קיבלת הזמנה לברכת המזון

משניות ברכות פרק ז משנה א
במשנה זאת נלמד כי לפני ברכת המזון אנו נכין עצמנו לקראת הברכה ונזמין המסובים לברך יחד איתנו
מתוך סדרת שיעורי משניות מפי הרב יונה פיינהנדלר

 

 

פרק ז' משנה א'

 

אכלת יחד עם החברים, סיימתם ואתם רוצים לברך 'ברכת המזון',  

כעת נלמד שישנה ברכה נוספת שצריך לברך לפני שמברכים 'ברכת המזון'!

 

כאשר שלשה אנשים או יותר, אכלו יחד ארוחה שיש בה לחם ושאר מאכלים,

לאחר שהם מסיימים לאכול, עליהם לברך ברכה נוספת לפני אמירת 'ברכת המזון',

ברכה זו נקראת 'ברכת הזימון', ובה כל המשתתפים צריכים לזמן את עצמם לברך יחד 'ברכת המזון' מתוך שבח והודיה לבורא העולם,

צורת אמירת ברכה זו היא, ש'המזמן' שהוא אחד מהמשתתפים בארוחה, יאמר לשאר המשתתפים: 'רבותי נברך'! והמשתתפים עונים לו: 'יהי שם השם מבורך מעתה ועד עולם'! והמזמן ממשיך ואומר: 'נברך שאכלנו משלו', והם משיבים לו: 'נברך שאכלנו משלו, ובטובו חיינו'!

ולאחר מכן, צריך ה'מזמן' לומר את 'ברכת המזון' בקול רם, ושאר המשתתפים יאמרו יחד איתו בקול נמוך, ויענו אמן בסיום ברכותיו.

 

הצורך באמירת ברכה זו רמוז בתורה, שכתוב בפסוק "כי שם השם אקרא הבו גודל לאלוקינו" ,   שכאשר משה רבינו רצה לספר לעם ישראל את השבח והגדולה של בורא העולם, אמר להם, שכאשר הוא יזכיר את שבח השם, הם צריכים לענות לו בשבח השם ובגדולתו,

ומפסוק זה למדו חכמי ישראל, שבכל פעם לפני שמשבחים להשם ב'ברכת המזון', צריך לברך בצורה זו.

 

משנתינו מלמדת, שרק כאשר אוכלים 'אכילה חשובה', כלומר שאין חשש של איסור במאכלים שאכלו, ושכל אחד מהמשתתפים אכל לחם בכמות משביעה, וכן שכולם יהודים כשרים,

רק באופנים הללו צריך לומר את 'ברכת הזימון',

אבל כאשר אוכלים יחד מאכלים שיש איסור לאוכלם, או שאין בין המשתתפים שלשה אנשים שאכלו כמות לחם המשביעה, או שאין בהם שלשה שהם יהודים כשרים, אין להם לומר את 'ברכת הזימון'.

 

במשנה מובאים כמה דוגמאות של מיני מאכלים שיש איסור לאוכלם, וכן אנשים שונים שאינם נכללים במצוות הזימון, נבאר אותם בקצרה:   

אדם הקוצר את תבואתו [חיטים, שעורים וכדומה] או הקוטף פירות וירקות, מוטלת עליו מצוה לתת ל'כהנים' מתנה, חלק אחד מחמישים ממה שקצר או קטף, מתנה זו נקראת 'תרומה גדולה',

 

 

החיוב להפריש תרומה זו מתחיל לאחר שבעל התבואה או הפירות גמר את עיקר מלאכת הקצירה או הקטיפה,

ולאחר שנתן לכהן את ה'תרומה הגדולה', צריך בעל התבואה לתת מתנה אחד מעשרה מהכמות שנשארה בידו ל'לויים', כלומר ליהודים שהם משבט לוי, מתנה זו נקראת 'מעשר ראשון'.

 

והלוי צריך לתת מהמעשר שקיבל, אחד מעשרה מתנה ל'כהנים', ומתנה זו נקראת 'תרומת מעשר',

לאחר שהופרשו התרומות והמעשרות מהתבואה או מהפירות, צריך בעליהם להפריש אחד מעשרה מהכמות שנשארה בידו, ולאכול חלק זה בעיר ירושלים בלבד, הפרשה זו נקראת 'מעשר שני',

 

ואם אינו רוצה לקחתם לירושלים, בגלל המרחק הרב מביתו או שחושש שהם יתקלקלו בדרך, יכול ליפדות אותם על כסף, כלומר שיקח כסף ויאמר שהוא מחליף את הקדושה שיש בפירות ונותן אותה על הכסף, ובאופן זה הוא יכול לאכול את הפירות בכל מקום שירצה.

פירות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, אסור לאוכלם, והם נקראים פירות 'טבל',    

ואם אדם קנה פירות בשוק, ומסופק אם הופרשו מהם תרומות ומעשרות, אסור לו לאוכלם, אלא אם הוא עני או שאין לו הרבה ממון, שאז מותר לו לאוכלם.    

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

שלשה שאכלו כאחת – כאשר שלשה אנשים או יותר התאספו יחד לאכילה משותפת שיש בה לחם,

חייבין לזמן – שלפני שיברכו 'ברכת המזון' בסיום ארוחתם, יאמר אחד מהם את 'ברכת הזימון', ואחר כך יברך 'ברכת המזון' בקול רם, באופן שכל המשתתפים ישמעו את ברכתו.

 

אכל דמאי – אם אותם שלשה אנשים אכלו מאכל שהוא 'דמאי', כלומר שיש להסתפק עליו אם הופרשו ממנו התרומות והמעשרות או לא,

ומעשר ראשון שנטלה תרומתו – או שאכלו פירות של 'מעשר ראשון', כלומר שהם ניתנו לאיש משבט לוי והוא הפריש מהם 'תרומת מעשר' ונתנה ל'כהנים' כראוי,

ומעשר שני והקדש שנפדו – וכן אם אכלו בארוחתם לחם או פירות של 'מעשר שני' או שהם הוקדשו לשם השם, כלומר לצורך בית המקדש, ובעליהם 'פדה' אותם על ידי שהחליף את קדושתם בכסף, ומותר לאוכלם בכל מקום,

 

והשמש שאכל כזית – וכמו כן אם אחד מהמשתתפים בארוחה לא אכל איתם יחד ממש, אלא הוא היה ה'מלצר' שמגיש את האוכל ומוריד אותו מהשולחן,

והכותי – או שאחד מהשלשה הוא 'כותי', כלומר שהוא שייך לקהילת הכותיים שחיו בארץ ישראל בזמן חכמי המשנה,

ופעם אחת באו אריות לטורפם, ובגלל הפחד הם התגיירו ונעשו יהודים, והם נהגו לקיים קצת מהמצוות, אבל מצד שני היו משתחוים לפסלים,

 

מזמנין עליהם – כלומר, שעל אכילת כל סוגי המאכלים שהוזכרו צריך לברך את 'ברכת הזימון', וכן יחד עם כל סוגי האנשים שהוזכרו צריכים לומר ברכה זו,

שאכילתם נחשבת לאכילה חשובה, אף על פי שלא בכל המאכלים נהגו כפי עיקר ההלכה, וכן השמש לא אכל יחד איתם ממש, והכותים אינם יהודים כשרים,

בכל זאת אין הפירות אסורים באכילה, וה'שמש' אף שהוא לא ממש אכל יחד איתם, הכל זאת הוא אכל איתם לחם בכמות המשביעה, וכן הכותים אינם פסולים לגמרי, ולכן מזמנים עליהם ואיתם.

 

אבל אכל טבל – שאם הם אכלו מאכל שלא הורמו ממנו התרומות והמעשרות כפי ההלכה,

ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו – או שאכלו מאכלים של 'מעשר ראשון' שהלוי לא הפריש ממנו 'תרומת מעשר' ולא נתן לכהן את המגיע לו,

ומעשר שני והקדש שלא נפדו – או שאכלו מאכל של 'מעשר שני' או מאכל שהוקדש לשימוש בית המקדש, ולא פדה אותם כנגד כסף, והם עדיין בקדושתם,

והשמש שאכל פחות מכזית – או אם ה'מלצר' לא אכל כמות לחם המשביעה [כזית הוא כמו פרוסת לחם בימינו, ושיערו החכמים שזו הכמות שמשביעה קצת ועליה צריך לברך 'ברכת המזון'] .

והנכרי – וכן אם אחד מהמשתתפים הוא גוי,

 

אין מזמנין עליהם – באופנים האלו אין לומר את 'ברכת הזימון', מאחר והמאכלים אסורים באכילה, וה'מלצר' אינו חייב לברך 'ברכת המזון' שהרי לא אכל כדי שביעה, ולכן אין הוא מצטרף איתם לזימון, ואם בלעדיו נשארו שני אנשים בלבד המברכים 'ברכת המזון', אין להם לומר ברכת הזימון,

והגוי גם כן לא יכול להצטרף לזימון, שהרי ברכת הזימון היא לצורך אמירת 'ברכת המזון' אחריה, והגוי לא חייב לברך כלל 'ברכת המזון'.

 

הלכה בימינו

 

למדנו במשנה, שאם שלשה אנשים אכלו יחד, הם צריכים 'לזמן' לפני אמירת 'ברכת המזון',

אבל המשנה לא ביארה מתי זה נחשב שאכלו יחד, ומתי לא.

להלכה, אם התחילו לאכול יחד, אפילו שלאחר תחילת הארוחה, אפילו אם לא גמרו יחד את הארוחה, או שתוך כדי הארוחה כל אחד מהם הלך למקום אחר וחזר למקומו, צריכים לומר את 'ברכת הזימון', ולברך יחד 'ברכת המזון', [ובאופן זה, כאשר כל אחד גומר לאכול, עליו להמתין לשאר המשתתפים שיגמרו לאכול גם כן, כדי שיוכלו לזמן יחד] ,

אבל אם לא התחילו לאכול יחד, אלא כל אחד מהם התחיל בזמן שונה, הם לא חייבים לזמן, אלא אם הם גמרו לאכול יחד, שאז גמר הארוחה יחד, מחייב אותם ב'ברכת הזימון'.

ונמצא, שיש שתי סיבות המחייבות לומר 'זימון', או ששלשה אנשים יתחילו לאכול יחד, או שהם יגמרו יחד לאכול.   

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד