קמתי מאוחר עד מתי אוכל להתפלל שחרית?

ברכות פרק ד משנה א
במשנה זאת נלמד מה הן הזמנים שנקבעו לתפילות היום
מתוך סדרת שיעורי משניות מפי הרב יונה פיינהנדלר

 

 

פרק ד' משנה א'

 

בפרקים ובמשניות הקודמות, למדנו בעיקר את הלכות 'קריאת שמע' וברכותיה,

היום נתחיל ללמוד פרק חדש – הפרק הרביעי ב'מסכת ברכות', שבו נלמד את הלכות 'תפילת העמידה' שנקראת במשנה 'תפילת שמונה עשרה',

במשנה שנראה היום נלמד, מהו הזמן שבו צריך להתפלל את תפילת העמידה – בתפילת 'שחרית', בתפילת 'מנחה' ובתפילת 'ערבית' וכן בתפילת 'מוסף'.

 

האבות הקדושים, אברהם יצחק ויעקב, תיקנו שצריך להתפלל שלש תפילות, אברהם תיקן את תפילת שחרית, יצחק את תפילת מנחה, ויעקב תיקן את תפילת ערבית,

אבל הם לא קבעו את זמני התפילות, עד ש'אנשי כנסת הגדולה' [שהם חכמי ישראל שחיו בתקופת בית המקדש השני, לפני כאלפיים וחמש מאות שנה] קבעו, שזמני התפילות יהיו כפופים לזמן הקרבת הקרבנות בבית המקדש,

את תפילת 'שחרית' ו'מנחה' הם הקבילו לזמן הקרבת 'קרבן התמיד', שבכל יום היו מקריבים על המזבח שבבית המקדש כבש, פעם אחת בבוקר ופעם בערב, והוא היה נקרא 'תמיד', על שם שבכל ימות השנה היו מקריבים אותו.

ולכן, את 'תפילת שחרית', שהיא נקראת כך מלשון 'שחר' – בוקר, מתפללים כל זמן שניתן להקריב את קרבן התמיד של הבוקר,

ואת 'תפילת מנחה', שנקראת כך מלשון מנוחת השמש, שאחר הצהרים היא מתחילה לנוח מזריחתה ונוטה לשקוע, מתפללים בזמן הקרבת קרבן התמיד של הערב.

ואת 'תפילת ערבית' שתיקן יעקב אבינו, קבעו החכמים לזמן הקרבת איברי הקרבנות שלא הספיקו להישרף על המזבח, והיו עושים זאת במשך כל הלילה, ולכן צריך להתפלל תפילה זו בלילה.

בשבתות, בראשי חודשים ובחגי ישראל, היו מקרבים בבית המקדש קרבן נוסף ששמו 'קרבן מוסף', וכנגד אותו קרבן תיקנו חכמי ישראל להתפלל באותם ימים תפילה נוספת – 'תפילת מוסף',

במשנה נראה, שיש דעות שונות בין חכמי ישראל, מהו זמן הקרבת 'קרבן התמיד' בבוקר ובערב, ומהו זמן הקרבת 'קרבן המוסף', ולפי זה נקבעה ההלכה של זמני התפילות.

כל הזמנים והשעות שנראה במשנה, הם 'שעות זמניות', כלומר שמחלקים את היום מזריחת השמש ועד שקיעתה לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה'.

 

 

 

עכשיו נראה את לשון המשנה ונסביר:

תפלת השחר – תפילת 'שמונה עשרה' שמתפללים בבוקר,

זמנה עד חצות – עד חצי היום [בסוף השעה השישית של היום] הוא זמן תפילת שחרית, שהרי קרבן התמיד של הבוקר הוקרב עד חצי היום.

רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות – רבי יהודה סובר, שקרבן התמיד היה קרב עד סוף השעה הרביעית שהוא שליש היום, ולכן גם זמן תפילת שחרית הוא עד שליש היום.

תפלת המנחה – תפילת 'שמונה עשרה' שמתפללים בחצי השני של היום,

עד הערב – אפשר להתפלל תפילה זו עד שקיעת השמש, שקרבן התמיד של הערב הוקרב עד שעה זו.

רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה – לפי רבי יהודה, קרבן התמיד של הערב הוקרב רק עד שעה ורבע לפני שקיעת השמש, והזמן שלאחר מכן נחשב כלילה, ולכן גם זמן 'תפילת מנחה' הוא עד שעה זו בלבד.

והסיבה שהמשנה קוראת לזמן זה 'פלג המנחה', הוא בגלל שעיקר זמן הקרבת קרבן התמיד בערב היה בחצי השעה העשירית [בשעה תשע וחצי] , שזה שעתיים וחצי לפני שקיעת השמש, ולכן 'פלג המנחה' כלומר חצי זמן המנחה, הוא שעה ורבע לפני השקיעה,

ובגלל שבערב פסח היה מקריבים את קרבן ה'תמיד' מחצי השעה השביעית [בשעה שש וחצי] , לכן כבר משעה זו אפשר להתפלל תפילת מנחה בכל ימות השנה,

וחכמים חילקו בין הזמנים האלו, שמשעה שש וחצי ועד השעה תשע וחצי, נקראת התפילה 'מנחה גדולה', ולאחר מכן היא נקראת 'מנחה קטנה'.

ממשיכה המשנה ואומרת:

תפלת הערב – תפילת ערבית שמתפללים בלילה,

אין לה קבע – אין לה שיעור זמן קבוע, אלא זמנה כל הלילה, שהחכמים תיקנו להתפלל ערבית כנגד שריפת אברי התמיד על המזבח בלילה, וזמן שריפתם הוא כל הלילה, עד 'עלות השחר' [כשעה ורבע לפני זריחת השמש] .

ישנה משמעות נוספת, למילים אין לה קבע , שאין חובה להתפלל אותה, אלא היא רשות מעיקר ההלכה.

אבל בגלל שבמשך הדורות קיבלו כל ישראל עליהם להתפלל ערבית בכל יום, לכן בזמננו חובה להתפלל תפילה זו.

ושל מוספין – בימים שהיו נוהגים להקריב 'קרבן מוסף', מתפללים תפילת 'שמונה עשרה' נוספת, למשל בשבתות, בראשי חודשים ובחגי ישראל,

וזמנה כל היום – שמ'נץ החמה' ועד שקיעתה, אפשר להתפלל תפילת מוסף, שגם הקרבן שהוקרב בבית המקדש, זמנו היה כל היום.

רבי יהודה אומר: עד שבע שעות – לפי דעתו של רבי יהודה, זמן הקרבת קרבן המוסף היה עד סוף השעה השביעית, ולכן גם זמן תפילה זו הוא עד שעה זו.

 

הלכה בימינו

 

v     למדנו במשנה, מהו הזמן האחרון בו ניתן להתפלל את תפילות היום.

ולהלכה, ב'תפילת שחרית' כשהדבר אפשרי, צריך להתפלל עד סוף שליש היום כרבי יהודה, וכשהדבר אינו מתאפשר, ניתן להתפלל גם עד חצות,

ו'תפילת מנחה' כדאי להקדים ולהתפלל עד 'פלג המנחה', וכשהדבר אינו מתאפשר, יכול להתפלל עד שקיעת השמש. ותפילת ערבית היא כל הלילה.

ו'תפילת מוסף', יש להתפלל עד סוף השעה השביעית, ומי שלא התפלל עד אז, יכול להתפלל גם לאחר מכן, עד שקיעת השמש, אבל הוא נקרא 'פושע', על שלא זכר להתפלל מוסף בזמנה.    

 

v     ולענין הזמן שבו יש להתחיל להתפלל את תפילות 'שמונה עשרה', לא ראינו במשנה מהו הדין, לכן נבאר עכשיו את ההלכה בזה:

תפילת שחרית, זמנה מ'נץ החמה', כלומר מזמן יצאת השמש להאיר בהרים, ואם האדם משכים לצאת לדרכו לצורך פרנסתו וכדומה, יכול להתפלל כבר מעלות השחר, שזה כשעה ורבע לפני ה'נץ החמה'.

תפילת מנחה, זמנה מחצי שעה לאחר חצות היום, שאז השמש מתחילה לנטות לצד מערב ולשקוע, אבל אין להתפלל 'מנחה' מיד אחרי חצות היום, כי בחצי השעה שלאחר חצות היום השמש עדיין נמצאת במרכז השמים ונטייתה מערבה לא ניכרת.

תפילת ערבית, ניתן להתפלל מ'צאת הכוכבים', כשמחשיך בחוץ וניתן לראות שלשה כוכבים בינונים המנצנצים בשמים,

ובמשנה ראינו, שלדעתו של רבי יהודה זמן תפילת מנחה הוא עד 'פלג המנחה', שלאחר מכן הוא לילה,   ולפי דבריו ניתן להתפלל תפילת ערבית כבר מפלג המנחה.

ולהלכה, כל אדם יכול לנהוג או כדברי חכמים, שזמן תפילת מנחה הוא עד שקיעת השמש, וזמן תפילת ערבית משיחשיך היום, או כדברי רבי יהודה שזמן תפילת מנחה הוא עד 'פלג המנחה' וזמן תפילת ערבית מתחיל מ'פלג המנחה',

אבל אין להתפלל גם תפילת מנחה לאחר 'פלג המנחה' כדברי החכמים, וגם תפילת ערבית לפני שקיעת החמה כדברי רבי יהודה, ששתי הדברים סותרים זה את זה, אלא יש לנהוג או כרבי יהודה לגמרי או כחמים לגמרי.   

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד