לימוד משנה – אפשר לעשות חביתה בשבת?

 

פרק ג' משנה ג'

 

האם מותר לבשל ביצה בשבת בחום השמש?

במשנה שלפנינו נלמד את הלכות הבישול, באיזה מקור חום אסרה התורה לבשל, ובאיזה מקור חום מותר לבשל, וכן על איזה מקור חום גזרו החכמים שלא לבשל בו בשבת אף שהתורה התירה את הדבר.

 

התורה אינה אוסרת לבשל בשבת אלא בחום האש או בדבר שהתחמם מחמת האש, אבל במקור חום אחר מותר לבשל, ולכן מותר להניח דבר מאכל שאינו מבושל בחום השמש ולבשלו בשבת, וכן מותר על פי התורה לבשל בתוך דבר שחומם בחום השמש.

במשנתינו נלמד, שישנם שתי דעות בין חכמי ישראל בדין בישול ב'תולדת חמה' כלומר בדבר שחומם בחום השמש,

לדעת חכמים אין לבשל בשבת בתוך דבר שחומם בחום השמש [למשל להניח ביצה שאינה מבושלת על גבי בגד חם שחומם בחום השמש וכך לבשל את הביצה בשבת],

וטעם הגזירה הוא: שמאחר ולא ניתן להבחין בדבר חם אם הוא חומם בחום האש או בחום השמש, יש לחוש שאם נתיר לבשל בדבר שחומם בחום השמש יבוא האדם להקל ולבשל גם בדבר שחומם בחום האש,

ואילו לדעת רבי יוסי מותר לבשל בתוך דבר שחומם בחום השמש, ואין לחוש שיטעו ויחליפו בין חום האש לחום השמש.

 

לכל הדעות אסור 'להטמין' מאכל [כלומר להניח אותו בצורה שהוא מכוסה ואינו נראה] בתוך דבר שחומם בחום השמש, שיש לחוש שאם הדבר יהיה מותר יבוא האדם להטמין גם בתוך גחלים בוערות ובכך הוא יעבור על איסור 'בישול' בשבת,

וגם רבי יוסי שמתיר להניח מאכל ב'תולדת חמה' אוסר להטמין ב'תולדת חמה', שהטמנה היא פעולת בישול שונה מכל פעולות הבישול הרגילות [שהמאכל מוסתר ולא רואים אותו, ובבישול רגיל רואים את התבשיל במהלך הבישול] ולכן בזה יש לחשוש לטעות, שבני אדם יאמרו אם מותר להטמין ב'תולדת חמה' מסתבר שטעם הדבר הוא שאין איסור בישול בצורה של 'הטמנה', ועל ידי כך יבואו להתיר גם הטמנה בתוך גחלים בוערות.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

אין נותנין ביצה בצד המיחם – אסור להניח ביצה שאינה מבושלת [וכן שאר מאכלים שאינם מבושלים] צמוד למיחם רותח שחומם על גבי האש,

בשביל שתתגלגל – כדי שהביצה תתבשל קצת ותהיה ראויה לאכילה [פירוש המילה 'תתגלגל' מתייחס לחומר שבתוך הביצה, שכאשר היא מתבשלת מעט נעשה החומר 'מעורבב' וסמיך קצת וכך ניתן לאוכלו],

ואפילו לאחר שהסירו אותו מהאש אסור להניח צמוד אליו דבר שאינו מבושל, שכל זמן שהמיחם רותח דינו כ'תולדות האור' כלומר שרתיחתו מחמת האש, ואיסור בישול שאסרה התורה נאמר גם על אופן זה [בין באש עצמה ובין בתולדתה – בדבר שחומם בה].

ולא יפקיענה בסודרין – כמו כן אסור מדברי חכמים לפתוח את הביצה ולשפוך את תוכנה על גבי בגד שחומם בחום השמש [ה'הפקעה' בביצה היא מלשון שבירה],

ואפילו שאין איסור לבשל בחום השמש, יש לגזור ולאסור לבשל בשבת ב'תולדת השמש' כלומר על גבי דבר שחומם בחום השמש,

מאחר שאנו חוששים שבני אדם לא יבדילו בין דבר שחומם בחום האש [שיש בבישול בו איסור תורה] לבין דבר שחומם בחום השמש, ויבואו להתיר בשניהם, שהרי לא ניכר שום הבדל ביניהם.

ורבי יוסי מתיר – שלפי דעתו אין לחוש שבני אדם יבואו להתיר בישול על גבי 'תולדת האור' [על גבי דבר שחומם בחום האש] שהם יבדילו ביניהם, ויבשלו רק בדבר שברור להם שהוא חומם בחום השמש.

ולא יטמיננה – לכל הדעות אסור להטמין ביצה שאינה מבושלת [וכן כל מאכל שאינו מבושל] שבזמן הבישול לא רואים אותה מאחר שהיא מכוסה,

בחול ובאבק דרכים – בתוך דבר שחומם בחום השמש, למשל בתוך חול חם שהשמש חיממה אותו וכן בתוך אבק הנמצא על גבי הכבישים שגם הוא מתחמם בחום השמש,

בשביל שתצלה – שאין לטמון את הביצה בתוך הדברים הללו כדי שהיא תתבשל ['צליה' בביצה הוא מלשון בישול גמור, שעל ידי הטמנתה בדבר חם היא מתבשלת לגמרי],

ואפילו רבי יוסי שמתיר לבשל ב'תולדת חמה' [בדבר שחומם בחום האש], מודה שאסור לבשל בצורה של הטמנה בדברים אלו,

שמאחר וצורת הבישול על ידי הטמנה היא צורה שאינה רגילה, יבואו בני אדם שונים לחשוב שסיבת ההיתר לטמון את המאכלים בתוך 'תולדת חמה' אינה בגלל שזו 'תולדת חמה' אלא בגלל שזה נעשה בדרך הטמנה שזו צורה מיוחדת שהתירו לבשל בה,

ועל ידי כך יבואו להתיר להטמין בכל דבר, גם בתוך גחלים בוערות, ובכך יעשו איסור תורה של בישול על גבי האש בשבת.

 

הלכה בימינו

 

וההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

א. בישול על גבי האש או על גבי דבר חם שחומם באש בשבת אסור באיסור תורה, אבל מותר לבשל על גבי חום שמקורו אינו מהאש, למשל בחום השמש.

מדברי חכמים אסור לבשל על גבי דבר שהתחמם בחום השמש, שאף שבחום השמש עצמה אין איסור, טעם הדבר הוא שניכר הבדל בין חום של אש לחום של השמש,

אבל ב'תולדות חמה', כלומר בישול על גבי דבר חם שהתחמם בשמש, לא ניכר ההבדל בינו לבין דבר שהתחמם בחום האש, ולכן אין לבשל בו.

ב. אסור להניח תבשיל בשבת בדרך 'הטמנה' בתוך דבר שמוסיף חום לתבשיל, ולכן אין להטמין למשל בתוך חול רותח סיר עם תבשיל בשבת, ואין בדין זה חילוק בין 'תולדת האש' ל'תולדת השמש',

ואיסור זה חמור יותר מבישול על גבי חול רותח, שעל ידי כך קרוב האדם לטעות ולהטמין גם בתוך גחלים בוערות ובכך לעבור על איסור מבשל בשבת.

ג. גם בערב שבת אסור להטמין תבשיל בתוך דבר שמוסיף חום לתבשיל ומבשלו. אך יש אומרים שב'תולדות חמה' מותר להטמין בערב שבת, מאחר שהחול הרותח בערב שבת מחמת השמש מתקרר בצורה מהירה בליל השבת מחמת קור הלילה,

ואין זה דומה להטמנה בגחלים שהם חמים לאורך זמן, ויש מחמירים אף בזה ולדעתם אסור להטמין דבר מאכל בערב שבת בתוך דבר המוסיף חום, גם אם הוא 'תולדת חמה' שחומו הגיע מהשמש.