לימוד משנה – מותר לעשות סעודה לפני מנחה?

 

פרק א' משנה ב'

 

ישנם פעולות שאסור לאדם לעשות בכל יום אחרי הצהרים, לפני שהוא מתפלל תפילת מנחה!

הסיבה לכך היא, שאם אדם יתחיל לעשות מלאכה שזמנה ממושך [למשל להסתפר], הוא עלול להמשיך לעשותה עד הלילה ולהפסיד את התפילה [שזמן תפילת המנחה הוא עד שקיעת השמש, ובלילה כבר לא יוכל להתפלל],

והמשנה מביאה הלכה זו בתחילת מסכת שבת, אגב מה שנלמד במשניות הבאות, שבערב שבת אחרי הצהרים אין להתחיל לעשות מלאכות שאסור לעשותם בשבת, מאותה הסיבה –

שאנו חוששים שזמן עשיית המלאכה יתארך והוא יעשה אותה גם בלילה לאחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי שבת.

 

בכל יום צריך כל יהודי להתפלל שלש תפילות, תפילת שחרית, תפילת מנחה ותפילת ערבית,

התפילות נקבעו כנגד 'קרבנות התמיד' שהוקרבו בכל יום פעמיים בבית המקדש, פעם אחת בבוקר עד חצות היום, ופעם אחת בערב מחצות היום ועד שקיעת השמש,

לאחר שבית המקדש נחרב, תיקנו החכמים 'אנשי כנסת הגדולה' שהתפילות יהיו במקום הקרבנות, ולכן הם קבעו שזמני התפילות יהיו בזמן הקרבת קרבן ה'תמיד',

לכן זמן תפילת 'שחרית' הוא מזריחת השמש ועד 'חצות היום' [שמחלקים את היום מזריחת השמש ועד שקיעתה לשנים עשר חלקים, ובסוף השעה השישית הוא 'חצות היום'], וזמן תפילת 'מנחה' הוא מחצות היום ועד שקיעת השמש,

ותפילת 'ערבית' נתקנה כנגד הקטרת [שריפת] איברי הקרבנות שהוקרבו במשך היום, שהקטרתם היתה במשך כל הלילה, ולכן גם זמן תפילת ערבית היא כל הלילה.

 

חכמים קבעו ש'קרבן התמיד' יוקרב רק מאמצע השעה השביעית [שאז הצל של השמש נוטה לצד מערב, ולכן רק מאותו זמן מתחיל הערב], ולכן גם זמן תפילת מנחה מתחיל חצי שעה אחרי חצות היום,

בנוסף, זמן תפילת המנחה מתחלק לשניים, שאפילו שניתן היה להקריב את ה'תמיד' בכל שעות הערב [מאמצע השעה השביעית ועד שקיעת השמש] בכל זאת הקרבן לא הוקרב בפועל אלא רק מאמצע השעה העשירית [כלומר שעתיים וחצי לפני שקיעת השמש],

מסיבה זו קבעו חכמים שישנם שתי זמנים לתפילת מנחה: א. זמן 'מנחה גדולה' מחצי שעה לאחר חצות [אמצע השעה השביעית] ועד אמצע השעה העשירית [והיא נקראת 'מנחה גדולה' מאחר שהיום עוד גדול]. ב. זמן 'מנחה קטנה', מאמצע השעה העשירית ועד שקיעת השמש [והיא נקראת 'מנחה קטנה' בגלל שהיום כבר קצר],

במשנה שלפנינו נראה, שמאחר ועיקר הזמן של הקרבת 'קרבן התמיד' בבית המקדש היה מ'חצות היום' ועד שקיעת השמש, לכן את התקנה שלא לעשות מלאכה לפני תפילת המנחה קבעו החכמים גם כן בזמן זה,

ואפילו שב'חצות היום' עדיין אי אפשר להתפלל מנחה מתקנת החכמים, בכל זאת גזרו שלא להתחיל מלאכה ממושכת כבר מ'חצות'.

 

הלכה נוספת מלמדת המשנה, שאדם הלומד תורה בהתמדה, ותוך כדי לימודו הגיע הזמן לקרוא קריאת שמע [בתחילת הבוקר, או בתחילת הלילה],

עליו להפסיק מיד את לימודו כדי לקרוא קריאת שמע, כמו שאדם חייב להפסיק את לימודו לצורך קיום כל מצוות התורה [כאשר אין אדם אחר שיעשה אותן, או שהן מצוות שהוא עצמו חייב בהם],

אבל מי שעוסק בתורה והגיע זמן התפילה [שחרית, מנחה או ערבית] הוא אינו צריך להפסיק את לימודו בשביל להתפלל, מאחר שהתורה לא קבעה זמן מיוחד לתפילה, אלא חכמים הם אלו שקבעו זאת כנגד הקרבת 'קרבן התמיד',

ודוקא מי ש'תורתו אומנותו' כלומר שאין לו שום עסק בעולם מלבד העסק בתורה [שאין לו עיסוק בפרנסה כלל, אלא כל זמנו נתון ללימוד התורה בהתמדה], לא צריך להפסיק את לימודו בשביל להתפלל,

אבל מי שאין 'תורתו אומנותו' שיש לו עיסוקים נוספים במשך היום מלבד לימוד התורה, חייב להפסיק את לימודו ולהתפלל ואחר כך ימשיך ללמוד. 

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

לא ישב אדם לפני הספר – כלומר, שאסור לאף יהודי להתחיל להסתפר,

סמוך למנחה – כשמגיע הזמן הסמוך ל'מנחה גדולה', כלומר מ'חצות היום' ועד שקיעת השמש,

עד שיתפלל – אסור להתחיל להסתפר בשעות אלו לפני שהוא התפלל תפילת מנחה, שיש לחשוש שהתספורת תתעכב ותמשך עד אחרי שקיעת השמש, ואז הוא יפסיד את תפילתו.

המשנה מביאה דוגמאות נוספות להלכה זו:

לא יכנס אדם למרחץ – שאסור לאדם להתחיל להתרחץ ב'בית המרחץ' מ'חצות היום' והילך לפני שמתפלל תפילת מנחה, מאחר שהחום שם רב והוא עלול להתעלף וכך יעבור זמן התפילה,

ולא לבורסקי – שכמו כן אין להכנס למקום ש'מעבדים' שם עורות של בהמות לפני שהתפלל 'מנחה', ואפילו אם רוצה להכנס לשם רק כדי לראות את העורות הדבר אסור,

שיש לחשוש שהוא יראה פגם באחד מהעורות ויתחיל לתקנו ומלאכתו תמשך עד אחרי שקיעת השמש והוא יפסיד את התפילה,

ולא לאכול – שאסור גם להתחיל לאכול סעודה בסמוך לזמן תפילת המנחה עד שיתפלל 'מנחה',

ולא לדין – שאסור לדיינים לדון ב'דין תורה' בסמוך לזמן תפילת מנחה עד שיתפללו, שיש לחשוש שהם ימשכו אחרי טענות בעלי הדין או שהם ימצאו ראיות נוספות הנוגעות לדין וכך ימשכו לעסוק בכך עד הערב ויפסידו את התפילה,

ואם התחילו אין מפסיקים – שאם אדם עבר על האיסור שגזרו החכמים והוא התחיל לעשות אחת מהמלאכות שהזכירה המשנה בזמן המנחה לפני שהתפלל,

מותר לו לגמור את אותה מלאכה אם משער בדעתו שהוא יגמור אותה לפני השקיעה ויהיה לו זמן עדיין להתפלל 'תפילת מנחה',

אבל אם משער שלא יוכל לגמור את המלאכה עד שקיעת השמש, אפילו אם התחיל לעשותה בבוקר בזמן שהיה מותר לו להתחילה בה,

עליו להפסיק מיד את עשיית המלאכה ולהתפלל מנחה ורק אחר כך לשוב ולהמשיך את מלאכתו.

 

עכשיו המשנה מלמדת הלכה נוספת:

מפסיקים לקרות קריאת שמע – שכל אדם הלומד תורה צריך להפסיק את לימודו כאשר מגיע זמן 'קריאת שמע' בבוקר או בערב, שאפילו שלימוד התורה חשוב מאוד והוא שקול כנגד כל המצוות כולם,

עליו להפסיק מלימודו כדי לקיים את המצוות שזמנם קבוע [או שאין אדם אחר שיעשה אותה] ואחר כך ישוב ללמוד [ואין לומר בזה 'העוסק במצוה פטור מהמצוה', מאחר שעיקר לימוד התורה הוא כדי שלבסוף האדם הלומד אותה יקיים את המצוות],  

ואין מפסיקין לתפלה – שמי שלומד בהתמדה גדולה ואין לו שום עיסוק אחר במשך היום מלבד לימוד התורה, הוא אינו צריך להפסיק את לימודו בשביל להתפלל,

מאחר שהתורה לא קבעה זמנים מיוחדים לתפילה אלא בכל שעה משעות היום יכול אדם להתפלל את כל שלשת התפילות, ורק החכמים קבעו זמנים לשלשת התפילות כנגד הקרבת הקרבנות,

ואפילו שגם בשביל לקיים מצוה מדברי חכמים צריך להפסיק את לימוד התורה, בכל זאת בשביל מצות תפילה אין להפסיק מאחר שאין בה שום 'עשייה' בפועל אלא בקשת רחמים בלבד.

 

הלכה בימינו

 

וההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

א. אסור להתחיל לאכול 'סעודה גדולה', למשל סעודה שאוכלים בחתונה או בברית מילה שהיא נמשכת זמן רב, מתחילת השעה העשירית ועד שקיעת השמש [מחצי שעה לפני זמן 'מנחה קטנה' ועד סוף זמנה] כל זמן שלא התפללו מנחה,

ולכתחילה יש להחמיר ולהמנע מלהתחיל סעודה כזו כבר מ'חצות היום', אלא יש להתפלל 'מנחה' ורק אחר כך להתחיל לאכול.

'סעודה קטנה', למשל ארוחה רגילה שאוכלים בכל יום, וכן 'סעודת שבת', מותר לכתחילה להתחיל לאכול עד חצי שעה לפני זמן 'מנחה קטנה' גם אם לא התפללו עדיין 'מנחה',

ויש המקילים להתחיל לאכול סעודה כזו גם לאחר זמן זה [שלפי דעתם האיסור לאכול לפני תפילת מנחה נאמר רק על 'סעודה גדולה' בלבד], ואפשר לסמוך על דעה זו למעשה כשיש צורך גדול.

ב. אסור לאדם להתחיל להסתפר [אפילו תספורת רגילה שלא נמשכת בדרך כלל הרבה זמן] לפני שמתפלל תפילת מנחה, מחצי שעה לפני זמן 'מנחה קטנה',

ומלאכות ועסקים הנמשכים זמן רב אסור לאדם להתחיל לעסוק בהם כבר מ'חצות היום' לפני שהתפלל מנחה [ומלאכה שניתן בקלות להפסיק באמצע עשייתה לצורך התפילה, יש להקל במקום הצורך להתחיל לעסוק בה לפני זמן 'מנחה קטנה'].

ג. מי שהתחיל לאכול, או להסתפר, או לעסוק במלאכה אחרת לאחר שהגיע זמן 'מנחה גדולה' והוא עדיין לא התפלל 'מנחה', אם הוא משער בדעתו שיוכל לגמור את עיסוקו ולהתפלל 'מנחה' בזמנה, מותר לו להמשיך ולגמור את עסקו,

אבל אם יודע שלא יוכל להתפלל 'מנחה' בזמנה, צריך להפסיק את מאכלו או עיסקו  כשמגיע זמן 'מנחה קטנה' ויתפלל מנחה ויחזור לעיסוקיו,

ובאופן שהתחיל את הסעודה או את המלאכה חצי שעה לפני זמן 'מנחה קטנה', בכל מקרה עליו להפסיק את עסקו ולהתפלל מיד כשמגיע זמן 'מנחה קטנה' [גם אם משער שיוכל לגמור את עסקיו ולהתפלל כראוי לפני השקיעה].