שהרי לא יהיה ניתן לתקנם בחג כלל.