לימוד משנה – איך עושים קידוש?

 

פרק ח' משנה א'

 

כולנו יודעים, שביום שישי בערב צריך לעשות 'קידוש' על כוס של יין.

במשנה שלפנינו נלמד, באיזה אופן צריך לומר את ברכות הקידוש.

 

בפרק השמיני ממסכת ברכות, כתובות כמה הלכות באופן הראוי לקיום מצוות שיש לקיימן במהלך הארוחות הנאכלות במשך כל ימי השבוע.

בחלק מההלכות הללו קיימים שתי דעות על אופני הקיום של אותם מצוות,

דעת 'בית שמאי' ודעת 'בית הלל', שהם היו התלמידים של מנהיגי ישראל לפני כאלפיים שנה, 'הלל' ו'שמאי'.

 

במשנה הראשונה, אותה נראה כעת, אנו נלמד כיצד יש לקיים את מצוות ה'קידוש' בשבת.

בכל שבת צריך לעשות 'קידוש' שתי פעמים, פעם אחת בערב – בכניסת השבת, ופעם אחת בבוקר לפני אכילת סעודת השבת.

בקידוש שעושים בלילה, צריך לברך שתי ברכות, ברכה אחת על היין – ברכת 'בורא פרי הגפן', וברכה נוספת הנקראת 'ברכת היום',

שבה אנו מודים להשם יתברך על שנתן לנו מתנה טובה – את השבת הקדושה, שבה אנו נחים מעמל כל ימי השבוע ומתלכדים יחד על בני המשפחה בארוחות משותפות ובמנוחה מענגת.

בקידוש שעושים בבוקר יום השבת, צריך לברך ברכה אחת – 'בורא פרי הגפן' על היין, ואין מברכים בה את 'ברכת היום', בגלל שכבר קידשנו את היום בקידוש של הלילה.

במשנה נראה, שיש שתי דעות בין חכמי ישראל, מהו סדר אמירת הברכות בקידוש של ליל שבת,

שלדעה אחת צריך לברך קודם את 'ברכת היום' ורק אחר כך את ברכת היין,  בגלל שקדושת השבת היא הסיבה לעשיית הקידוש עם יין, ויוצא שברכת הקידוש היא החשובה יותר ויש להקדימה,

ואילו הדעה השניה סוברת, שיש להקדים ולומר את ברכת היין לפני 'ברכת היום', שהרי אי אפשר לעשות קידוש אם אין לאדם יין, ויוצא שהיין חשוב יותר שהוא הגורם למצוות הקידוש.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

אלו דברים – במשנה זו ובמשניות הבאות נלמד כמה הלכות,

שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה – כלומר, שההלכות הללו מתייחסות למצוות שצריך לקיים במהלך ארוחות שונות שאנו נוהגים לאכול במהלך ימי השבוע.

 

עכשיו המשנה מתחילה לבאר את ההלכה הראשונה בענין סדר הברכות שצריך לומר בקידוש של ליל שבת, ואת שתי הדעות שנאמרו בה:

בית שמאי אומרים: מברך על היום – שצריך לברך קודם את 'ברכת היום', שבה אנו אומרים דברי שבח והודאה לבורא העולם על שנתן לנו את מצוות השבת,

ואחר כך מברך על היין – שאת ברכת היין – 'בורא פרי הגפן', צריך לברך אחרי ברכת היום,

וטעם הדבר, שהקדושה של היום היא הגורמת למצוות הקידוש, ולכן 'ברכת היום' שמוזכר בה קדושת היום,  היא החשובה יותר ויש להקדימה,

ובית הלל אומרים: מברך על היין – שצריך לברך קודם ברכת 'בורא פרי הגפן',

ואחר כך מברך על היום – שאת 'ברכת היום' צריך לברך בסוף, בגלל שגם אין לאדם יין אין לו לעשות 'קידוש', ויוצא שהיין הוא החשוב יותר ולכן מברכים עליו קודם.

 

הלכה בימינו

 

עכשיו נראה דבר הלכה למעשה שאנו למדים מהמשנה:

v    ראינו במשנה, שבשבת צריך לעשות 'קידוש', כלומר לברך על כוס המלאה עם יין ברכת 'בורא פרי הגפן' ו'ברכת היום',

להלכה, מי שאין לו יין, יכול לעשות 'קידוש' גם על לחם או חלה, שברכתה 'המוציא לחם מן הארץ', ויברך עליה את ברכתה ואת ברכת היום,

וגם באופן זה קיימות שתי הדעות שראינו במשנה, איזה ברכה יש לומר קודם ואיזה אחר כך,

וההלכה היא כ'בית הלל', שיש לברך קודם את ברכת היין או החלה, ואחר כך את 'ברכת היום'.