לקריאת שמע בהידור נברך לפניה ואחריה

 

 

פרק א' משנה ד'

 

דוד המלך אומר בתהלים לבורא העולם 'שבע ביום היללתיך על משפטי צידקך' , כלומר שהוא היה מהלל כל יום את הקדוש ברוך הוא שבע פעמים על המצוות שהוא נתן לעם ישראל.

'אנשי כנסת הגדולה', שהם גדולי ישראל שחיו בסוף תקופת הנביאים לפני כאלפיים וארבע מאות שנה, למדו מהפסוק הזה, שכל יהודי צריך לומר כל יום שבע ברכות שיש בהם שבח לבורא העולם, בשעה שהוא קורא 'קריאת שמע', שמה שדוד המלך עשה, בודאי היא הנהגה טובה וישרה, וכל יהודי צריך לעשות כך.

לכן הם לימדו וקבעו הלכה לעם ישראל, שבזמן שכל יהודי אומר קריאת שמע בבוקר, הוא יוסיף ויאמר יחד איתה שלש ברכות, ובזמן שהוא אומר קריאת שמע בלילה יאמר גם ארבעה ברכות.

 

במשנתינו אנו נלמד איך חילקו החכמים את אמירת שבעת הברכות האלו, איזה ברכות צריך לומר לפני קריאת שמע ואיזה אחריה, איזה בבוקר ואיזה בערב.

 

עכשיו נראה את דברי המשנה ונסביר:

בשחר בבוקר, מברך שתים לפניה – צריך לברך שתי ברכות לפני שאומרים את הפסוקים של קריאת שמע.

הברכה הראשונה נקראת ברכת 'יוצר אור' ובה אנחנו אומרים 'מה רבו מעשיך השם'! ומודים לקדוש ברוך הוא על הדברים המופלאים שברא בעולם, כמו אור השמש, הירח והכוכבים, וכן על כך שהוא ברא את כל העולם בחכמה גדולה לפרטי פרטים. והברכה השניה היא ברכת 'אהבה רבה', בה אנו מודים לה' על שהוא אוהב אותנו עם ישראל יותר מכל הגויים, ועל שנתן לנו את התורה הקדושה.

 

ואחת – ועוד ברכה אחת שלישית, לאחריה – אחרי אמירת הפסוקים של קריאת שמע, ובברכה הזו אנו מזכירים את היציאה של עם ישראל מארץ מצרים, ומודים לה' על הניסים שעשה לנו אז, ועל שקרע את ים סוף לשנים כדי שכל היהודים יוכלו לעבור בו ולהכנס לארץ ישראל.

ובערב – גם בקריאת שמע שאומרים בלילה, צריך לברך שתים לפניה – שתי ברכות לפני קריאת שמע, שבראשונה אנו מודים לה' על שקבע זמן קבוע לכל דבר, שבשעה שצריך להיות לילה מסתלקת השמש ומגיע החושך לעולם, ועל שסידר וקבע שיהיו ירח וכוכבים בשמים כדי שיאירו בעולם. ובברכה השניה אנו מודים על האהבה הגדולה שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו.  

 

ושתים – ועוד שתי ברכות נוספות, לאחריה – שגם אחרי הקריאה אנו מברכים שתי ברכות, בראשונה אנו מודים על הניסים שהיו ביציאת מצרים, ובשניה אנו מודים על השמירה שה' שומר את עם ישראל כל הזמן ללא הפסקה, ואנו גם מבקשים שימשיך לשמור עלינו וישמור עלינו מכל המחלות והנזקים שבעולם.

 

עכשיו המשנה מתחילה ללמד מהי הצורה של אמירת הברכות:

ששתי הברכות שמברכים לפני קריאת שמע, בין בבוקר ובין בלילה, אחת ארוכה – הראשונה היא 'ארוכה', שבתחילת הברכה צריך לומר 'ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם', והיא גם מסתיימת עם המילים 'ברוך אתה השם'. ואחת קצרה – שבברכה השניה שלפני קריאת שמע, לא אומרים בתחילתה 'ברוך אתה השם', אלא מתחילים מיד בנושא של הברכה (בבוקר 'אהבה רבה אהבתנו השם אלוקינו', ובערב 'אהבת עולם אהבתנו'), ורק בסוף הברכה צריך לומר ברוך אתה השם וכו'.

 

המשנה מוסיפה ומלמדת אותנו שאין האדם יכול לומר את הברכות כרצונו, אלא דוקא כמו הסדר שקבעו חכמי ישראל:

מקום שאמרו להאריך – שהברכות שבהם קבעו לומר בתחילתם 'ברוך אתה השם', אינו רשאי לקצר – אין לאדם לשנות ולומר את הברכה בלא מילות הפתיחה 'ברוך אתה השם'. וכן לקצר – שבברכות שקבעו שלא לומר בהם את מילות הפתיחה 'ברוך אתה השם', אינו רשאי להאריך – לא יאמר האדם בתחילתם 'ברוך אתה השם'.

 

מסיימת המשנה ומלמדת אותנו הלכה נוספת, שאינה נוגעת לברכות קריאת שמע, אלא לכל שאר הברכות באופן כללי:

שכל ברכה שהחכמים תיקנו לחתום – כלומר שיאמרו בסוף הברכה 'ברוך אתה השם', אינו רשאי שלא לחתום – אין לאדם לקצר אותה ולהשמיט את המילים של סוף הברכה. ושלא לחתום – הברכות שקבעו שלא לומר בהם 'חתימה', למשל הברכות על אוכל ושתיה שמברכים עליהם 'ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו' או 'בורא פרי העץ' וכן הלאה, שלא אומרים שוב פעם בסוף 'ברוך אתה השם', אינו רשאי לחתום – אין להאריך בהם ולומר בכל זאת 'חתימה' עם 'ברוך אתה השם'.

 

נסיים בהלכה שאנו יכולים ללמוד מהמשנה לחיים שלנו:

v     כל יהודי חייב לומר קריאת שמע ביחד עם ברכותיה ביום ובלילה. אם לא אמר קריאת שמע בבוקר בזמן, כמו שלמדנו במשנה, שהזמן הוא עד סוף הרבע הראשון של היום, עדיין הוא צריך לקרוא קריאת שמע והוא יקבל על כך שכר כאילו הוא לומד תורה, וגם את הברכות צריך לומר יחד עם הקריאה. אבל אם עבר כבר יותר משליש מהיום, לא יאמר את הברכות שנאמרות עם הקריאת שמע, אלא הוא יאמר רק את הפסוקים של הקריאת שמע. ואם הוא היה אנוס באיחור, למשל כשהוא לא הרגיש טוב כל הבוקר, אז יכול לומר גם את הברכות של הקריאת שמע, עד מחצית היום. אבל אחרי שעבר חצות היום לא יאמר את הברכות.