ממהר לפגישה? קודם תעשה זימון

 

 

פרק ז' משנה ד'

 

אוהבים לאכול כמה חברים יחד?

ישנה הלכה מעניינת שצריך לדעת בהקשר זה, ונלמד אותה במשנה זו.

 

קבוצה של שלשה אנשים או יותר, שהתחילו לאכול יחד, צריכים בסיום ארוחתם לברך את 'ברכת הזימון' ולאחר מכן לברך יחד 'ברכת המזון'.

ואפילו אם רק קבעו לאכול יחד, ועדיין לא התחילו לאכול, הם כבר חייבים לברך יחד 'ברכת המזון' ולזמן לפני הברכה.

וכן אם שני אנשים התחילו יחד לאכול, ואחר כך, תוך כדי הארוחה הצטרף אליהם אדם נוסף והתחיל לאכול, ושלשתם גמרו לאכול יחד, חייבים בזימון.

בכל המקרים הללו, שהם התחייבו בזימון, אין להם להחלק ולברך כל אחד בפני עצמו, שהרי בכך הם מבטלים את מצוות הזימון.

ובאופן שגם כאשר יברכו בנפרד, עדיין תתקיים מצוות הזימון, למשל אם הם ששה אנשים האוכלים יחד, והם רוצים להפרד לקבוצות של שלשה שלשה, הם רשאים,

 

אבל אם הם אחד עשר או שנים עשר אנשים שאוכלים יחד, אין להם להתחלק, גם לא לקבוצות של שלשה שלשה,

שהרי כשהם ביחד הם מזכירים את שם השם ב'ברכת הזימון' [שביותר מעשרה סועדים צריך לומר 'נברך אלוקינו', כמו שראינו במשנה הקודמת] ובפחות מכך לא, ואם הם יתחלקו תבטל הזכרת השם מהברכה,

אבל אם עשרים אנשים סועדים יחד, הם רשאים להתחלק לקבוצות של עשרה עשרה, שבכך לא תבטל הזכרת השם.

 

עכשיו נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

שלשה שאכלו כאחד – שבאופן זה הם התחייבו במצוות הזימון,

אינן רשאין ליחלק – הם חייבים לברך יחד, ואין לאף אחד מהם לברך לבדו, שבכך תתבטל מצוות הזימון,

ואפילו שכבר למדנו הלכה זו במשניות הקודמות, משנתינו מלמדת אותנו הלכה נוספת, שאפילו אם לא התחילו לאכול עדיין, אלא קבעו והתיישבו לאכול יחד, כבר התחייבו במצוות הזימון ואינם רשאים לברך לבדם,

 

 

וכן אם לא התחילו שלשתם לאכול יחד, אלא רק סיימו לאכול יחד, חייבים לברך יחד ולזמן, ואין להם לברך בנפרד.

וכן ארבעה וכן חמשה – שגם אם הם ארבעה או חמשה האוכלים יחד, ואם אחד מהם ילך ויברך לבדו, לא תתבטל מצוות הזימון,

בכל זאת אותו אחד שמברך לבדו אינו מקיים את חובתו לזמן לפני שמברך, שלאחר שהתחייב לזמן, חובה זו לא מתבטלת עד שיזמן.

 

ששה נחלקין – אבל אם הם ששה האוכלים יחד, יכולים לתחלק לשתי קבוצות של שלשה שלשה, ובכך יקיימו כול את מצוות הזימון כראוי.

עד עשרה – כלומר, שכך הם יכולים לנהוג, להתחלק לקבוצות קבוצות, שבכל אחת מהם לכל הפחות שלשה אנשים, עד שהם כולם יחד עשרה,

ועשרה אינן נחלקין – שהרי עשרה אנשים האוכלים יחדיו מתחייבים במצוות זימון מסוג שונה, שהם צריכים להוסיף בה את שם השם, ולומר 'נברך אלוקינו שאכלנו משלו',

ולכן אין להם להתחלק כלל, גם לא לקבוצות של שלשה שלשה, שבכך הם יפסידו את הזכרת השם בזימון.

 

 

עד שיהיו עשרים – שאם הם בין עשרה לעשרים שאוכלים יחד, אין להם להתחלק, שבכל מקרה יצא שחלק מהם לא יקיימו את מצוות הזימון עם הזכרת השם,

אבל אם הם עשרים או יותר, יכולים להתחלק לשני קבוצות שבכל אחת מהם ישנם עשרה אנשים לכל הפחות, ובכך יוכלו לקיים את מצוות הזימון כראוי.

 

הלכה בימינו

 

v     במשנה ראינו, שכאשר שלשה אנשים קבעו לאכול יחד, וכבר התיישבו והכינו את עצמם לאכול, אפילו שעדיין לא התחילו לאכול בפועל, הם חייבים לזמן.

להלכה, בין אם התחילו השלשה לאכול יחד, ובין אם גמרו לאכול יחד, חייבים בזימון,

וגם אם לא התחילו לאכול יחד ולא גמרו יחד, אלא הצטרפו במקום אחד לאחר שגמרו לאכול כל אחד במקומו, הם חייבים לזמן,

למשל, שהיו שלשה קבוצות שאכלו במקומות שונים, ובכל אחת מהם היו שלשה אנשים שאכלו יחד, ומכל קבוצה יצא אחד מהסועדים לפני שהם הספיקו לזמן ולברך, ושלשת היוצאים הללו הגיעו למקום אחד שבו הם רוצים לברך,

אפילו שהם לא אכלו ביחד כלל, הם מצטרפים לחיוב זימון, ועליהם לזמן ולברך יחד 'ברכת המזון'.