לימוד משנה – מותר להפעיל מכונת כביסה בערב שבת?

 

פרק א' משנה ה'

 

אסור בשבת ללוש בצק!

התורה אוסרת ליצור גוש אחד על ידי ערבוב של חומרים שונים, איסור זה נקרא 'מלאכת לש'

כמו כן אסור ליצור 'צבע' בשבת על ידי שריית חומרי צבע במים, וכן אסור לשרות מיני קטניות קשות במים כדי שהם יהיו ראויים למאכל בהמה, שהערבוב עם המים וספיגת המים בתוך הקטניות דומה ללישה, ויש בזה איסור של 'מלאכת מגבל' שהיא תולדה של איסור 'מלאכת לש'.

 

משנתינו מלמדת מה דינו של אדם הרוצה ליצור צבע או דיו [לכתיבת ספר תורה וכדומה] בערב שבת, או לרכך את הקטניות במים כדי שיוכל להאכיל אותם לבהמתו,

אבל הוא יודע שה'קליטה' של הצבע, וכן קליטת המים בקטניות, לא תגמר עד לאחר כניסת השבת [כלומר שהצבע לא יהיה מוכן לשימוש והקטניות לא יהיו מוכנות למאכל לפני השבת],

האם באופן זה מותר לו להשרות את חומרי הצבע במים, מאחר והמלאכה תיעשה בשבת מאליה בלא פעולת האדם, או שהדבר אסור מאחר והוא גורם לעשיית המלאכה בשבת,

בהלכה זו ישנם שתי דעות: דעת 'בית שמאי' ודעת 'בית הלל'.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

בית שמאי אומרים: אין שורין – אסור לאדם לשרות חומרים שונים במים כדי ליצור בזה דבר חדש, למשל:

דיו – שזה סוג של צבע שחור שעל ידי שרייתו במים הוא נעשה ראוי לכתיבה על גבי קלף, ואיתו כותבים ספרי תורה תפילין ומזוזות,

וסממנים – שזה חומרי צבע שעל ידי שרייתם במים הם נהפכים לצבע שניתן לצבוע בו חפצים שונים,

וכרשינים – שזה סוג של קטניות קשות, שכדי להכשירם למאכל בהמה שורים אותם במים.

את כל הדברים הללו אין לעשות בערב שבת לדעת 'בית שמאי' –

אלא כדי שישורו מבעוד יום – שרק אם מלאכת ה'שריה' שלהם תגמר לפני כניסת השבת והחומרים יהיו מוכנים כבר לשימוש, מותר להשרותם בערב שבת,

אבל באופן שגם בכניסת השבת יהיו גושים שונים בתוך התערובת, והם עדיין לא יהפכו לדבר אחד [שהמים לא יבלעו לגמרי בתוך החומר לפני השבת], אין להשרותם במים בערב שבת,

ובית הלל: מתירין – שלפי דעתם כל זמן שהאדם לא עושה פעולה של מלאכה האסורה בשבת בידים, אין לאסור את הדבר עליו,

ולכן כאשר הוא שרה את החומרים הללו בערב שבת, והוא לא נוגע בהם בשבת עצמה, הדבר מותר בכל האופנים, וגם אם הצבע והדיו והמאכל בהמה יעשו בשבת עצמה הדבר מותר, שהרי הוא נעשה ממילא ללא פעולת האדם.

עיקר המחלוקת ביניהם היא, אם התורה מצוה על האדם שמלבד שהוא עצמו ישבות ולא יעשה שום מלאכה בשבת, גם כליו ישבתו ולא יעשה בהם מלאכה בשבת:

שלדעת 'בית שמאי' האדם מחוייב לדאוג שכליו ישבתו ולא יעשו מלאכה בשבת, ומאחר שלולי הכלי לא היה נעשה דבר, ניתן לומר שהכלי משתתף גם כן בעשיית המלאכה,

אבל 'בית הלל' סוברים שאין מצוה לדאוג שהכלים ישבתו בשבת [אלא רק האדם עצמו, בני משפחתו ובעלי החיים שברשותו צריכים לשבות ולהמנע מעשיית מלאכה], ולכן אין מניעה שתעשה מלאכה בכלים בשבת.

 

הלכה בימינו

 

וההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

מותר לאדם לעשות בערב שבת מלאכה האסורה בשבת, אפילו אם הוא יודע שהמלאכה לא תגמר עד כניסת השבת, אלא היא תיעשה מאליה בתוך הכלי בשבת עצמה.

מסיבה זו מותר לשרות בתוך מים חומרים שונים כדי שיספגו את המים במשך כמה שעות וכך יווצר דבר חדש הראוי לשימוש, אפילו אם ספיגת המים לא תיגמר אלא בשבת עצמה,

למשל, מותר לעשות 'צבע' על ידי שריית חומרי צבע במים בערב שבת, או לשרות קטניות במים בערב שבת כדי שהם יספגו מים ויתרככו ויהיו ראויים למאכל בהמה,

שהתורה לא אסרה מלאכה הנעשית בתוך הכלי מאליה בשבת ללא עשיית האדם עצמו פעולה כלשהי.