בירכתי בטעות בורא פרי אדמה על תפוז, מה הדין?

 

 

פרק   ה' משנה ב'

 

יודע שצריך לברך לפני שאתה אוכל, אבל לא יודע מה לברך?

ידעת מה צריך לברך, אבל יצאה לך מהפה ברכה אחרת?

היום נלמד, מתי טעות בברכות מחייבת לברך ברכה נוספת, ומתי גם ברכה בטעות נחשבת לברכה טובה.

 

כבר למדנו, איזה ברכות צריך לברך על פירות הגדלים בעץ, על פירות הגדלים באדמה, ועל הירקות. וכמו כן ראינו שעל הלחם והיין קבעו חכמים ברכות מיוחדות,

היום נראה, שיש ברכה נוספת – ברכת 'שהכל נהיה בדברו' שאותה קבעו החכמים לברך על כל מאכל שלא נעשה מדברים הצומחים באדמה או על העץ,

והמשנה תבאר, מה דינו של המברך בטעות ברכה זו על הפירות.

ומה דינו של המברך 'בורא פרי העץ' על פירות הגדלים באדמה, וכן להיפך, כשבירך 'בורא פרי האדמה' על פירות הגדלים בעץ.

 

נראה יחד את לשון במשנה ונסביר:

בירך על פירות האילן – אדם שרוצה לאכול פרי שגדל על העץ, ובמקום לברך עליו את ברכתו הראויה – 'בורא פרי העץ', הוא בירך:

בורא פרי האדמה – שהיא הברכה הראויה לירקות ולכל הגדל באדמה, כמו שלמדנו במשנה הקודמת,

יצא – אפילו שהברכה שבירך היא לא הברכה הראויה, קיים בה את מצוות הברכה, והוא יכול לאכול את הפרי בלא לברך עליו ברכה נוספת,

הסיבה לכך היא, שגם הפירות הגדלים בעץ יונקים את חיותם מהאדמה, ולכן באופן שהוא כבר טעה ובירך 'בורא פרי האדמה', ברכה זו נחשבת לראויה.

 

ועל פירות הארץ – אבל אם על הירקות הגדלים באדמה, הוא בירך:

בורא פרי העץ – שהיא הברכה הראויה לפירות הגדלים בעץ,

לא יצא – שברכה זו אינה ראויה כלל לירקות, שהרי אין להם שום קשר לפירות העץ, שהאדמה אינה יונקת מהעץ, ולכן הוא צריך לברך שוב את הברכה הראויה – 'בורא פרי האדמה'.

 

ועל כולם – כלומר, על כל סוגי הפירות והירקות, בין על הדברים שברכתם 'בורא פרי העץ' ובין על דברים שברכתם 'בורא פרי האדמה',

אם אמר שהכל נהיה בדברו – שבירך עליהם "ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו",

יצא – שברכה זו היא ברכה כללית שקבעו החכמים על כל מיני המאכל שאין בהם חשיבות מיוחדת, כמו הבשר והחלב, המים והמלח וכדומה,

וכאשר הוא מברך ברכה זו על הפירות, אין באמירתו סתירה למאכל שרוצה לאכול, שהרי בברכה זו הוא משבח את הבורא על שברא את כל מיני המאכל, ובכלל זה גם הפירות והירקות,

ולכן אם כבר אמר ברכת 'שהכל' בטעות, יכול לאכול את הפרי בלא לברך שוב את הברכה הראויה לו.

 

הלכה בימינו

 

v     למדנו במשנה שאם בירך על פרי העץ 'בורא פרי האדמה', הוא קיים את מצות הברכה, ואינו צריך לשוב ולברך ברכת 'בורא פרי העץ'.

וגם כאשר האדם מסופק האם הפרי שהוא עומד לאכול הוא 'פרי העץ' או 'פרי האדמה', הוא יכול לברך עליו בורא פרי האדמה ולאוכלו, מהסיבה שראינו במשנה, שאמירת 'פרי האדמה' אינה שקר כלפי פרי העץ, שהרי פירות העץ יונקים מהאדמה,

אבל כאשר יש באפשרותו לברר מהי הברכה הראויה לפני אכילתו, עדיף שימתין ויברר מהי הברכה הראויה, שכל האמור במשנה הוא רק לאחר שכבר טעה ואמר את הברכה שאינה ראויה,

אבל אם עדיין לא אמר את הברכה שאינה ראויה, צריך לברר מהי הברכה הראויה למין המאכל שרוצה לאכול ולברך עליו את הברכה שקבעו החכמים על מיני המאכלים.

 

v     עוד למדנו במשנה, שאם אדם בירך ברכת 'שהכל' על פירות וירקות, קיים בזה את חובת הברכה, ואינו צריך לברך שוב את הברכה הראויה לאותו מאכל.

להלכה, אפילו על הלחם והיין שברכתם חשובה, אם בירך עליהם ברכת 'שהכל נהיה בדברו' יכול לאוכלם בלא לברך שוב את הברכה הראויה להם.

ואפילו אם בירך שהכל בכוונה תחילה, ולא בטעות, הוא מקיים את מצוות הברכה, בגלל שבאמירתו 'שהכל נהיה בדברו' הוא כולל את כל מיני המאכלים שנבראו על ידי בורא העולם.