לימוד משנה - האם יש בישול במלח?

מסכת שבת פרק ג' משנה ה'. בשיעור זה יתבאר מהו כלי ראשון וכלי שני בהלכות מבשל בשבת, ומהו שיעור יד סולדת.

 

פרק ג' משנה ה'

 

האם מותר להניח בשבת מאכל שאינו מבושל בתוך סיר רותח שהוסר מהאש, כדי לבשלו?

במשנה שלפנינו נלמד מהם האופנים בהם יש איסור בישול בשבת גם שלא על גבי האש, ואימתי אין בכך איסור בישול.

 

במשניות הקודמות למדנו, שיש איסור תורה לבשל בשבת דברי מאכל וכן להרתיח מים [שהחימום שלהם הוא בישולם], בין על גבי האש עצמה ובין על גבי 'תולדות האור' כלומר על גבי דבר רותח שחומם באש.

במשנתינו מובאות כמה דוגמאות של בישול ב'תולדות האור', ונלמד שיש בדין זה כמה דרגות:

א. כאשר הסיר נלקח מעל גבי האש והוא עדיין רותח. באופן זה אסור להניח בתוכו דבר שאינו מבושל או מים קרים כדי שיתחממו, שהסיר נחשב כ'כלי ראשון' והוא מבשל כל זמן שהוא רותח.

ב. כאשר הסיר נלקח מהאש. שבאופן זה מותר לשפוך לתוכו כמות גדולה של מים קרים שהמים הנשפכים לא ירתחו אלא הם יקררו את המאכל שבסיר [ובאופן ששופך בבת אחת את המים בתוך סיר, שגם הכמות הראשונה שנשפכת לא תספיק לרתוח עד שהמאכל שבסיר יעשה פושר],

שאין איסור בישול אלא כאשר הדבר המתבשל נעשה רותח בשיעור שה'יד סולדת בו', כלומר שאם יד אדם תגע בו היא תחזור לאחוריה מחמת שלא תסבול את החום [כ-43 מעלות צלסיוס],

ולכן אם כמות המים הנשפכים גדולה כל כך שמיד המאכל שבסיר נעשה פושר והמים לא יתחממו בשיעור 'יד סולדת בו' מותר לשופכם.

ג. כאשר המאכל שבסיר נשפך לתוך קערה לצורך הגשתו לשולחן, או אם המים שהורתחו על גבי האש נשפכו לתוך כוס כדי לשתותם, מותר לשפוך בהם מים או לתת בתוכם מאכל לא מבושל גם בכמות קטנה, שכאשר המאכל הרותח נשפך מהסיר שבו הוא התבשל לתוך כלי אחר, נחשב הדבר כ'כלי שני', וחכמים קבעו ש'כלי שני' אינו מבשל מאכלים 'חיים' שאינם מבושלים גם כשהוא רותח, ורק דברים שהם 'קלי הבישול' כלומר שהם מתבשלים מהר על ידי הרתחתם בלבד [כמו דגים קטנים וכדומה], אין להניחם גם ב'כלי שני' מאחר והם מתבשלים בתוכו.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

המיחם שפינהו – מיחם שיש בתוכו מים רותחים שהתחממו על גבי האש וכעת ניטל המיחם מהאש,

לא יתן לתוכו צונן – אסור לשפוך לתוכו מים קרים,

בשביל שיחמו – כדי שהם יתחממו על ידי חום המים הרותחים שבמיחם,

שאפילו שהמיחם כבר לא על גבי האש, יש בכוחו עדיין לבשל, ומאחר וחימום מים קרים הוא בישולם אין לחמם מים על גביו.

אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס – מותר לשפוך מים קרים כמות גדולה של מים בבת אחת לתוך המיחם,

כדי להפשירן – באופן שהמים שנשפכים לא יספיקו לרתוח בשיעור שה'יד סולדת בו' [כ- 43 מעלות צלסיוס], שלפני שהם יספיקו לרתוח הם יצננו את המים שבמיחם.

ובדוגמא של 'כוס' שכתבה המשנה, מותר לשפוך לתוכה אפילו כמות קטנה של מים קרים, מאחר והכוס היא 'כלי שני' [שהמיחם הוא 'כלי ראשון' לאש, ואילו הכוס היא 'כלי שני' מהאש] ואין בישול ב'כלי שני' אפילו אם הוא רותח [ולפי זה כוונת המשנה ב'כדי להפשירן' היא, שבכוס כל שפיכה של מים נחשב להפשרה].

האילפס והקדרה – כמו כן, מחבת ['אילפס'] או סיר ['קדרה'] שיש בו תבשיל רותח שהתבשל באש,

שהעבירן מרותחין – לאחר שהוא הוציא אותם מעל גבי האש,

לא יתן לתוכן תבלין – אסור לתת לתוכן תבלינים כדי להשביח את טעם התבשיל, מאחר שהסיר הוא 'כלי ראשון' וכל זמן שהוא רותח יש בנתינת מאכל שאינו מבושל לתוכו איסור בישול [ול'תבלין' יש דין של סתם מאכל שאינו מבושל].

אבל נותן הוא לתוך הקערה – לאחר ששפכו את התבשיל שבסיר לתוך 'קערה' שהיא צלחת שבה אוכלים הסועדים את התבשיל [כעין 'צלחת' של זמנינו], מותר לתת בתוכה תבלינים, מאחר שהקערה היא 'כלי שני' ואין בו איסור בישול גם כשהוא רותח.

או לתוך התמחוי – וכמו כן אם שפכו את כל תכולת הסיר לתוך קערה גדולה מאוד הנקראת 'תמחוי' שאותה מגישים לשולחן כ'קערה מרכזית', מותר לתת לתוכה תבלינים מאותו טעם, שהוא 'כלי שני' ואין בו איסור בישול.

רבי יהודה אומר: לכל הוא נותן – גם לתוך 'כלי ראשון' [כלומר לתוך הסיר שהתבשל על האש, לאחר שהוא ניטל מהאש] מותר לתת תבלינים, שלדעתו 'תבלינים' אינם מתבשלים גם ב'כלי ראשון' מאחר שהם 'קשי הבישול' כלומר שהם לא מתבשלים אלא לאחר זמן רב על גבי האש עצמה,

חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר – שבתוך תבשיל שיש בו 'חומץ' או 'ציר' שהוא הרוטב שיוצא מהדגים, אין לתת תבלינים כשהוא ב'כלי ראשון', שחריפות החומץ והציר מסייעת לבישול התבלינים, ולכן הם מתבשלים ב'כלי ראשון'.

אבל בשאר המאכלים והמשקים מודה רבי יהודה שאסור לשופכם ב'כלי ראשון' כל זמן שהוא רותח, שהם  מתבשלים בו ויש בכך איסור בישול, ורק בתבלינים הוא חולק על דעתו של 'תנא קמא' וסובר שאינם מתבשלים אלא על גבי האש עצמה.

 

הלכה בימינו

 

ההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

א. אסור לתת בשבת לתוך 'כלי ראשון' [שהוא הכלי שהתבשל על גבי האש] גם כשהוא הוסר מהאש, מאכלים שאינם מבושלים או מים קרים, כל זמן שהכלי הראשון רותח בשיעור ש'היד סולדת בו'.

ואפילו אם פינו מה'כלי ראשון' את התבשיל או את המים הרותחים שהיו בו [וכעת הוא כלי ריק], יש לו דין 'כלי ראשון' וכל זמן שהוא רותח אסור לתת בתוכו מאכל שאינו מבושל או מים קרים.

ב. מותר לתת מלח בתוך 'כלי ראשון' מאחר שהוא אינו מתבשל אלא על גבי האש, ויש מהפוסקים שכתבו להחמיר בזה, ולדעתם אסור לתת מלח גם ב'כלי שני' מאחר שהוא מתבשל מהר יותר משאר המאכלים, ואף שאין הלכה כדעה זו, מי שמחמיר בכך 'תבוא עליו הברכה'.

[ואפילו במלח המצוי בזמנינו שמבשלים אותו תוך כדי תהליך הייצור, וממילא לא שייך בו בישול שהרי 'אין בישול אחר בישול', כדאי להחמיר ולא לתיתו בתוך 'כלי ראשון' כל זמן שהוא רותח].

ג. מותר לשפוך מים קרים בכמות גדולה בבת אחת לתוך 'כלי ראשון' כשהוא רותח באופן שגם המים הראשונים שנשפכים לא יספיקו לרתוח עד שהמים שב'כלי ראשון' יעשו פושרים ולא יוכלו לחממם.

ד. בתוך 'כלי שני' [כלומר כאשר שפכו את המאכלים או המשקים הרותחים מה'כלי ראשון' לתוך כלי אחר], מותר לתת תבשיל 'חי' שאינו מבושל כלל או מים קרים, מאחר ש'כלי שני' אינו מבשל כלל, וכן מותר לתת בתוכו תבלינים, שגם הם אינם מתבשלים ב'כלי שני',

אכן ישנם מאכלים שהם 'קלי הבישול' כמו דגים קטנים שעל ידי רתיחה מועטת הם מתבשלים, ואותם אין לתת גם בתוך 'כלי שני' שהם מתבשלים בו כל זמן שהוא רותח,

והכלל שלמדנו במשנה ש'כלי ראשון' מבשל ו'כלי שני' אינו מבשל, מדבר על סתם מאכלים שאינם מבושלים, שהם אינם מתבשלים אלא ב'כלי ראשון' ולא ב'כלי שני'.

ה. כמו שאסור לתת מאכלים בתוך 'כלי ראשון', כך גם אסור לתת אותם בכלי ריק ולשפוך עליהם מאכל מ'כלי ראשון', שה'עירוי' מכלי ראשון גורם לבישול חלקו החיצוני של המאכל שאינו מבושל.

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד