הלכות תקיעת שופר

ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם (במדבר כט)

  • מצוות "עשה" מן התורה לשמוע קול שופר ביום הראשון של ראש השנה, ומצוה מדרבנן לשמוע קול שופר גם ביום השני.
  • זמן תקיעת שופר: ביום, מהנץ החמה (בדיעבד מעלות השחר) עד שקיעת החמה.
  • נשים פטורות ממצוות שופר כמו בכל המצוות שהזמן גרמן. אבל הרשות בידן לקיים את המצווה.
  • קטן שהגיע לחינוך (כ – 6-7 שנים) חייבים לחנכו במצוות שופר.
  • התוקע צריך לכוון להוציא את השומעים ידי חובתם. לא התכוון התוקע להוציא את השומעים לצאת, לא קיים המצווה.
  • צריך להאזין היטב לתקיעות, ואין להפסיק בשיחה עד סוף כל התקיעות.
  • מי שאינו יכול ללכת לבית הכנסת לשמיעת התקיעות, חייב לשמוע או לתקוע לבדו בביתו.
  • חל יום ראשון של ראש השנה בשבת, אין תוקעים בו בשופר.

 

הלכות תקיעת שופר וברכותיה

  • התוקע עומד ליד הבימה שעליה מונח ספר התורה, כדי שבזכות התורה יעלה זכרוננו לפני ה' לטובה.

  • הברכות והתקיעות צריכים להיות בעמידה, הישענות על דבר מה (באופן שאם ינטל אותו דבר יפול) הרי היא כישיבה.

  • התוקע מברך "לשמוע קול שופר" (שהמצוה בשמיעה ולא בתקיעה) ו"שהחיינו". למנהג האשכנזים מברך "שהחיינו" בשני הימים ולמנהג הספרדים רק ביום הראשון (או ביום השני כשחל יום הראשון בשבת).

  • התוקע צריך להחזיק את השופר בצד ימין.

  • פי השופר יהיה למעלה, ומוגבה מעט.

  • נהוג שתלמיד חכם מקריא לתוקע את סדר התקיעות, כדי שלא יטעה, וכדי לתקנו שיתקע כדין.