על קריאת שמע בלב שמעתם?

 

 

פרק ג' משנה ד'

 

במשניות הקודמות למדנו, שישנם בני אדם שפטורים מקריאת שמע, וישנם מצבים בהם גם מי שחייב בקריאת שמע בדרך כלל, פטור, כמו ביום פטירת אחד מקרוביו.

במשנה שנלמד היום נראה, שיש מצב נוסף בו האדם פטור ממצוות קריאת שמע, וזה כאשר הוא נהיה טמא בטומאה שנקראת 'טומאת קרי',

טומאה זו באה לאדם בזמן שהוא ישן בלילה, כמו שכתוב בתורה "ואיש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה", וכדי להיות שוב טהור, הוא צריך לטבול במקוה,

קודם הטבילה אסור לו לאכול דברים קדושים כמו 'תרומות' ובשר של קרבנות שהוקרבו בבית המקדש,

אבל להתפלל ולברך או ללמוד תורה מותר לו מעיקר ההלכה גם אם עדיין לא טבל,

חכמי ישראל קבעו הלכה שיש להחמיר בדבר, של'בעל קרי' לפני שהוא טובל, אסור גם להתפלל, לברך או ללמוד תורה,

ומסיבה זו גם אין לו לומר את הפסוקים של קריאת שמע, שהרי באמירתם הוא לומד תורה.

 

משנתינו מלמדת אותנו, איך הטמא בטומאה זו יכול לקיים בכל זאת את המצוה לקרוא קריאת שמע, כאשר הוא לא יכול לטבול לפני שיעבור הזמן של קריאת שמע.  

הלכה נוספת נלמד במשנה: מה דינו של הטמא ב'קרי', כאשר הוא רוצה לאכול או לשתות לפני שטבל, איזה ברכות מותר לו לברך, ואיזה אסור לו לברך.

 

נראה יחד את לשון המשנה נסביר:

בעל קרי – מי שנטמא בטומאת 'קרי',

מהרהר בלבו – כשמגיע זמן קריאת שמע, והוא לא יכול לטבול, לא יאמר את הפסוקים של קריאת שמע בפה, אלא יחשוב אותם בליבו,

ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה – שאת הברכות שנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע, לא יאמרם אפילו בליבו, בגלל שהחיוב שלהם הוא מתקנת חכמי ישראל ולא כתוב במפורש בתורה.

ועל המזון – ואם ה'בעל קרי' רוצה לאכול ולשתות,

מברך לאחריו – מותר לו לברך את 'ברכת המזון' שמברכים אחרי סעודה שאכלו בה לחם, בגלל שברכה זו כתובה בתורה "ואכלת ושבעת וברכת",

אבל גם ברכה זו יברך בלבו בלי שיוציא את המילים בפה, כמו בקריאת שמע.

ואינו מברך לפניו – שאסור ל'בעל קרי' לברך את הברכות שמברכים לפני שאוכלים כמו ברכת 'שהכל' 'בורא מיני מזונות' וכדומה, בגלל שהברכות האלו אינם כתובים בתורה, אלא החכמים תיקנו לברכם, ולכן הדין שלהם הוא כמו הברכות של קריאת שמע.  

רבי יהודה אומר – רבי יהודה חולק על ה'תנא קמא', ולדעתו מותר ל'בעל קרי' לקרוא בפיו קריאת שמע,

ולכן בעל קרי מברך לפניהם ולאחריהם – שמותר לו גם לומר את הברכות שלפני ואחרי הקריאת שמע,

וכן כשהוא אוכל, מותר לו לברך 'ברכת המזון' ואת שאר הברכות, בפיו בפירוש.

לפי דעתו של רבי יהודה, אף שאסור ל'בעל קרי' ללמוד תורה קודם שטבל, בכל זאת מותר לו לקרוא קריאת שמע ולברך,

בגלל שהברכות אינן אלא הודאה לבורא העולם על ההנאה שנותן לו באכילתו, וכן אמירת פסוקי קריאת שמע, אינו לומד תורה, אלא מתכוון לקבל עליו את מלכות ה' בעולם,

ולכן, כמו שמותר לאדם ללמוד בימי טומאתו הלכות של כללי ההתנהגות הישרה, ואין זה נחשב כלימוד תורה, מותר לו גם לקרוא קריאת שמע ולברך על המזות שאוכל.

שגם ל'בעל קרי' הן מותרות בטומאתו.  

 

הלכה בימינו

 

v     במשנה למדנו, שלפי התנא הראשון אסור לטמא בטומאת 'קרי' לקרוא קריאת שמע ולברך ברכת המזון בפיו, בגלל תקנת החכמים שלפני טבילתו אסור לו ללמוד תורה ולהתפלל.

להלכה נפסק, שלבעל קרי מותר גם ללמוד תורה ובודאי שמותר לו לקרוא קריאת שמע ולהתפלל ולברך את כל הברכות,

הסיבה לכך היא, שאחרי שנכתבה משנה זו, ביטלו חכמי ישראל את התקנה האוסרת על הטמא ב'קרי' ללמוד תורה ולהתפלל לפני שיטבול במקוה,

ולכן בימינו מותר ל'בעל קרי' לקרוא קריאת שמע, להתפלל ולברך את כל סוגי הברכות, גם כאשר עדיין לא טבל.

כדאי להחמיר בדבר אם אפשר, שמי שנטמא ב'קרי' יטבול לפני שמתפלל או לומד תורה,

אבל לא יבטל תפילה בציבור או קריאת שמע בזמנה, בשביל להיטהר בטבילה.