אחת שאלתי

ההנהגה הכללית בישיבה הינה. שבחגים נוסעים הבחורים לביתם, אך בחג שבועות האחרון התברר שלא עוד…

 

הבחורים חפצו בכל מאודם להישאר באווירה החמימה והמלטפת שבמסגרת הישיבה וזאת בכדי לחוות ולחוג את חג מתן תורה בחיקה החמים של הישיבה המעטירה.

 

הנהלת הישיבה אימצה את הבקשה ואכן חג מתן תורה עבר בהתרוממות הרוח והנפש, תוך שבחורים המוכרים ככאלו אשר מתקשים ללמוד זמן רב, גילו לפתע כוחות ויכולות בלימוד רצוף אשר נמשך על פני שעות רבות, כשחלקם מצטרפים לאמירת תיקון ליל שבועות וכו'.

 

בכניסת החג נשטף בית המדרש בלהבות של לימוד סוער, על ידי סדר מיוחד המכונה בעולם הישיבות "סדר קבלת התורה", לאחר מכן נשמעה בקשב שיחתו של ראש הישיבה שליט"א כשבסיומה התקיימה תפילת ערבית, כשלאחריה סעודת החג החגיגית.

 

אי אפשר שלא לציין עד להיכן זכו להעפיל בחורי הישיבה היקרים, וכי קלה בעיניכם קבלת "תענית דיבור" למשך זמן כה רב? ונוסיף על כך שחלקם של הבחורים חווה לילה זה לראשונה!!!

 

במהלך הלילה התקיימה שיחה מאחד מרבני הישיבה שליט"א וכן מהרב שלמה מילר שליט"א, כשבתפילת הוותיקין שבגמר הלילה נשפכות דמעות רבות בפרט ב"אהבה רבה" ובהוצאת ספר התורה.