הילד שהציל את כל המשפחה

הרב יוסף ברכץ, מרבני 'אחינו', הדהים אותנו עם סיפורו של ע', תלמיד ישיבה מאחת הערים הקטנות במרכז הארץ.

 

את הדרך התחיל ע' כילד שובב שגדל בבית חילוני לכל דבר. בקרוב הוא יעלה לישיבה גדולה, אחרי שלוש שנות לימוד בישיבה קטנה, כשבאמתחתו כמה מסכתות מהתלמוד הבבלי בהן הוא שולט בעל פה.

 

האמא שבתחילת הדרך התנגדה בתוקף לכל דבר של מצווה, משבחת כיום את בנה, ומתכוונת לשלוח את שאר ילדיה בעקבותיו.

 

"בימים האחרונים זכיתי לסגירת מעגל מרגשת ומיוחדת במינה", מספר הרב ברכץ. "היה זה כשאמו של ע' הגיעה לישיבה בה לומד בנה, כדי לפגוש אותי ולהודות לי על חלקי בהתקדמותו המופלאה של בנה.

 

"שהאמא הזו תבוא ותודה לי? לא האמנתי למשמע אוזני. אך כדי להבין במה דברים אמורים נצטרך לספר את הסיפור מתחילתו.

 

"לפני שנים אחדות החל יוחאי, אביו של ע', להתקרב ליהדות. בתחילה הוא רק שמר כמה מצוות קלות, הקפיד יותר על אוכל כשר, נזהר להפריד בין חלב ובשר, ובשבת הלך לבית הכנסת. אט אט החל האב להרגיש שזו הדרך בה הוא רוצה לצעוד. את הבן שלו הוא העביר לבית ספר תורני, כדי שיספוג קצת ערכים תורניים.

 

כעבור חודשים אחדים סיים הבן את לימודיו בבית הספר, והגיעה העת לרשום אותו למוסד חינוכי להמשך הלימודים. האבא החליט שהוא רוצה לשלוח אותו לישיבה, ואילו האמא הבינה שההתקרבות לדת לא הולכת לעצור רק בכמה מצוות והחלה לפתח התנגדות חזקה מאוד לכל העניין. היא בשום אופן לא הסכימה שבנה יכנס ללימודים בישיבה.

 

בשלב הזה התגלגלו הדברים והגיעו עד אלי. הגעתי לבית המשפחה וניסיתי לבדוק על מה הוויכוח. עד מהרה הבנתי שהאמא היא אגוז קשה לפיצוח. מבחינתה הילד לא ילמד בישיבה, ואם בעלה יכניס אותו לישיבה בניגוד לרצונה, היא יוצאת מהבית ולא חוזרת. "תיכון או רבנות", הצהירה בתוקף.

 

"דיברתי על לבה של האם, אמרתי לה שהבן שלה רק יעשה לה יותר נחת אם ילמד בישיבה, יקבל ערכים, יהיה עדין יותר, חכם יותר, צדיק יותר. אבל לא היה עם מי לדבר.

 

רק כשראתה שהאבא עומד על שלו בתוקף וכדי שלא לפרק את החבילה המשפחתית, היא הסכימה לכניסתו של הילד לישיבה בתנאים מגבילים.

 

"הבן שלי ילמד בישיבה, אבל כל ערב הוא חוזר הביתה, כדי להתנקות מהרעל שיכניסו לו שמה לראש. בשבתות הוא בבית. ואני לא מוכנה בשום אופן שהוא ילך ברחוב עם מגבעת וחליפה שחורה".

 

כל התנאים אושרו והעסקה יצאה לדרך.

 

"הבחור התחיל ללמוד בישיבה, ועד מהרה התברר שהאמא באמת התכוונה למה שאמרה. היא ניסתה ללא הרף לפתות אותו לעבירות, בכל מיני דרכים. מדי ערב שבת היא ערכה בבית מסיבה עם בני נוער בגילו, עם אלכוהול, ממתקים ומוזיקה קולנית, רק כדי לגרום לילד להצטרף לחבריו מבית הספר היסודי, לרקוד ולחלל שבת.

 

"אבל הילד היה עקשן לא פחות מאביו. בחירוק שיניים הוא התגבר על הניסיונות. אמא שלו הציעה לו לעזוב את הישיבה ובתמורה היא תקנה לו את הסמארטפון הכי מתקדם בשוק שהיה באותם ימים, אבל הילד השיב לה שהוא לא צריך כלי תקשורת אלקטרוניים, יש לו תקשורת טובה עם בורא עולם, וזה מה שעושה אותו מאושר.

 

כשהאמא הגזימה עם הפיתויים והפרובוקציות, הילד בא אלי בדמעות שליש, וביקש שנעביר אותו לישיבה עם פנימיה. הוא רצה לברוח מהבית, חרף התנגדותה של האם לצעד הזה. אמרתי לו שאנחנו לא עושים דברים כאלו ולא הולכים נגד ההורים בלי הוראה מפורשת מרב גדול בישראל.

 

"הלכנו לאחד מגדולי ראשי הישיבות בדורנו, תלמיד חכם ישיש שיש לו ניסיון רב בחינוך.

 

76הילד שטח את טענותיו והרב השיב לו תשובה נחרצת: "אתה לא עוזב את הבית. אתה נשאר שם, ומראה לאמא שלך איך מתנהג בן תורה. תראה לה שילד יהודי שלומד תורה יודע לכבד את ההורים שלו גם כשהם לא הוגנים כלפיו ומנסים לפתות אותו לדברים שהוא לא רוצה. תתחזק, תתגבר ותמשיך לכבד את אמא שלך בכל מחיר", אמר ראש הישיבה.

 

"והילד ציית. כיבד את אמא שלו למרות הכל. במקביל הוא החל ליצור קשר חזק מאוד עם האחים שלו, והפך להיות חביבם של כל בני הבית. בכל ערב כשהוא חזר הביתה, כל האחים התנפלו עליו, ביקשו לשמוע ממנו סיפור, לשתף אותו במה שעבר עליהם באותו יום.

 

"אחרי תקופה הבינה האמא שבעצם היא קיבלה מתנה. שהילד שלה הפך לילד שכל אמא היתה גאה בו: "חשבתי שהוא יהפוך לבן אדם דוחה", אמרה לי האם ברגע של גילוי לב. "והנה אני רואה שהישיבה הפכה אותו למגנט, כולם רוצים בקרבתו".

 

"השבוע לקראת סיום לימודיו של הילד בישיבה קטנה, באה האמא לישיבה כדי להודות לאנשי הצוות. היא ביקשה לשוחח איתי, ואמרה לי שהיא שמחה שאחרי הכל הילד שלה ניצח אותה. היא כבר מתכוונת להציע לילדים האחרים שלה לצעוד באותה הדרך, והפעם היא לא תתנגד ולא תנסה לנקות להם את הרעלים מהראש, כי היא כבר מבינה שלא רעל הכניסו לו לראש אלא מידות טובות, דרך ארץ, חינוך איכותי, עדינות הנפש, חדות המחשבה ועוד ועוד מעלות טובות.

 

"לפני שהאמא יצאה מהישיבה, אמרתי לה: "אם הבן שלך הצליח להתקדם כל כך בשלוש שנים, כשהוא הגיע לכאן הוא לא ידע כמעט כלום, והיום הוא תלמיד חכם ששולט בכמה מסכתות מהתלמוד הבבלי, אני בטוח שבשנות לימודו בישיבה הגדולה הוא יהפוך לגדול בישראל. אין לי ספק בכך. יום אחד עוד תראי את הבן שלך עומד ומקהיל קהילות, דורש בהלכה ובאגדה, והמונים יושבים ושותים בצמא את דבריו".