לימוד משנה – מתכון ליין משובח.

 

פרק ז' משנה ה'

 

האם צריך לברך על היין ברכת 'בורא פרי הגפן' בכל מקרה?

במשנה שלפנינו נראה, שתי דעות בין חכמי ישראל, איך צריך לברך על היין כאשר יש ביין ריכוז גבוה של אלכוהול וקשה לשתותו.

כמו כן משנתינו ממשיכה ומבארת, שישנם אופנים בהם צריך לקיים את מצוות הזימון אפילו שלא אכלו ממש יחד,

למשל, כששתי קבוצות של אנשים אוכלים בשני חדרים נפרדים בבית אחד, שאם האנשים משתי הקבוצות רואים האחד את השני, הם מצטרפים ומתחייבים לקיום מצוות הזימון יחד.

 

נראה את לשון המשנה ונסביר:

שתי חבורות – שתי קבוצות של אנשים,

שהיו אוכלות בבית אחד – וכל אחת מהם היתה אוכלת בחדר אחר,

בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו – שאם חלק מאנשי קבוצה זו רואים את מקצת האנשים מהקבוצה השניה,

הרי אלו מצטרפים לזמון – כלומר, ששתי הקבוצות יכולות לברך יחד את 'ברכת הזימון', שאחד בלבד מהסועדים יאמר לכל המשתתפים משתי הקבוצות 'נברך שאכלנו משלו', וכולם יחד יענו לו 'נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו', ובכך יקיימו את מצוות הזימון,

שראייתם המשותפת זה את זה, מצרפת אותם להחשב כקבוצה אחת,

ובאופן זה יותר טוב שיזמנו ויברכו יחד, שהרי יש שבח וגדולה מיוחדים לבורא העולם, כאשר הברכה נאמרת 'ברוב עם',

ואם לאו – שאינם רואים כלל זה את זה,

אלו מזמנין לעצמן, ואלו מזמנין לעצמן – שבאופן זה הם לא נחשבים לקבוצה אחת, ולכן כל אחת מהן תזמן ותברך 'ברכת המזון' לבדה.

 

עכשיו המשנה מבארת, איזו ברכה צריך לברך על היין, כשקשה לשתות אותו בגלל חריפותו הרבה:

אין מברכין על היין – שכאשר היין 'חי', כלומר שהוא ללא הוספת מים, ואז הוא חריף ביותר ואין דרך בני אדם לשתותו כך,

אין לברך עליו את הברכה החשובה 'בורא פרי הגפן', אלא ברכתו 'בורא פרי העץ' כברכת הענבים, שבאופן זה הענבים לא הושבחו במה שנעשו יין, ולכן אין סיבה לברך עליהם ברכה חשובה יותר,

עד שיתן לתוכו מים – שעל ידי שמוסיפים בו מים, הוא נעשה חשוב, שכך דרך האנשים לשתותו, ובאופן זה מברכים עליו 'בורא פרי הגפן',

דברי רבי אליעזר – שלפי דעתו היין לא נחשב למשקה חשוב, כאשר לא שותים אותו בצורתו הרגילה,

וחכמים אומרים מברכין – שהם סוברים שגם על היין ששותים בדוחק מחמת חריפותו צריך לברך 'בורא פרי הגפן',

בגלל שהוא מין מאכל החשוב יותר מהענבים, שהרי הוא משמח את מי ששותהו, ולכן גם על היין שלא עירבו בו מים צריך לברך.

 

הלכה בימינו

 

עכשיו נראה דבר הלכה למעשה, שאנו למדים מהמשנה:

v    במשנה ראינו שתי דעות, בענין ברכתו של יין חריף שיש בו ריכוז אלכוהול גבוה מאוד, שלא עירבו בו מים,

שלדעת רבי אליעזר ברכתו 'בורא פרי העץ', ולדעת חכמים, גם על יין כזה מברכים 'בורא פרי הגפן'.

והלכה זו נאמרה על היין החריף שהיה מצוי בזמנם, שהיו צריכים להוסיף כמות מים גדולה מאוד לכל חבית של יין כדי שהוא יהיה ראוי לשתיה, ועל כל ליטר יין היו מוסיפים שלש ליטר מים,

אבל בזמננו, רוב היינות טובים לשתיה בלא הוספת מים, וכשמוסיפים בהם מים הוא נעשה גרוע יותר בטעמו, ועל יין כזה בודאי יש לברך עליו ברכת 'בורא פרי הגפן' גם כשלא הוסיפו בו מים,

ואם הזדמן לפני האדם בקבוק יין ישן, שטעמו חריף ביותר, ובלא הוספת מים כמעט אי אפשר לשתותו, בכל זאת ברכתו 'בורא פרי הגפן', שההלכה היא כדעת חכמים במשנה,

ואפשר גם לעשות קידוש בליל שבת על כוס של יין חריף, שלא מזגו בו מים,

אבל אם הדבר אפשרי, יש להוסיף בו מים כדי שיהיה ראוי יותר לשתיה, ואז הוא הופך להיות יין חשוב יותר.