לימוד משנה - מתי מותר לאכול חמץ שעבר עליו הפסח?

מסכת פסחים פרק ב' משנה ב'. בשיעור זה יתבאר מה דין חמץ של יהודי שעבר עליו הפסח, ובאיזה מקרה לא יחול על החמץ דין זה.

 

פרק ב' משנה ב'

 

האם ידעת שלפעמים אסור לאכול חמץ גם לאחר חג הפסח?

במשנה שלפנינו נלמד מהם האופנים בהם אסרו חכמי ישראל לאכול או ליהנות מ'חמץ שעבר עליו הפסח', כלומר שלא ביערו אותו כראוי לפני הפסח והוא נשאר קיים עד אחרי הפסח.

 

יש מצוה לכל יהודי לבער את החמץ מביתו לפני חג הפסח, ומי שלא מבער את החמץ עובר על איסור הכתוב בתורה: "לא יראה לך חמץ בכל גבולך",

חכמי ישראל קנסו את מי שאינו מבער את החמץ לפני הפסח, שגם לאחר שיעבור חג הפסח יהיה אסור לאוכלו או ליהנות ממנו,

במשנתינו נלמד, שאיסור 'לא יראה' לא נאמר על חמץ שלא שייך ליהודי ולכן מותר לראות חמץ כזה בימי הפסח,

ומסיבה זו מותר גם לאכול חמץ שנרכש מגוי לאחר הפסח, שרק על חמץ שעברו בו על איסור לא יראה קנסו החכמים שלא יהנו ממנו לאחר הפסח,

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח – שאם בזמן חג הפסח החמץ היה שייך לגוי,

מותר בהנאה – מותר לאוכלו וגם ליהנות ממנו לאחר חג הפסח,

והמשנה כתבה 'מותר בהנאה' ולא הזכירה שמותר גם לאכול אותו, אגב המשך המשנה ששם מדובר על חמץ שהיה של יהודי במהלך חג הפסח שאסור גם ליהנות ממנו לאחר הפסח.

ושל ישראל – אבל אם החמץ היה של יהודי במהלך חג הפסח,

אסור בהנאה – אסור לאוכלו וגם לא ליהנות ממנו לאחר חג הפסח,

והמשנה מבארת מהו טעם הדבר:

שנאמר 'לא יראה לך שאור' – שהתורה מצווה כל יהודי לבער מהעולם את החמץ השייך לו,

והחכמים קנסו את מי שלא מבער את החמץ שברשותו לפני חג הפסח, שלא יוכל ליהנות ממנו אף פעם, כדי שקנס זה יגרום שאף יהודי לא ירצה להשאיר חמץ בבעלותו בימי חג הפסח.

 

 

הלכה בימינו

 

וההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

א. חמץ שהיה שייך לגוי במהלך חג הפסח, או שהוא היה 'הפקר' שלא היו לו בעלים, מותר ליהנות ממנו ואף לאוכלו לאחר חג הפסח,

שלא היה בו איסור 'לא ימצא' במהלך חג הפסח ולכן לא גזרו בו חכמים שאוסרו באכילה או בהנאה.

ב. אבל חמץ שהיה שייך ליהודי בימי חג הפסח, אסור לאוכלו וליהנות ממנו גם לאחר חג הפסח מגזירת חכמים,

ואפילו אם לא היתה אפשרות לבעל החמץ היהודי לבער את החמץ לפני חג הפסח או במהלך החג, בכל זאת חמץ זה אסור באכילה ובהנאה לאחר הפסח,

שהחכמים גזרו על חמץ שהיה שייך ליהודי גם אם השארתו קיים היתה בהיתר, שהם חששו שיהיו אנשים שאינם הגונים שישאירו בכוונה תחילה את החמץ ולא יבערו אותו, ויאמרו שעשו כך בשגגה או באונס.

ג. גם חמץ שבעליו ביטלו אותו בליבם, אסור באכילה ובהנאה לאחר הפסח,

ובמקרה שהאדם עשה גם בדיקה בביתו לפני הפסח ולא מצא שום חמץ והוא גם ביטל את החמץ בליבו [למקרה שנשאר חמץ והוא אינו יודע עליו], מותר ליהנות ממנו אם על ידי ביעורו יגרם לבעליו הפסד ממון רב.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד