חתן בליל החתונה פטור מקריאת שמע?

 

 

פרק ב' משנה ה'

 

לאחר שלמדנו במשנה הקודמת, שהפועלים יכולים לקרוא קריאת שמע גם תוך כדי עבודתם – בראש האילן, אפילו שהם טרודים באותו זמן,

במשנתינו נראה, שכאשר האדם טרוד בטירדה של מצוה, הוא פטור ממצוות קריאת שמע.

והסיבה לכך היא, שבפסוקים שבהם כתובה המצווה לקרוא קריאת שמע נאמר "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך",

ומשמע, שהחובה של 'ודברת בם' היא רק כאשר האדם נמצא במצב של 'בשבתך בביתך'   שהישיבה בביתו היא ישיבה של רשות ולא של מצוה, וכן 'בלכתך בדרך' – שההליכה היא הליכה בדרך שהוא רוצה בה לצרכיו, ולא כשהוא הולך לצורך מצוה.   

המשנה מביאה דוגמא לטירדה של מצוה, שחתן בימים הראשונים לנישואיו הוא טרוד במצוות הנישואין המוטלת עליו באותו ערב, אם יוכל לקיימה כראוי,

ולכן, בארבעת הימים הראשונים שאחרי שמחת הנישואין הוא פטור, אם עדיין לא קיים את המצוה.

 

עכשיו נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

חתן – אדם שנושא אשה,

פטור מקריאת שמע בלילה הראשון – כי הוא טרוד במצוה שמוטל עליו לקיים באותו ערב, וכל זמן שהוא טרוד במצוה זו, הוא פטור מקריאת שמע.

עד מוצאי שבת – החתן פטור רק בארבעה ימים הראשונים של הנישואין, מיום רביעי עד מוצאי שבת,

אם לא עשה מעשה – אם הוא עדיין לא קיים את המצווה,

שאם הוא כבר קיים את המצוה, או שעברו ארבעה ימים, יש כבר קירוב הדעת בין בני הזוג, וכבר אין לחתן טירדה של מצוה, ולכן הוא חייב בקריאת שמע.

והסיבה לכך שהמשנה משתמשת עם דוגמא של 'מוצאי שבת' כדי להסביר את הדין של ארבעה ימים אחרי הנישואין, הוא בגלל שבזמן חכמי המשנה היה המנהג להתחתן בליל יום רביעי ולא בשאר ימים, ולכן תמיד מוצאי שבת היה היום הרביעי לנישואין.

[אגב, הסיבה למנהג זה הוא, שבתי הדין לא היו יושבים ודנים בכל ימי השבוע אלא רק בימי שני וחמישי, וחכמי אותו הדור רצו שאם יהיה לאחד מבני הזוג טענה המבטלת את הנישואין, יבואו ויטענו אותה בפני בית הדין מיד לאחר הנישואין, לכן נהגו להתחתן בליל יום רביעי, כדי שיוכלו לבוא בפני הדיינים ביום חמישי].  

 

המשנה מביאה בענין זה מעשה שהיה:

מעשה ברבן גמליאל, שקרא בלילה הראשון שנשא – והוא לא פטר את עצמו מקריאת שמע בגלל טירדה של מצוה,

אמרו לו תלמידיו – שאלו אותו בתמיהה, לא למדתנו רבינו, שחתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון? – הרי אתה הוא זה שלימדת אותנו את הדין שחתן פטור מקריאת שמע בגלל שהוא טרוד בטירדה של מצוה?

אמר להם – השיב להם רבן גמליאל, איני שומע לכם – אף שההלכה היא כדבריכם, שאני פטור מקריאת שמע, אני חפץ להחמיר על עצמי ולקרוא,

כדי שלא לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת – שאפילו בזמן המועט של ליל הנישואין, אני לא מעוניין לבטל מעלי מצוות קריאת שמע, שיש באמירתה קבלת עול מלכות שמים.

 

הלכה בימינו

 

v     מהמשנה שלנו אנו למדים הלכה, שחתן פטור מקריאת שמע בימי נישואיו, עד שיקיים את מצוות הנישואין.

וכתבו פוסקי ההלכה, שהלכה זו נאמרה לדורות הראשונים, שהם היו מכוונים מאוד בקריאת שמע, וכל טירדה של מצוה היתה מבטלת מהם את הכוונה, ולכן הם פטורים.

אבל בזמן הזה, שרוב האנשים לא מכוונים כל כך בקריאת שמע, וטירדתו של החתן לא גורמת לביטול הכוונה, גם החתן חייב בקריאת שמע.

ויש שכתבו, שהחתן חייב גם להתפלל תפילת 'שמונה עשרה' – תפילת העמידה. ואפילו שבה צריך יותר לכוון, בכל זאת הוא חייב להתפלל, בגלל שגם ללא טירדת הנישואין, הוא לא היה מכוון כל כך בתפילה.