לימוד משנה - מותר להסתפר בערב פסח?

מסכת פסחים פרק ד' משנה א'. במשנה שלפנינו יתבאר שיש מקומות שנהגו לאסור עשיית מלאכה בערב פסח, ומה הדין אם אדם בא ממקום שנהגו לעשות למקום שנהגו שלא לעשות.

 

פרק ד' משנה א'

 

בערב חג הפסח לאחר 'חצות היום' אסור לעסוק ב'מלאכת אומן' המצריכה מחשבה והתבוננות, וכן אסור בשעות אלו לעבוד בשום עבודה על מנת לקבל עליה שכר!

איסור זה הוא מדברי חכמים, וטעם האיסור הוא, שלאחר 'חצות' מתחיל זמן הקרבת קרבן הפסח, וזמן זה נחשב לתחילתו של ה'יום טוב' שבו אסור לעשות שום מלאכה [חוץ ממלאכה שהיא לצורך 'אוכל נפש'], ולכן חכמי ישראל קבעו שגם בשעות אלו אסור לעשות מלאכות מסויימות.

בזמנים הקדומים היו שני מנהגים בקהילות עם ישראל, יש שהיו נוהגים שלא לעשות מלאכה כבר מהבוקר של ערב חג הפסח, שהם חששו שאפילו אם אדם יעסוק בבוקר במלאכתו הוא עלול לשכוח להכין את כל צרכי ה'סדר' [את אפיית המצות והכנת מאכלי ה'סדר', ובזמן שבית המקדש היה קיים הוא עלול לשכוח לשחוט את הפסח ולצלותו בזמן],

וישנם מקומות שבהם לא היו נוהגים איסור אלא מ'חצות היום' והילך, אבל לפני כן היו עושים מלאכה.

ההלכה היא ש'מנהג ישראל דין הוא', כלומר שכאשר עם ישראל נוהג לעשות את דבר או להמנע מעשיית איזה דבר על פי דברי חכמי הדור, כל אדם מחוייב לנהוג על פי אותו מנהג כאילו היא הלכה מפורשת,

חיוב זה מפורש בדברי שלמה המלך החכם מכל אדם "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך" ש'תורת אמך' אלו המנהגים שנוהגים היהודים על פי עצת החכמים, שכל אדם צריך לנהוג כמנהג המקום שבו הוא מתגורר,  

במשנתינו נלמד, שכאשר ישנם שני מנהגים במקומות שונים, צריך האדם להחמיר ולנהוג כמו המקום המחמיר ביותר,

שאם במקומו נוהגים לאסור את עשיית המלאכה כבר מהבוקר של ערב הפסח, והוא הלך למקום שבו נוהגים היתר בעשיית מלאכה עד 'חצות היום', עליו להחמיר ולהמנע ממלאכה כבר מהבוקר, שמאחר ודעתו לחזור למקומו עליו לנהוג כמנהג אנשי מקומו,

ואם במקומו נוהגים לעשות מלאכה עד 'חצות היום' בערב פסח, והוא הלך למקום שבו נוהגים איסור בעשיית מלאכה כבר מהבוקר, עליו להחמיר ולהמנע שם מעשיית מלאכה,

ואפילו שדעתו לחזור למקומו ומעיקר הדין עליו לנהוג כמנהג המקום שבו הוא מתגורר, בכל זאת לא יעשה מלאכה, כדי שלא תהיה מחלוקת מחמתו שאם אנשי המקום יראוהו עושה מלאכה הם עלולים לכעוס  עליו על שהוא לא נוהג כמוהם.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות, עושין – שאדם המתגורר במקום שבו נוהגים לעשות מלאכה בערב חג הפסח עד 'חצות היום', מותר לו לעשות מלאכה עד 'חצות',

ואפילו שבמקומות אחרים נוהגים לאסור את עשיית המלאכה בערב הפסח כבר מתחילת הבוקר, בכל זאת מאחר והוא מתגורר במקום שנוהגים היתר יש לו לנהוג כאנשי מקומו,

מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושין – ואם הוא מתגורר במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בערב חג הפסח כבר מתחילת הבוקר, אין לו לעשות מלאכה, שכל אדם צריך לנהוג כמנהג אנשי מקומו.

ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין – שאם אדם המתגורר במקום שנוהגים להתיר את עשיית המלאכה עד 'חצות היום' של ערב פסח, הלך בערב פסח בבוקר למקום שנוהגים איסור מלאכה מהבוקר,

או ממקום שאין עושין למקום שעושין – או שהוא מתגורר במקום שנוהגים לאסור את עשיית המלאכה בבוקר, והוא הלך למקום שנוהגים היתר במלאכה עד 'חצות',

נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם – שבמקרה השני, שהוא הלך ממקום שנהגו איסור למקום שנהגו היתר, עליו לנהוג כמנהג אנשי המקום שיצא משם,

שהרי בדעתו לחזור למקומו, ולכן הוא עדיין נחשב חלק מאנשי מקומו שנהגו איסור בעשיית מלאכה גם לפני 'חצות',

וחומרי מקום שהלך לשם – ובמקרה הראשון שהוא הלך ממקום שנהגו היתר למקום שנהגו איסור, עליו להחמיר ולהמנע מעשיית מלאכה כמנהג המקום שבו הוא נמצא כעת,

שאפילו שבדעתו לחזור למקומו ומעיקר הדין מותר לו לעשות מלאכה, בכל זאת חובה עליו להמנע מכך כדי שלא לעורר מחלוקת עם אנשי המקום שבו הוא נמצא כעת, שאם יראוהו עושה מלאכה בזמן שהם נהגו איסור, הם יכעסו עליו וישנאו אותו.

ואל ישנה אדם מפני המחלוקת – כלומר, שבשני המקרים שראינו [בין אם האדם הולך ממקום שנהגו היתר למקום שנהגו איסור, ובין אם הוא הולך ממקום שנהגו איסור למקום שנהגו היתר] עיקר הסיבה שעל האדם להחמיר ולהמנע מעשיית מלאכה עד 'חצות', הוא כדי להמנע מהמחלוקת עם אנשי המקום שבו הוא נמצא,

ולכן כאשר הוא הולך ממקום שנהגו היתר למקום שנהגו איסור, ימנע ממלאכה כדי שלא לעורר מחלוקת כמו שביארנו,

ואם הוא הולך ממקום שנהגו איסור למקום שנהגו היתר גם כן ימנע ממלאכה, מאחר ובדעתו לחזור למקומו ששם נוהגים לאסור את עשיית המלאכה, לכן עליו לנהוג איסור כמנהג המקום שיצא משם,

ואפילו שאנשי המקום שבו הוא נמצא לא עושים מלאכה, אין לו לחשוש שאם ימנע ממלאכה הם עלולים לעשות עמו מחלוקת אלא הם יאמרו שהוא לא עושה מלאכה מתחילת הבוקר בגלל שאין לו מלאכה לעשות.

 

הלכה בימינו

 

וההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

א. שבערב חג הפסח לאחר 'חצות היום' [אחרי שעברו שש שעות זמניות מתחילת היום], אסור לעשות שום 'מלאכה גמורה', למשל לתפור בגדים או להסתפר, וכן אסור לעשות 'מלאכה שאינה גמורה' כדי לקבל עליה שכר, שזמן זה הוא כתחילת ה'יום טוב' של חג הפסח, והחכמים קבעו שישנם מלאכות שאין לעשותם כבר מזמן זה.

ב. בליל י"ד בניסן [בלילה שלפני ערב חג הפסח] מותר לעשות כל מלאכה,

ומהבוקר של יום י"ד ועד 'חצות היום', הדין תלוי ב'מנהג המקום', שיש מקומות שנהגו איסור מלאכה בזמן זה, ויש שנהגו היתר, וכל אחד יעשה כמנהג אנשי מקומו [היכן שהוא מתגורר].

ג. אדם ההולך ממקום שנהגו לעשות בו מלאכה לפני 'חצות היום' של ערב פסח למקום שנהגו איסור מלאכה גם לפני 'חצות',

אם בדעתו להשתקע במקום שבו הוא נמצא כעת, חלים עליו כל מנהגי המקום וחובה עליו להמנע מעשיית מלאכה גם לפני 'חצות היום',

ואם בדעתו לחזור, בתחומי העיר [בתוך העיר ובאלפיים אמות שסביבותיה] לא יעשה מלאכה אפילו בסתר, כדי להמנע ממחלוקת עם אנשי המקום, אבל מחוץ ל'תחום העיר' מותר לו לעשות מלאכה.

ד. אם אדם הלך בערב פסח לפני 'חצות היום' ממקום שנהגו שאין עושים בו מלאכה למקום שבו נהגו לעשות מלאכה,

אם בדעתו לחזור למקומו ימנע מעשיית מלאכה, אבל ישתדל שלא יבחינו אנשי המקום שהסיבה להימנעותו ממלאכה הוא כמנהג מקומו, שעל ידי כך יכעסו עליו מדוע לא נוהג כמוהם ותגרם מכך מחלוקת,

ואם אין בדעתו לחזור, מותר לו לעשות מלאכה כמנהג המקום שבו הוא נמצא.

 

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד