שיחה עם הרב אליעזר הילמן על 'פרויקט טורונטו'

ביקשנו תחילה לשמוע מהו 'פרויקט טורונטו', ואל מי הוא מיועד?

הרב הילמן: ארגון 'אחינו' במסגרת 'פרויקט טורונטו' בא לתת מענה למצוקה שהייתה קיימת אצל כל מי שקשור לעולם הקירוב. נוצר מצב שבבתי הספר משקיעים במשך שמונה שנים בתלמיד ולבסוף בסיום בית הספר ההשקעה יורדת לטמיון, כאשר אין לתלמיד פתרון מעשי להמשך דרכו בעולם התורה.

 

הרי עולם הישיבות כבר קיים שנים רבות לפני שהוחל ב'פרויקט טורונטו' אם כן היכן הבשורה הגדולה?

הרב הילמן: 'אחינו' בא במטרה לקרב את הישיבות אל הפריפריה, הישיבות ברובם מתרכזות בירושלים ובבני ברק. לנער הצעיר מהנגב זה נתפס כמדינה אחרת לחלוטין. צריך היה את האדם שייתן בראש ובראשונה את המענה הפרקטי לאותם תלמידים שיש להם רצון ללמוד בישיבה. להכיר להם את הישיבה להראות להם שהשד אינו נורא…

 

מעבר לכך, יש אותם אלו שלא מבינים את הצורך להמשיך את הלימודים בישיבות, לאותם אלו אנו צריכים להסביר את החשיבות בדבר. לעיתים ההורים חושבים שילד שילמד בישיבה מפסיד את פרנסתו ועתידו, גם לאלו אנו משתדלים לתת מענה והסבר.

 

אכן הדברים חשובים, אך האין זה תפקידו של בית הספר לדאוג לבוגריו בהמשך הדרך?

הרב הילמן: אתה בהחלט צודק, אכן המנהלים והמחנכים בבתי הספר עושים עבודת קודש בכל מה שקשור לדאגה לחינוך התלמידים והרצון שלהם לראות את התלמידים ממשיכים בישיבות הקדושות. אנחנו כלי עזר עבור המורים והמחנכים. כשאנחנו באים כביכול מחוץ לצוות בית הספר קל לתלמיד לתת בנו אמון, בתחילת גיל ההתבגרות מצוי שתלמיד חושב שהמורה נגדו והמנהל לא חושב עליו וכדו', לכן הוא נוטה יותר להיפתח אלינו, למרות שבאמת אנחנו בעצה אחת עם בית הספר.

 

ישנו נושא חשוב ביותר וזהו ההתאמה והשיבוץ בישיבות. כאן בא לידי ביטוי הערך המוסף שלנו, כארגון מוביל בתחום, מעבר לכך ישנו חלק שהוא לדעתי הלב של 'פרויקט טורונטו' 'טיפול ההמשך'- ליווי התלמיד בהמשך דרכו, כאשר הוא נקלט בתוך הישיבה, אנו שם לצידו להקל עליו את קשיי ההסתגלות האופייניים לתחילת דרכו של בן ישיבה חדש.

 

אבקש ברשותך להרחיב בנושא יצירת האימון בין התלמיד לפעיל בבית הספר?

הרב הילמן: הפעיל אינו בא לרשום את הילד והולך לדרכו, הוא נמצא בבית הספר במשך כל השנה. הוא יוצר קשר בלתי אמצעי עם משפחתו של התלמיד, משתתף בשמחות המשפחתיות, ומכיר אותו לעומק כך שההמלצה שלו על ישיבה באה ממקום של 'ידיד המשפחה'.

 

במהלך השנה הפעיל מוציא את התלמידים לימי ישיבה וביקורים בבתי גדולי ישראל. הוא נתפס בעיני התלמידים כ"חברמן" שכדאי להתחבר אליו ולהיות כמוהו. העובדות מדברות בעד עצמן בכיתות בהם ישנו פעיל של 'אחינו' מעל לתשעים אחוז מהתלמידים ממשיך בישיבות הקדושות בהצלחה מרובה. האווירה בכיתה משתנה, התלמידים שאינם הולכים לישיבה הם ה"מוזרים" הם אלו שצריכים להתנצל…

 

עוד נשוב לנושא טיפול ההמשך, אך תחילה נבקש להבין מנין היכולת להתאים ולשבץ כל תלמיד לישיבה המתאימה עבורו?

הרב הילמן: ארגון 'אחינו' פעיל במרבית הישיבות שיכולות לקלוט תלמידים מבתי ספר תורניים, כך שהוא מעודכן כל הזמן במתרחש בעולם הישיבות. ישנם היום ב"ה הרבה ישיבות ולכל אחת יש את המיוחדות שלה. יש ישיבות יותר שמרניות וכאלו שפחות, ישנם רמות שונות מבחינה לימודית. לעיתים גם קורה שדברים משתנים בתוך הישיבות משנה לשנה.

 

כמרכז הפרויקט אני מתעדכן מיידית על ידי הפעילים שלנו שנמצאים בכל הישיבות בשינויים. ועל בסיס מידע זה אנו יודעים להתאים לכל תלמיד את הישיבה המתאימה ביותר עבורו.

למעשה ניתן לסכם ולומר כי הידע שלנו עוזר למחנך בבואו להפנות תלמיד לישיבה.

 

עסקנו בקשר שלכם אל המחנכים ובתי הספר, כיצד בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה שלכם עם הישיבות?

הרב הילמן: בהנהלת הישיבות מודעים לכך שתלמיד שהומלץ על ידינו כמתאים לישיבה אכן מתאים וזאת משום שיש לנו את הכלים המתאימים להמליץ על המקום הנכון לתלמיד. מעבר לכך כל תלמיד שמתקבל לישיבה במסגרת ארגון 'אחינו' זוכה לליווי צמוד בישיבה, כאשר אנו מצמידים אליו פעיל שישמש עבורו כאח גדול, הפעיל עומד בקשר עם הנהלת הישיבה ומוכן לסייע בכל שיידרש. לפעמים נדרש סיוע של אברך שילמד באופן פרטי עם התלמיד, על מנת להדביק פערים לימודיים. לעיתים אף ייזמו הפעילים רעיונות יצירתיים לעידוד התלמיד כדוגמת מבצע אישי לקידום הלימוד וכדו'.

 

הישיבות יודעות שהתלמידים ה"קלים" ביותר הם התלמידים של 'אחינו'…

 

בנוסף קיבלנו בשנים האחרונות "מתנה" בדמות "ישיבת אחינו לצעירים". הייחודיות שלה היא בכך שצוות הישיבה מורכב מרבנים אשר עברו את המסלול של 'פרויקט טורונטו', הן ברישום תלמידים והן בליווי התלמידים בישיבות. הישיבה מכירה ומרגישה את הקושי של תלמיד תורני בראשית דרכו משום שהם עמדו יחד עם "אחיו" באותו מצב. כיום כאשר הפעילים שלנו מזהים תלמיד שיתקשה יותר מהרגיל הם יודעים שיש לנו כתובת – 'ישיבת אחינו לצעירים', ואכן בשנות קיומה הצילה הישיבה נפשות רבות שספק רב אם במקום אחר היו שורדים.

 

האם כיום חודש לפני סיום הלימודים בבתי הספר כבר ניתן לסכם את הפעילות לשנת תשע"א?

הרב הילמן: חלק גדול מתלמידי כיתות ח' בבתי הספר התורניים כבר נרשם והתקבל לישיבות השונות. אבל סיכום אמיתי ניתן לערוך רק לקראת ראש השנה, פעמים רבות גם כשנדמה שהכל סוכם וכל תהליך הרישום הושלם, פתאום צצה איזו דודה או שכנה שמנסה לשכנע לא ללכת לישיבה, ואפילו בתוך הישיבה פתאום מתברר שהילד ממש מתקשה ללמוד רחוק מהבית וכדו'.

 

אנחנו נמצאים בקשר עם התלמידים עד הרגע האחרון.

 

מעבר לכך יש את ההכנה המנטאלית לישיבות. בתקופת החופש אנו פוגשים את 'בני הישיבה' החדשים, מכינים אותם לקראת מעמדם החדש. יש לזכור כי קודים שונים שבישיבות הם ברורים אינם מוכרים להם, למשל צורת הפניה לרבנים, צורת הלבוש גם היא אינה ברורה, לכן במקרים מסוימים הפעיל אף ילך עם התלמיד לעזור לו בבחירת חליפה המתאימה לדרישות הלבוש באותה ישיבה.

כמובן שאנו מלווים אותם ביומם הראשון בישיבה, בדיוק כמו שהורים מלווים את ילדם לישיבה ביום הראשון.

 

לאחר כל זאת נוכל לשבת ולסכם שנת פעילות פורייה.

 

הרב הילמן מבקש לסכם את שיחתנו ביסודות של 'פרויקט טורונטו' ובייחודיותו, ישנם שני מפתחות להצלחה של תלמיד בישיבה, האחת – התאמה. השנייה – ליווי בתוך הישיבה. לשניהם אנו נותנים בס"ד מענה נכון.