לימוד משנה - רואה את הים, מה תברך?

מסכת ברכות פרק ט' משנה ב'. בשיעור זה מבואר מה הן ברכות הראייה, ועל מה מברכים ברכת הטוב והמטיב.

 

פרק ט' משנה ב'

 

האם ידעת, שאדם שרואה את הים, עליו לברך ברכה ולשבח לבורא העולם על הבריאה היפה?

במשנתינו נלמד, שצריך לברך על ראיית מקומות שונים, וכן על חוויות שונות שהאדם חווה.

 

כבר למדנו שצריך לברך על ראיית מקומות שנעשו בהם ניסים ליהודים, או שנעשה בו נס פרטי לאדם עצמו,

ובמשנה זו נראה, שישנם שתי ברכות נוספות, אותן צריך לברך על ראייה או חוויה,

הברכה הראשונה היא ברכת 'עושה מעשה בראשית', אותה צריך לברך על ראיית דברים שונים שיש בראייתם התפעלות, ובאופן שרואה אותם פעם בכמה זמן,

והברכה השניה היא ברכת 'שכוחו וגבורתו מלא עולם', אותה מברכים כאשר אדם רואה או חווה דברים שניכר בהם גבורתו של בורא העולם, למשל בזמן ראיית ברקים ושמיעת רעמים או כאשר האדם חווה רעידת אדמה.  

 

הלכה נוספת נראה במשנה, שהאדם צריך לברך ברכה גם על דבר טוב שבא אליו משמים, כמו כשיורד גשם ומרווה את התבואה שגדלה בשדותיו, או כאשר הוא שומע שמועה טובה על הצלחת עסקיו.

ואפילו על דברים רעים שבאים על האדם, תיקנו החכמים ברכה מיוחדת, ברכת 'דיין האמת', שבה האדם מודה להשם ומשבחו על כך שכל מה שעושה הוא על פי הדין והיושר.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

על הזיקין – אדם שרואה 'כוכב שביט' שיש לו כמין זנב ארוך, ובזה הוא משונה משאר הכוכבים,

ועל הזועות – וכן אם הוא חווה 'רעידת אדמה',

ועל הברקים ועל הרעמים – שהוא רואה ברקים או שומע רעמים,

ועל הרוחות – וכן אם הוא חווה רוחות סערה שחולפות במהירות רבה,

אומר: ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם – שעל ראיית הדברים הללו וחווייתם, צריך לברך 'ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, שכוחו וגבורתו מלא עולם',

שבדברים הללו מתבטאת גבורתו של בורא העולם, שבכוחו להרעיד את האדמה, לשנות את מראה הכוכבים, לשנות את מהירות הרוח, וליצור ברקים ורעמים,

ומאחר והדברים האלו מצויים בכל מקום בעולם, לכן מוסיפים בלשון הברכה 'שכוחו וגבורתו מלא עולם'

על ההרים ועל הגבעות – וכאשר אדם רואה הרים וגבעות משונים שניכרת בהם בריאת הבורא,

ועל הימים ועל הנהרות – וכן אם רואה את הים או אחת מהנהרות המוזכרים בתורה - ה'חידקל', ה'פרת', ה'פישון' [ה'נילוס' בארץ מצרים] וה'גיחון',

ועל המדברות – או שרואה מדבר גדול שלא השתנה מראיתו מזמן בריאת העולם,

וכל אלו הם מראות טבע שבריאתם היתה כך,

אומר: ברוך עושה מעשה בראשית – כלומר, שצריך לברך על ראייתם: 'ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, עושה מעשה בראשית',

ודוקא אם רואה אותם אחת לשלושים יום, אבל אם ראה אותם פעם בכמה ימים, אינו צריך לברך עליהם, שברכה זו נאמרת על ההתפעלות של האדם מראייתם, ובאופן זה הוא רגיל בהם ולכן אינו מתפעל כל כך.

רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול – שמי שרואה את הים הסמוך לארץ ישראל [מה שנקרא בזמננו 'הים התיכון'],  

אומר: ברוך שעשה את הים הגדול – שבגלל חשיבותו שהוא סמוך לארץ ישראל, קבעו לו החכמים ברכה פרטית, וצריך לאומרה עם הזכרת 'שם ומלכות', שיאמר: 'ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, שעשה את הים הגדול'.

בזמן שרואה אותו לפרקים – שגם ברכה זו צריך לומר, רק כאשר רואה אותו אחת לשלושים יום, אבל אם רואה אותו בכל יום או אחת למספר ימים לא יברך,

[ורבי יהודה אינו חולק על מה שכתבה המשנה קודם, שמברכים על ראיית הים 'עושה מעשה בראשית', שדבריה אמורים על ראיית שאר הימים - האוקיינוסים, ואילו  רבי יהודה אמר את דבריו על הים הסמוך לארץ ישראל].

 

עכשיו המשנה מלמדת, מה צריך לברך על דברים טובים או דברים רעים שבאו על האדם מאת השם:

על הגשמים – בשעה שיורדים גשמי ברכה, המשקים את שדותיו,

ועל הבשורות הטובות – וכן בשעה שהאדם שומע בשורה טובה,

אומר: ברוך 'הטוב והמטיב' – כלומר שהוא צריך לברך: 'ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, הטוב והמטיב',

ודוקא כשירדו גשמים על שדותיו, באופן שהוא מרויח ושמח מכך, אבל אנשים שאין להם שדות הזקוקים להשקיה, יש להם לומר בשעת ירידת הגשמים: 'מודים אנחנו לפניך על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו' [ואחר כך ימשיכו ויאמרו את תפילת 'נשמת כל חי'],

ועל שמועות רעות – שכשהאדם שומע שמועה רעה,

אומר: ברוך 'דיין האמת' – ויברך עם הזכרת 'שם ומלכות': 'ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, דיין האמת', ובברכה זו הוא מצדיק עליו את דין שמים, שכל מה שעושה השם הכל על פי האמת והיושר.

 

הלכה בימינו

 

כעת נראה דבר הלכה למעשה, שאנו למדים מהמשנה:

v    למדנו במשנה, שכאשר אדם רואה ברקים או שומע רעמים, הוא צריך לברך ברכת 'שכוחו וגבורתו מלא עולם',

להלכה, ניתן לברך עליהם גם את ברכת 'עושה מעשה בראשית', והמנהג הוא לברך על ראיית הברק ברכת 'עושה מעשה בראשית', ועל שמיעת הרעם את ברכת 'שכוחו וגבורתו מלא עולם'.

ואדם שבירך כבר ברכות אלו, ובאותו יום לאחר שבירך רואה ושומע שוב ברקים ורעמים, לא יברך שוב, אלא אם התפזרו העננים לאחר שבירך ושוב באו עננים חדשים וראה ברקים ורעמים,

ואם רואה ושומע ברקים ורעמים למחרת, בכל מקרה צריך לברך שוב ברכות אלו.

 

v    ובענין הברכה על שמועות טובות וירידת הגשמים,

להלכה, יש הבדל בין אם יש לאדם שדה בשותפות עם אחרים, או אם השמועה הטובה ששמע, היא טובה לו ולעוד אנשים שמכיר,

שאז צריך לברך את הברכה שראינו במשנה, ברכת 'הטוב והמטיב', שמשמעותה, שהשם טוב אליו, ומטיב גם לאחרים יחד אתו,

אבל אם השמועה הטובה היא טובה רק לאדם עצמו, או שאין לו שותפים בשדות שאותם הגשם משקה, עליו לברך ברכה אחרת - ברכת 'שהחיינו', וכפי שנראה במשנה הבאה.

וכך יאמר: 'ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'.

[ויש אומרים, שבירידת הגשמים, גם אם אין לאדם שותפים בשדותיו, בכל זאת יברך ברכת 'הטוב והמטיב', שהרי הוא יודע שגם שדותיו של שכיניו מתמלאים מהגשמים והוא נהנה מכך, ולכן שייכת גם באופן זה הברכה הכתובה במשנה, שהשם טוב אליו ומטיב לאחרים יחד אתו].

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד