שלוש ברכות בברכה אחת

משניות ברכות פרק ו משנה ח
במשנה זאת נלמד על הכרת תודה לבורא עולם על המזון ועל הברכות הייחודיות המתאימות למזונות השונים
מתוך סדרת שיעורי משניות מפי הרב יונה פיינהנדלר

 

 

פרק ו' משנה ח'

 

האם ידעת שגם אחרי סיום האכילה צריך לברך ולהודות לבורא העולם?

במשנה שלפנינו נלמד, איזה ברכות צריך לברך ולהודות לבורא העולם אחר אכילת מאכלים שונים.

 

לאחר שמסיים האדם לאכול, מוטלת עליו החובה לברך ולהודות לבורא העולם על המזון שברא בעולם, ועל ההנאה שנגרמה לו ממאכלים אלו.

הברכה העיקרית הכתובה בתורה, היא 'ברכת המזון', הכוללת בתוכה שלש ברכות, ועוד ברכה רביעית שהוסיפו חכמי ישראל,

שלשת הברכות העיקריות, כוללות כמה ענייני שבח: א. על המזון שהשם נותן לכל ברואיו תמיד. ב. על הארץ הטובה שקיבלנו מאת השם. ג. על ברית המילה שכרת עימנו השם. ד. על התורה שהוא נתן לנו כדי לקבל שכר על קיום מצוותיה. ה. בקשה על גאולת ישראל, ובנין בית המקדש.

חכמי ישראל קבעו שעל מאכלים מסויימים לא מברכים 'ברכת המזון' אלא ברכה אחרת, הנקראת 'ברכה מעין שלש', שבה אומרים בברכה אחת את עיקרי הענינים שבשלשת הברכות של 'ברכת המזון'.

 

 

במשנה נראה, שיש כמה דעות בין חכמי ישראל, על איזה מאכלים צריך לברך 'ברכת המזון', ועל איזה מהם צריך לברך 'ברכת מעין שלש',

ולכל הדעות, לאחר אכילת לחם צריך לברך את שלשת הברכות של 'ברכת המזון',

 

הדעות השונות, תלויות בביאור שלשת הפסוקים בתורה המדברים בשבח ארץ ישראל, שכך כתוב בתורה: "ארץ חיטה ושעורה וגפן תאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש"

"ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם"

"ואכלת ושבעת וברכת את השם אלוקיך" , וכוונת התורה ב'וברכת', ל'ברכת המזון'.

ומבואר, שעל הלחם שהוא המאכל המשביע ביותר מברכים 'ברכת המזון', ויתכן שהתורה מתכוונת שגם על שאר הפירות מ'שבעת המינים' יברכו 'ברכת המזון' שהרי בסמוך למצוות 'ברכת המזון' כתוב את שבח הארץ בפירות הללו.

 

על אכילה ושתיה של מאכלים שונים שאינם מ'שבעת המינים', כמו אכילת תפוח או שתיית מים וכדומה, קבעו החכמים לברך אחרי האכילה ברכה אחרת - 'ברכת בורא נפשות',

ובמשנה נראה, שגם בברכה זו יש דעות שונות, האם יש לברך ברכה זו לפני שתית המים, או שלפני השתיה צריך לברך ברכת 'שהכל נהיה בדברו', ורק לאחר גמר השתיה יברך 'בורא נפשות'.

וכמו כן נלמד, שרק מי ששותה מים מתוך שהוא צמא, מברך עליו את ברכתו הראויה.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

אכל תאנים וענבים ורמונים – מי שאוכל פירות מ'שבעת המינים' ששתבחה בהם ארץ ישראל, והם כוללים חמשה סוגי פירות, השלשה הכתובים במשנה, וכן זיתים ותמרים,

מברך אחריהן שלש ברכות – הוא צריך לברך לאחר אכילתם את שלשת הברכות של 'ברכת המזון',

דברי רבן גמליאל – שלפי דעתו, מה שכתוב בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", הולך גם על הפסוקים שכתובים לפניו, שם כתוב "ארץ חיטה ושעורה וגפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש", ולכן גם על כל חמשת הפירות שמוזכרים בפסוק זה צריך לברך 'ברכת המזון',

ולדעתו, גם על מיני מזונות העשויים מקמח חיטים או שעורים, כמו עוגות ועוגיות, צריך לברך 'ברכת המזון', שהרי גם הם כלולים ב'שבעת המינים'.

וחכמים אומרים: ברכה אחת מעין שלש – שלפי דעתם, כוונת התורה בפסוק 'ואכלת ושבעת וברכת ' היא, שיברכו רק על הלחם הכתוב בפסוק שלפניו 'ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם ', ולכן רק על הלחם צריך לברך 'ברכת המזון',

אבל על מיני מזונות ושאר הפירות מ'שבעת המינים', צריך לברך 'ברכת מעין שלש' הכוללת בתוכה את עיקרי הבקשות וההודאות ש'בברכת במזון'.

 

רבי עקיבא אומר: אפילו אכל שלק – כלומר, שאפילו אם אדם אוכל תבשיל של ירקות,

והוא מזונו – שהוא עיקר ארוחתו, ולא אוכל יחד אתו לחם,

מברך אחריו שלש ברכות – שגם על כל שאר מיני המאכלים צריך לברך 'ברכת המזון', אם הם משביעים אותו,

רבי עקיבא סובר, שממה שכתבה התורה 'ואכלת ושבעת וברכת ' מוכח, שכל מאכל המשביע את האדם, והוא עיקר המאכל בארוחתו, צריך לברך עליו 'ברכת המזון'

 

עכשיו המשנה מלמדת מה צריך לברך על שתיית המים, לפני השתיה ואחריה:

השותה מים לצמאו – כלומר, שאם אדם שותה מים בגלל שהוא צמא,

אומר: שהכל נהיה בדברו – כלומר צריך לברך לפני שהוא שותה, 'ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו',

וצריך לברך ברכה זו רק אם סיבת השתיה היא להרוות את צמאונו, אבל אם שותה מסיבה אחרת, למשל כשנתקע איזה דבר מאכל בגרונו ושותה מים כדי שיוכל לבלוע היטב, לא צריך לברך כלל, שבאופן זה לא נהנה מהשתיה,

ודוקא במים נאמרה הלכה זו, בגלל שאין בהם טעם, אבל על משקה שיש בו טעם טוב, צריך לברך ברכת 'שהכל' בכל מקרה.

 

רבי טרפון אומר: בורא נפשות רבות – לדעתו של רבי טרפון, לפני שתיית מים אין לברך ברכת 'שהכל', אלא ברכת 'בורא נפשות':

'ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, בורא נפשות רבות וחסרונן, על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי, ברוך חי העולמים',

אבל לדעת חכמים החולקים על רבי טרפון, לפני ששותה צריך לברך ברכת 'שהכל', ולאחר שסיים לשתות יברך ברכת 'בורא נפשות'.

וגם אחרי סיום אכילת שאר המאכלים, שאינם כלולים ב'שבעת המינים', צריך לברך לפי דעת החכמים ברכת 'בורא נפשות'.

 

הלכה בימינו

 

v     במשנה ראינו שיש שלש דעות, על איזה מאכלים צריך לברך 'ברכת המזון' לאחר גמר אכילתם.

ההלכה היא כשיטת החכמים, שאין לברך 'ברכת המזון' אלא לאחר סיום אכילת לחם או ארוחה שאכלו בה לחם,

ולאחר אכילת מאכלים מ'שבעת המינים', בין על מיני מזונות העשויים מקמח חיטה ושעורה, ובין על חמשת מיני הפירות שב'שבעת המינים', וכן על היין, צריך לברך 'ברכת מעין שלש',

ולאחר אכילת שאר פירות וירקות, וכן לאחר שתיית מים, צריך לברך ברכת 'בורא נפשות'.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד