לימוד משנה - מותר להטמין בקבוק קולה קר בשבת?

מסכת שבת פרק ד' משנה ב'. בשיעור זה יבואר האם מותר להטמין בשבת סיר בדבר שהוא מוקצה, וכן האם מותר להטמין בשבת על מנת לשמור קור.

 

פרק ד' משנה ב'

 

האם מותר 'להטמין' בערב שבת את מאכלי השבת בתוך דבר האסור בטלטול בשבת [מטעם 'מוקצה']?

המשנה שלפנינו מלמדת הלכה זו.

 

במשנה הקודמת התבארו דיני ההטמנה בערב שבת, באילו דברים מותר להטמין ובאילו דברים אסור להטמין.

במשנתינו מתבארים דינים שונים נוספים בהלכות ההטמנה. נבאר את עיקרי הדברים בקצרה:

 

בפרקים הקודמים למדנו שישנם דברים שחכמים אסרו להזיזם ממקום למקום [לטלטלם] מאחר שהם 'מוקצה', כלומר שהאדם הסיח את דעתו מהשימוש בהם בשבת.

במשנתינו מתבארים הדברים שאסור לטלטלם מאחר והם 'מוקצה', ובכל זאת היו נוהגים להטמין בהם, שאף שהם אסורים בטלטול מותר להטמין בהם בערב שבת.

כמו כן מלמדת המשנה, מהם הדרכים שבהם יש להוציא את הסיר עם התבשיל מתוך ה'מוקצה' בשבת, באופן שלא יצטרך לטלטל את המוקצה באיסור.

 

חכמים גזרו שאסור להטמין במהלך יום השבת סירים עם תבשילי השבת כלל, אפילו לא בתוך דברים שמשמרים את החום ואינם מוסיפים חום לתבשיל.

טעם האיסור הוא, שבמהלך יום השבת הסיר הולך ומתקרר, ואם נתיר לאדם לשמר את חום התבשיל על ידי הטמנה יש לחוש שבשעה שמטמין הוא ירגיש שהתבשיל כבר התקרר והוא יבוא לחממו על גבי האש, ועל ידי כך הוא עלול לעשות איסורי תורה של 'בישול' ושל 'הבערת אש' בשבת.

בנוסף משנתינו מלמדת, שאם הסירים הוטמנו בערב שבת בהיתר, ובמהלך השבת נפל הכיסוי מאחד הסירים והוא התגלה מהטמנתו, מותר להחזיר עליו את הכיסויים שהיו עליו בערב שבת.

 

כשם שנוהגים להטמין תבשילים רותחים בכדי לשמר את החום שלהם, כך יש הנוהגים להטמין דברים קרים בכדי שלא יהיו קרים עוד יותר על ידי הקור השורר בחוץ, או כדי למעט את קרירותם.

משנתינו מלמדת, שמותר להטמין כלי שיש בו מים קרים בתוך דברים שאינם מוסיפים חום [שאם יניחו בתוכו דבר חם, הוא לא יתחמם יותר אלא רק משמרים את החום הקיים], ופעולה זו מותרת גם ביום השבת עצמו.

אבל אין להטמין בתוך דברים המוסיפים חום [כשמטמינים בו תבשיל חם], שהחכמים גזרו שלא להטמין ב'דבר המוסיף הבל' גם דברים קרים.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

טומנין בשלחין מותר להטמין בערב שבת סירים שיש בהם תבשילים חמים, בתוך עורות של בהמות וחיות ['שלחין' הם העורות לפני העיבוד כאשר עדיין יש עליהם שערות], מאחר שהם לא מוסיפים חום בתבשיל אלא רק משמרים את החום הקיים בו,

ומטלטלין אותן מותר לטלטל ולהזיז את העורות הללו בשבת, שמאחר וראוי לשֶבֶת עליהם בשבת, אין בהם דין 'מוקצה'.

בגיזי צמר כמו כן מותר להטמין תבשילים בערב שבת בתוך חתיכות של צמר שאינן מעובדות [באופן שחתיכות הצמר מונחות בתוך סל גדול ומזיזים את הצמר שבתוכו לצדדים בכדי שיהיה ניתן להניח בתוכם את הסיר], מאחר וגם הצמר אינו מוסיף חום נוסף בתבשיל אלא משמר בו את החום הקיים,

ואין מטלטלין אותן אבל אסור לטלטל [להזיז ממקום למקום] בשבת את חתיכות הצמר, שמאחר ואין בהם שום שימוש עד לאחר שיעשו מהם בגדים וכדומה [ומדובר באופן שלא ייחדו אותם לשימוש בהטמנה, אלא הם מיועדים לתפירת בגדים], לכן דינם כ'מוקצה'. [שחפץ נעשה 'מוקצה' כאשר האדם מקצה [מוציא] אותו מדעתו לפני השבת ואינו חפץ להשתמש בו בשבת].

כיצד הוא עושה – מי שהטמין בתוך דבר שהוא 'מוקצה', כגון בחתיכות הצמר, איך עליו להתנהג כאשר הוא רוצה להסיר את הצמר מעל גבי הסיר, הרי אסור לו להזיז 'מוקצה' בשבת?

נוטל את הכסוי והן נופלות – עליו להחזיק את החלק הבולט ממכסה הסיר [באופן שהיא אינה מכוסה בחתיכות הצמר] וכך להגביה את המכסה וחתיכות הצמר ה'מוקצה' יפלו מאליהן על הרצפה.

חכמים לא אסרו טלטול 'מוקצה' באופן זה, מאחר וטלטולו של ה'מוקצה' הוא 'מן הצד' כלומר שהוא מיטלטל על ידי טלטול דבר המותר.

[ואין לומר שהכיסוי עצמו יהיה אסור בטלטול מטעם שהוא משמש 'בסיס לדבר האסור' כלומר לצמר שמעליו, ובפרקים הקודמים למדנו שדבר המותר בטלטול כאשר הוא נעשה 'בסיס לדבר האסור' אין לטלטלו בשבת,

שמאחר והמכסה משמש ככיסוי לסיר שתחתיו, הוא נעשה טפל לסיר, וממילא הוא לא מתבטל לכיסוי שמעליו ואין להחשיבו כבסיס לו].

לאחר שניטל מכסה הסיר, מה יעשה עם הסיר עצמו המונח בתוך הצמר שבסל? נאמרו בכך שתי דעות:

רבי אלעזר בן עזריה אומר: קופה, מטה על צדה ונוטל – את כל הסל שבתוכו מונחים חתיכות הצמר, יש להטות על צידו לפני הוצאת הסיר מתוכו,

שמא יטול ואינו יכול להחזיר – שאם יטול את הסיר מהסל כאשר הוא עומד על מקומו, יש לחשוש שחתיכות הצמר יפלו לתוך השקע שהסיר היה מונח בתוכו והוא יתקלקל,

ואחר כך כשירצה האדם לסדר שוב מקום לסיר, הוא יסדר שוב שקע בתוך הסל בידים לצורך הנחת הסיר בתוכו, ועל ידי כך הוא יטלטל את חתיכות הצמר האסורים בטלטול מאחר שהם 'מוקצים'.

אבל כאשר הסל מוטה על צידו, חתיכות הצמר אינן נופלות כל כך, ולכן יש לעשות כך לפני לקיחת הסיר.  

וחכמים אומרים: נוטל ומחזיר – לפי דעתם מותר ליטול את הסיר מתוך הצמר בלא להטות את הסל על צדו, שאין לחשוש שהאדם יסדר את השקע של ההטמנה בשבת עצמה,

אלא כאשר ירצה להחזיר את הסיר להטמנה הוא יבדוק האם הצמר נפל לתוך השקע, ואם חתיכות הצמר אכן נפלו לתוכו הוא ימנע מלהחזיר את הסיר לתוכו כדי שלא לטלטל 'מוקצה' בשבת, ורק אם הוא יראה שהצמר לא נפל לתוך השקע [שבתוכו היה מונח הסיר] הוא יחזיר את הסיר לתוכו [וכפי שנראה בהמשך המשנה, שדבר שהיה מוטמן בתחילת השבת, מותר להטמינו שוב בשבת אם הוא הוסר מההטמנה],

 

עכשיו המשנה מלמדת הלכה נוספת, שאסור להטמין בשבת דברי מאכל כלל, ורק דבר שהיה מוטמן בתחילת השבת מותר להשיבו להטמנה בשבת:

לא כסהו מבעוד יום – תבשיל ששכחו להטמינו בערב שבת בהיתר,

לא יכסנו משתחשך – חכמים אסרו להטמינו בשבת, גם לא בתוך דבר שמשמר את החום, שהם חששו שכאשר יעסוק בהטמנת המאכל בשבת הוא ירגיש שהתבשיל התקרר והוא יחמם אותו על גבי האש, ובכך הוא עלול לעשות איסורי תורה של 'בישול' והבערת אש' בשבת.

כסהו ונתגלה – אבל אם המאכל היה מוטמן בתחילת השבת, ובמהלכה נפל הכיסוי והמאכל התגלה,

מותר לכסותו – מותר לשוב ולהטמינו, שהאיסור להטמין נאמר רק על מאכלים שלא היו מוטמנים בתחילת השבת.

 

עכשיו המשנה מלמדת הלכה נוספת, שמותר להטמין בשבת עצמה דבר קר בכדי לשמר את הקור שלו, או בכדי שהוא יהיה פחות קר:

ממלא את הקיתון – מותר בשבת למלא כד במים קרים,

ונותן לתחת הכר או תחת הכסת – ולהניחו מתחת ה'כר' [היא הכרית הקטנה שעליה מניחים את הראש בזמן השינה] או הכסת [שהיא כמו ה'כר' אלא שהיא גדולה יותר והיו נוהגים להניחה מתחת ה'כר'] ושניהם מלאים בנוצות או ב'צמר גפן', וטומנים בתוכם את המים הקרים בכדי שלא יהיו קרים עוד יותר, או כדי להמעיט את קור המים,

טעם ההיתר לטמון בהם בשבת הוא, שמאחר והם לא מוסיפים חום בתבשיל חם, חכמים לא אסרו הטמנה כזו בשבת, אלא רק הטמנה של תבשילים חמים.

אבל אסור להטמין מאכלים או משקים קרים בתוך דברים המוסיפים חום [לתבשיל חם שמוטמן בהם], מאחר שטעם איסור ההטמנה בהם הוא, שמא יטמין גם בגחלים ויבעירם בשבת באיסור, וחכמים חששו בזה גם באופן שמטמין בהם דברים קרים.

 

הלכה בימינו

 

וההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

א. מותר להטמין בערב שבת את מאכלי השבת בתוך חתיכות צמר אף שהוא 'מוקצה' ואסור בטלטול בשבת. אבל בשעה שלוקחים את הסיר עם התבשיל מתוך ההטמנה, לא יטולטלו חתיכות הצמר באיסור. ולכן כאשר רוצה האדם ליטול את הסיר שבתוכו תבשילי השבת מתוך הצמר, עליו לנהוג באופנים הבאים:

אם למכסה הסיר ישנה בליטה שיוצאת מחוץ לצמר [ידית וכדומה], ימשוך את המכסה על ידי משיכת אותה בליטה, וחתיכות הצמר יפלו ויטולטלו מאיליהם, ואין בכך איסור מאחר ובאופן זה הטלטול הוא 'מן הצד' כלומר על ידי דבר אחר.

ואם מכסה הסיר לא בולט כלל מהצמר אלא כולו מכוסה, מותר להכניס כלי דק לתוך ההטמנה ועמו להסיר את המכסה ולהפיל מעליו את חתיכות הצמר.

ב. סיר המוטמן בתוך חתיכות צמר האסורות בטלטול בשבת, מותר ליטלו בשבת לאחר הסרת המכסה, אפילו אם הדבר ברור שחתיכות הצמר יפלו לתוך החור שסודר לצורך ההטמנה, ואין לחשוש שכאשר הסיר יוחזר להטמנה יטולטלו חתיכות הצמר באיסור [כדעת חכמים החולקים על רבי אלעזר].

ג. סיר שהוטמן בהיתר בערב שבת [בתוך דבר שאינו מוסיף חום], מותר להסירו מההטמנה בשבת ולהשיבו אליה לאחר מכן, שרק את ההטמנה מלכתחילה אסרו חכמים בשבת, אבל התירו להחזיר מאכל שהיה טמון בתחילת השבת.

ד. דבר קר מותר להטמינו בשבת בדבר שאינו מוסיף חום [כאשר מטמינים בו מאכל חם], אבל אסור להטמינו [גם לא בערב שבת] בתוך דבר המוסיף חום.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד