לימוד משנה – למה לעשות הבדלה?

 

פרק ח' משנה ה'

 

האם ידעת שבסוף יום השבת יש מצוה לעשות 'הבדלה' על כוס של יין?

במשנה שלפנינו נלמד, מהי הצורה שבה צריך לעשות את ההבדלה, ואיזה ברכות צריך לומר ב'הבדלה', ועוד כמה דברים מעניינים שצריך לעשות בה.

 

כשם שבארוחות השבת, ובעיקר בסעודה הראשונה, יש מצוה לעשות 'קידוש' שבו אנו אוחזים כוס של יין ומברכים ברכת 'בורא פרי הגפן' וברכה נוספת על קדושת יום השבת,

כך גם בסיום יום השבת צריך לעשות 'הבדלה', כלומר לאחוז כוס של יין ולברך עליה ברכת 'בורא פרי הגפן', ואת 'ברכת ההבדלה' – שבה אנו משבחים את בורא העולם על שהבדיל אותנו היהודים מכל שאר הגוים ונתן לנו את מצוות התורה כדי לקבל עליהם שכר, ובפרט את מצות השבת שמובדלת עבורנו משאר ימי השבוע.

מצוה זו רמוזה בתורה, שכתוב בפסוק "זכור את יום השבת לקדשו", ושתי לשונות של ציווי לאדם כתובים כאן – 'זכירה' ו'קדושה', ומזה למדו החכמים שצריך לעשות שתי דברים לצורך זכירת השבת: א. לברך על קדושת השבת בתחילתה – ב'קידוש'. ב. לשבח ולברך ביציאת השבת –  ב'הבדלה'.

 

ב'הבדלה' צריך לעשות שתי פעולות נוספות, ולברך עליהן. צריך לקחת בשמים, ולברך עליהם ברכת 'בורא מיני בשמים', וכן להדליק נר, ולברך על ההנאה מאורו ברכת 'בורא מאורי האש'.

הטעם של הרחת הבשמים היא, שנשמתו של האדם עצובה מיציאת השבת, ולכן יש לשמחה על ידי ריח טוב.

וטעם ראיית אור הנר הוא, בגלל שבעת בריאת העולם – הזמן הראשון שבו נוצר אור האש, היה במוצאי השבת הראשונה, שאז נתן בורא העולם חכמה בלב אדם הראשון שיצית אש על ידי שיפשוף של שתי אבנים זו בזו.

ויוצא, שבכל 'הבדלה' צריך לומר ארבעה ברכות: א. ברכת היין 'בורא פרי הגפן'. ב. ברכת הבשמים 'בורא מיני בשמים'. ג. ברכת הנר 'בורא מאורי האש'. ד. ברכת ה'הבדלה' 'המבדיל בין קודש לחול',

ובמשנה נלמד, מהו סדר אמירת הברכות, ומהו הטעם לכך.

הלכה נוספת שנראה במשנה, שאדם האוכל את הסעודה האחרונה בשבת אחרי הצהרים [סעודה שלישית], אם יש עמו מספר סועדים נוספים, ולפני אמירת 'ברכת המזון' הם 'מזמנים' [כלומר, שהם אומרים את 'ברכת הזימון' כמו שלמדנו בפרק הקודם]יש מצוה שיברכו על כוס של יין, כלומר שהמזמן יאחז את כוס היין בידו בשעה שהוא מברך את 'ברכת המזון', ולאחר סיום הברכה, יברך ברכת 'בורא פרי הגפן' וישתה את הכוס.

משנתינו עוסקת באדם שמאריך באכילת הסעודה השלישית עד שמחשיך היום, [כלומר עד שכבר יצאה השבת וכבר ניתן לעשות 'הבדלה'], והוא רוצה לברך 'ברכת המזון' על כוס של יין, אבל זו הכוס היחידה שנשארה בביתו – איך הוא יכול לשלב את 'ברכת המזון' יחד עם מצות ה'הבדלה', ומה סדר הברכות באופן זה, [שהרי עליו לברך מלבד ארבעת הברכות הרגילות שב'הבדלה', גם את 'ברכת המזון'].

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

בית שמאי אומרים: נר ומזון – שאדם הרוצה לברך 'ברכת המזון' ולעשות 'הבדלה' על כוס אחת של יין, עליו לראות לפני הברכה את אור ה'נר' ולברך עליו את ברכתו – 'בורא מאורי האש',

ואחר כך יברך 'ברכת המזון' ואת ברכת היין 'בורא פרי הגפן',

ובשמים והבדלה – שלאחר 'ברכת המזון', יריח את הבשמים ויברך עליהם 'בורא מיני בשמים', ולסיום יאמר את 'ברכת ההבדלה' – 'בורא מאורי האש',

וטעם הדבר שמברכים על ה'נר' לפני ברכת המזון היא, שההנאה מראיית הנר באה מעצמה בלא עשיית מעשה [שבעצם זה שהחדר מואר יש הנאה],

ואחרי ברכת הנר צריך לברך 'ברכת המזון', שזו ברכה על מה שאכל כבר, ואחר כך יברך את שאר ברכות ההבדלה, על היין, על הבשמים וברכת ההבדלה.

ובית הלל אומרים: נר ובשמים – שלפני 'ברכת המזון' יברך גם על ראיית ה'נר' וגם על הרחת הבשמים,

ומזון והבדלה – שרק אחרי ברכת הנר והבשמים, יברך 'ברכת המזון' וברכת היין, ולסיום יאמר את 'ברכת ההבדלה'.

וטעמם, שמאחר והנר והבשמים, שניהם באים כתוספת בגלל זמן יציאת השבת, לכן יש להסמיך את ברכת הבשמים לברכת הנר, ורק אחריהם יברך 'ברכת המזון' וישלים את ההבדלה.

 

עכשיו המשנה מבארת שגם באופן אמירת 'ברכת הנר' ישנן שתי דעות:

בית שמאי אומרים: 'שברא מאור האש' – שבברכה צריך להיות משמעות של הודאה ושבח על בריאת אור האש לאחר בריאת העולם, ולכן צריך לומר בלשון עבר 'שברא',

וכן צריך להודות על עצם בריאת האור ולכן צריך לומר 'מאור האש' בלשון יחיד.

ובית הלל אומרים: 'בורא מאורי האש' – שלפי דעתם צריך לומר 'בורא', שאף שיש בזה משמעות שדבר זה נעשה בהווה ולא בעבר, בכל זאת גם בתורה כתוב בלשון זו "יוצר אור ובורא חושך", ועדיף לומר כמו שכתוב בפסוקי התורה.

וכן צריך לומר 'מאורי האש' בלשון רבים, שהרי יש גוונים רבים לאש, ובלשון זו יש שבח והודאה על כל גווני אור האש.

 

הלכה בימינו

 

עכשיו נראה דבר הלכה למעשה, שאנו למדים מהמשנה:

v    ראינו במשנה את שתי הדעות של 'בית שמאי' ו'בית הלל' בענין סדר ברכות ההבדלה, ומתי צריך לומר 'ברכת המזון', כשהאדם משלב את הברכה וההבדלה על כוס יין אחת.

כל דברי המשנה לא נפסקו להלכה, מאחר והם שיטת התנא רבי מאיר [שהוא ביאר את מחלוקת 'בית שמאי' ו'בית הלל' כמו שלמדנו במשנה], אבל רבי יהודה סובר [ודעתו מובאת בתלמוד – בגמרא], שבין לדעת 'בית שמאי' ובין לדעת 'בית הלל', צריך לברך קודם ברכת המזון בגלל שהוא כבר אכל והתחייב לברך לפני שהוא התחייב בעשיית ה'הבדלה', ולאחר מכן יברך על היין 'בורא פרי הגפן',

וכמו כן את 'ברכת ההבדלה', לכל הדעות יאמר בסוף ההבדלה, לאחר ברכות הנר והבשמים,

ורק בנוגע לסדר הברכות על הנר והבשמים קיימות שתי הדעות, שלדעת 'בית שמאי' יש להקדים את ברכת הנר לברכת הבשמים, ולדעת 'בית הלל' יש להקדים את ברכת הבשמים לברכת הנר.

וההלכה כ'בית הלל', שסדר אמירת ההבדלה הוא: על היין, על הבשמים, על הנר ולבסוף ברכת ההבדלה [וכדי שנזכור סדר זה, יש לכך סימן במילה יבנ"ה, שהיא ראשי התיבות של סדר הברכות], וכאשר צריך לברך גם 'ברכת המזון' יברך לפני ההבדלה.