יוצא עם החבר'ה למסעדה? אחד מברך לכולם

משניות ברכות פרק ו משנה ו
במשנה זאת נלמד כי כאשר מתיישבת חבורה לארוחה משותפת מומלץ כי האחד יברך ויוציא השאר ידי חובה
מתוך סדרת שיעורי משניות מפי הרב יונה פיינהנדלר

 

 

פרק ו' משנה ו'

 

יוצא לך לאכול לפעמים יחד עם החברים?

כעת נראה, שבאופנים מסויימים מספיק שאחד מהסועדים יברך, ושאר המשתתפים ישמעו ממנו את הברכה.

 

הכלל בברכות הוא, שכאשר שני בני אדם או יותר מתכנסים לאכול יחד ארוחה משותפת בחדר אחד, עדיף שאחד מהם יברך, וכל המשתתפים ישמעו את ברכתו ויקיימו בכך את מצוות הברכה, ולא יצטרכו לברך בעצמם.

אבל כדי שכל המשתתפים אכן לא יצטרכו לברך בעצמם, צריכים להתקיים שלשה תנאים:

א. שהמברך יתכוון לפטור בברכתו את כל שאר המשתתפים בארוחה,

ב. שגם השומעים יתכוונו לקיים את מצוות הברכה בשמיעת הברכה מהמברך,

ג. שיענו 'אמן' לאחר שמסיים לברך.

הסיבה להלכה זו, שכתוב בפסוק "ברוב עם הדרת מלך" , כלומר, שיש יותר שבח וגדולה לבורא העולם כאשר אחד אומר ברכה ושאר המשתתפים עונים אחריה "אמן".

 

במשנה נלמד, שרק כאשר כמה בני אדם קובעים לאכול יחד במשותף, עדיף שאחד יברך וכולם ישמעו ממנו את הברכה, אבל כאשר הם הזדמנו למקום אחד בלא לקבוע על כך מראש, כל אחד יברך לעצמו,

שבפסוק כתוב "ברוב עם הדרת מלך", והגדרת ה" עם " היא דוקא כאשר לקבוצה יש מכנה משותף, שהתכוונו מראש לאכול יחד,

אבל אם הם הזדמנו לאכול במקום אחד בלא כוונה מראש, הם לא מוגדים "עם", ולכן כל אחד צריך לברך בעצמו.

בנוסף המשנה מלמדת, שגם באופן שהם קבעו לאכול יחד, כאשר הם שותים תוך כדי הארוחה יין, וצריך לברך עליו 'בורא פרי הגפן' שברכת הלחם לא פוטרת מלברך עליו, בכל זאת כל אחד מברך לעצמו,

שאם רק אחד יברך, השומעים יצטרכו לענות "אמן" אחרי סיום ברכתו, ויש לחשוש שהם יבואו לידי סכנה 'שמא יקדים קנה לוושט',

כלומר שאם תוך כדי שיענו 'אמן' הם גם יבלעו דבר מאכל, עלול המאכל להכנס בקנה הנשימה שלהם והם יחנקו, לכן תוך כדי הסעודה צריכים כולם לברך על מה שאוכלים או שותים.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

היו יושבין לאכול – כאשר כמה אנשים מזדמנים לאכילה בזמן אחד ובמקום אחד בלא שסיכמו לאכול יחד מראש, ומתכוונים לאכול לחם ומאכלים שונים,  

כל אחד ואחד מברך לעצמו – באופן זה, לא יברך אחד מהם את ברכת הלחם 'המוציא לחם מן הארץ' ויפטור את שאר המשתתפים מלברך בעצמם,

הסיבו – אבל אם הם מתיישבים לאכול ב'הסיבה', כלומר בהישענות על צד שמאל תוך כדי שכיבה על הספה וכדומה,

 

 

אחד מברך לכולן – שהאכילה ב'הסיבה' נחשבת לאכילה בקבוצה אחת, שבזמנם היו נוהגים לאכול אכילה משותפת ב'הסיבה',

ולכן באופן זה עדיף שאחד מהם יברך וכולם ישמעו את ברכתו ויענו אחריה 'אמן', ובכך יפטרו מלברך בעצמם על הלחם.

בא להם יין בתוך המזון – שאם הגישו לשולחן שעליו הם אוכלים יין תוך כדי הארוחה, והם רוצים לברך עליו את ברכתו ולשתותו, [והרי על היין צריך לברך גם תוך כדי הארוחה, כי הברכה שבירכו על הלחם לא פוטרת מלברך על היין, כמו שכבר למדנו במשנה הקודמת] ,

 

כל אחד ואחד מברך לעצמו – כל אחד צריך לברך על כוס היין ששותה 'בורא פרי הגפן', ולא יסמכו על ברכתו של אחד מהם,

שהרי בשביל שיפטרו מלברך בעצמם, צריכים כולם לענות "אמן" אחרי ברכתו, ובגלל שהם עסוקים באכילתם יש לחשוש שכשהם יענו 'אמן' הם 'יקדימו קנה לוושט',

 

כלומר, שהם יאמרו את ה'אמן' תוך כדי שיבלעו דבר מאכל, ואז האוכל עלול להכנס לקנה הנשימה והם יחנקו,

לכן עדיף שכל אחד ואחד יברך על מה ששותה, ובשעת הברכה לא יאכל כלום בגלל כבוד הברכה, ואז לא יסתכן.

לאחר המזון – אבל אם הגישו לשולחן את היין לאחר שגמרו לאכול את כל מאכלי הארוחה, וכעת הם רוצים לשתות בלבד,

אחד מברך לכולם – שבאופן זה, אין לחשוש לסכנה, שהרי הם סיימו כבר לאכול.

 

עכשיו המשנה מלמדת הלכה נוספת:

והוא אומר על המוגמר – ומי שמברך על היין בסוף הארוחה, הוא גם מברך על הבשמים שהיו נוהגים להביא בסיום הארוחות, [ועל הבשמים צריך לברך ברכת 'בורא מיני בשמים'] .

אף על פי שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר הסעודה – כלומר, שאפילו שהביאו את הבשמים לאחר שכבר בירכו את 'ברכת המזון' אחרי האכילה, והיה מקום לחשוב שברכת הבשמים כבר לא שייכת למה שאכלו בארוחה,

בכל זאת מי שבירך על היין זוכה גם בברכת הבשמים, ובברכתו פוטר את כל המשתתפים באותה ארוחה מלברך בעצמם על הבשמים, אם שמעו את הברכה וענו "אמן" בסיום שמיעת הברכה.

 

הלכה בימינו

 

v     למדנו במשנה, שרק כאשר כמה אנשים 'מסיבים' יחד, יברך אחד מהם ויפטור את השאר מלברך על הלחם את ברכתו.

בזמננו שלא נוהגים לשבת בהסיבה אף פעם, ההלכה היא שישיבה יחד סביב שולחן אחד, וכן סביב כמה שולחנות כשיש על כולם מפה אחת, נחשבת כקביעות לענין ברכה,

 

ורק באופן זה עדיף שיברך אחד מהיושבים את ברכת הלחם, והשאר ישמעו את ברכתו ויענו אחריה 'אמן', ובכך יפטרו מלברך בעצמם.

ואם לא ישבו סביב שולחן אחד או מפה אחת, ובגלל שלא ידעו את ההלכה הם טעו ורק אחד מהם בירך וכולם ענו אחריו 'אמן' והתכוונו לקיים את מצוות הברכה בשמיעתם, אינם צריכים לברך שוב בעצמם,

שבאופן זה שהם כבר שמעו והתכוונו בטעות לקיים את המצוה בכך, נפטרים מלברך גם באופן זה.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד