לימוד משנה - מה לכוון כשעונים אמן?

מסכת ברכות פרק ח' משנה ח'. במשנה זו מבואר שיש ברכות שאין עונין עליהן 'אמן', ומה פירוש מלת 'אמן'. עוד מבואר דין ברכה שאינה צריכה, ומה חשיבות ברכת המזון עם כוס יין.

 

פרק ח' משנה ח'

 

האם ידעת שצריך לענות 'אמן', כששומעים אדם שמסיים לברך ברכה?

במשנה שלפנינו אנו נלמד הלכה זו, ועוד הלכות מעניינות נוספות.

 

כשאדם מברך 'ברכת המזון' תוך כדי שהוא מחזיק כוס יין בידו, יש בכך שבח גדול לבורא העולם, שמלבד עצם הברכה, הוא גם מחזיק משקה משובח ומברך עליו מיד לאחר סיום הברכה ברכת 'בורא פרי הגפן'.

כמו כן ישנה הלכה, שכאשר יש לפני האדם שתי סוגי מאכלים, למשל תפוח וגזר, ויש לו שתי אפשרויות לאוכלם,

האפשרות הראשונה: שיברך על התפוח ברכת 'בורא פרי העץ' ויאכלו, ובסיום אכילתו יברך ברכה אחרונה - ברכת 'בורא נפשות', ולאחר מכן יברך שוב על הגזר ברכת 'בורא פרי האדמה' ובסיום אכילתו יברך שוב ברכה אחרונה -  'בורא נפשות',

והאפשרות השניה: שיאכל את שניהם אחד אחרי השני [לאחר שיברך עליהם את ברכתם הראויה], ולאחר שיסיים לאכול את שניהם יברך ברכה אחת - ברכת 'בורא נפשות',

באופן זה יעשה כמו האפשרות השניה, שאין לברך ברכה שלא לצורך, [שהברכה שמברכים שלא לצורך  נקראת 'ברכה שאינה צריכה', ויש להמנע מלברכה].

אבל מה יעשה אדם שכאשר הוא אכל את ארוחתו, לא היה בביתו שום משקה ולכן הוא לא שתה, ורק בסיום הארוחה הגישו לו כוס אחת של יין, [שהוא המשקה שהיו נוהגים לשתות תוך כדי הארוחות בזמנים הקדומים, כמו שאנחנו שותים היום קולה או מיץ],

האם עליו לשתות אותה לפני שהוא מברך 'ברכת המזון', כדי שלא יצטרך לברך 'ברכה אחרונה' על היין שלא לצורך [שאם ישתה לפני אמירת 'ברכת המזון', הוא לא יצטרך לברך אחרי שתיית היין ברכה אחרונה, ש'ברכת המזון' פוטרת את הברכה האחרונה של כל סוגי המאכלים והמשקים],

או שעליו להשאיר את כוס היין ולברך איתה 'ברכת המזון', וכשיסיים לברך ישתה את היין, כדי ש'ברכת המזון' תהיה חשובה יותר,

בשאלה זו נאמרו שתי שיטות, 'בית שמאי' ו'בית הלל', וטעמם תלוי בהלכה, אם יש חובה לברך ברכת המזון בהחזקת כוס של יין, או שזה מעלה גדולה וחשובה, אך לא חובה.

 

במשנה נראה הלכה נוספת, שצריך לענות 'אמן' כששומעים אדם אחר שמברך, בסיום ברכתו, והפירוש של ה'אמן' הוא, שאנו מאמינים שאמירת המברך בברכתו שבורא העולם ברא את המאכל שאוכל, היא אמת, [ה'אמן' הוא מלשון 'אמונה' באמיתות הדבר],

ומשנתינו מלמדת, האם צריך לשמוע את כל הברכה שאמר המברך, בשביל שיוכל לענות אמן, או שמספיק שישמע את סוף הברכה [למשל אם שמע רק את המילים 'בורא פרי העץ' וכדומה], גם אם לא שמע את מילות השבח בתחילת הברכה [את המילים 'ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם'].

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

בא להם יין לאחר המזון – כלומר, שכאשר קבוצה של אנשים אכלה יחד, וכל זמן הארוחה לא היה להם יין, ובסוף הארוחה לפני שבירכו 'ברכת המזון' הביאו להם יין,

ואין שם אלא אותו הכוס – שאין להם כוס נוספת של יין, שיוכלו לברך איתה 'ברכת המזון',

והם מסתפקים האם לשתות את היין לפני שיברכו, כדי שלא יצטרכו לברך אחרי שתיית היין ברכה אחרונה נוספת, או שעליהם להמתין ולברך 'ברכת המזון' עם כוס היין ביד, שכך הברכה חשובה יותר, ורק אחר כך ישתו את היין,

בית שמאי אומרים: מברך על היין – שבאופן זה עדיף שיברך על היין וישתה אותו לפני הברכה,

ואחר כך מברך על המזון – ואת 'ברכת המזון' יאמר ללא החזקת כוס של יין, שלפי דעת 'בית שמאי' אין חובה לברך עם כוס יין,

ובית הלל אומרים: מברך על המזון – שקודם יברך 'ברכת המזון' כשכוס היין בידו,

ואחר כך מברך על היין – שבסיום הברכה יברך 'בורא פרי הגפן' וישתה את היין, שלשיטתם חובה לברך 'ברכת המזון' עם כוס של יין,

ולכן מה שהוא יברך אחרי שתיית היין ברכה אחרונה, אין זה 'ברכה שאינה צריכה', שהרי היא נצרכת כדי שיוכל לקיים את המצוה לברך 'ברכת המזון' עם כוס של יין.

 

עכשיו מלמדת המשנה את ההלכה של עניית 'אמן' כששומעים שאדם אחר מברך:

עונין אמן – מותר ואף חובה לומר 'אמן',

אחר ישראל המברך – שאדם ששומע יהודי שמברך ברכה, אפילו אם לא שמע את תחילת הברכה אלא רק את סופה ['בורא פרי העץ'],

כל זמן שיודע מהו הנושא של הברכה, צריך לומר 'אמן', שבאמירה זו הוא מאמין למה שאמר המברך, וכאילו הוא בעצמו אמר את הברכה.

ואין עונין אמן אחר הכותי המברך – שאסור לומר 'אמן' כששומעים ברכה מה'כותיים',

[ה'כותיים' הם כת ה'שומרונים', שהיו מקיימים חלק מהמצוות, אבל המשיכו להאמין גם בפסלים שלהם ולהשתחוות להם],

עד שישמע כל הברכה – שרק אם שמע גם את המילים הראשונות של הברכה - 'ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם' מותר ואף חובה לענות 'אמן' בסיום ברכתם,

אבל אם הוא שומע רק את סוף הברכה, אין לו לענות 'אמן', שיש לחשוש שהם מברכים לפסלים שלהם ולא להשם אלוקי ישראל.

 

הלכה בימינו

 

כעת נראה דבר הלכה למעשה, שאנו למדים מהמשנה:

v      ראינו במשנה, שכאשר יש לפני האדם כוס יין אחת בסוף הארוחה, לדעת 'בית שמאי' עליו לשתותו לפני 'ברכת המזון', ולדעת 'בית הלל' צריך לברך 'ברכת המזון' כשהוא אוחז בכוס, ורק אחר כך יברך 'בורא פרי הגפן' וישתה את היין,

ההלכה היא כ'בית הלל', שצריך לברך ברכת המזון עם כוס של יין כשהדבר אפשרי, ואין לחשוש ל'ברכה שאינה צריכה', [שהוא יצטרך לברך ברכה אחרונה על היין בגלל ששותהו לאחר 'ברכת המזון'],

אבל אם האדם צמא לפני 'ברכת המזון' ואין בהישג ידו משקה נוסף, עליו לשתות את היין לפני הברכה, כדי שיברך מתוך שביעה גמורה,

ש'ברכת המזון' הנאמרת מתוך צמא, אינה ברכה חשובה כל כך.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד