פאנל מיוחד - בכירי הפעילים של 'אחינו' על 'פרויקט טורנטו' ועל הישיבה

לקראת תחילת הפעילות של פעילי 'אחינו' בכיתות ח', בבתי הספר התורניים, במסגרת 'פרויקט טורנטו' של ארגון 'אחינו', התכנסו לשיחה מיוחדת שלושה מבכירי הפעילים של 'אחינו' עם חברי מערכת 'בישיבה' על 'פרויקט טורנטו' ועל הישיבה...
24/11/2010
הגדל

 

מהו 'פרויקט טורנטו'? ♦ מהו 'טיפול המשך'? ♦ איך מתמודדים עם תלמיד המכריז אני לא הולך לישיבה!? ♦ איך מתמודדים עם ההורים? ♦ איך מתמודדים עם צוות הישיבות שכביכול נכנס להם מישהו לתמונה? ♦ מהו הגורם העיקרי להמשיך בעבודת הקודש? ♦ וגם... סיפור אישי!

 

הרב יצחק פרוינד - ר"מ בישיבת 'מאורות התורה', אחראי ב'טיפול המשך', והכוונת תלמידים בוגרי ביה"ס 'תורני רמות'.

 

הרב נועם רדעי - ר"מ במכינה ליש"ק 'נתיבות יהודה', ורכז איזור הדרום מטעם ארגון 'אחינו'.

 

הרב ראובן אביטל - מהבולטים בקרב הדור הצעיר של פעילי 'אחינו', אחראי ישיבות מרכז ירושלים.


 

 

מהו בעצם החלק העיקרי ב'פרויקט טורנטו'?

הרב פרוינד: מעבר לכל הפעילות בבתי הספר עם התלמידים כדי שבסופו של דבר יגיעו לישיבות הקדושות, הדבר האמיתי והחשוב באמת זה ה'טיפול המשך' - ליווי צמוד אחרי שכבר התלמיד בתוך הישיבה, וזהו לדעתי העיקר האמיתי של 'פרויקט טורנטו'.

 

הרב רדעי - כאחראי על שלוש ביה"ס במסגרת 'פרויקט טורנטו', וכרכז 'טיפול המשך' באיזור הדרום, למה לדעתכם 'טיפול המשך' הוא החלק החשוב?

 

אני מחזיק משרד בנתיבות. מידי חודש אני מקבל בין 30 ל 40 פניות של תלמידים שלא מ'פרויקט טורנטו' שנפלטו מישיבות, וצריכים עזרה. אני מטפל בכולם ומשתדל לסדרם ולהכניסם למסגרת 'טיפול המשך', על פי רוב הם נקלטים היטב במערכת ומסתדרים. לעומת זאת בחור שמגיע דרך 'אחינו', מקבל עם תחילת דרכו אברך שמלווה אותו ומקל עליו את קשיי הקליטה, כך שסיכויי הנשירה פחותים בהרבה, וגם עם קורה ותלמיד שלנו הסתבך בישיבה, חושבים חמש פעמים האם לזרוק אותו, וגם אז מערבים אותנו, ולרוב אנחנו נמנע זאת.

 

הרב אביטל - אתה אחראי על מספר ישיבות בירושלים, כשמדברים על 'טיפול המשך', כוונתך להצמיד חונך? לבקר את התלמיד?

הכל תלוי במצב/אופי/רקע הילד, השנה יש תלמיד בשיעור א', שכל העבודה שלי זה לא 'להפריע לו' - לעקוב ולראות שהכל בסדר. יש כאלו שזה שעות של שיחות, להזמין אותם אליך הביתה וכדו'. הכל לפי העניין.

 

מתי תחליט שכעת הזמן 'לא להפריע'?

אם אתה רואה שהכל עובד וזאת אומרת שהתלמיד מסתדר ומשתלב בישיבה - מצליח 'ללכת' בכוחות עצמו, אין צורך סתם להיצמד ולהכביד עליו.

 

הרב פרוינד: יש לי תלמידים בישיבות החזקות בירושלים, הם שואלים אותי לפעמים, 'למה לחבר בישיבת... יש אברך ולי אין', אני מסביר להם: 'שהשאיפה היא לראות אותך משתלב כרגיל תשמח שאתה כבר לא צריך את זה'. המטרה היא לתת להם להשתלב כרגיל.

 

איך יתכן שנותנים לכם דריסת רגל בישיבות, הרי אתם עלולים להתערב להם בעבודתם?

 

הרב פרוינד: באמת צריך לעבוד בחכמה יתירה. ולכן אני מדריך את הפעילים החדשים מהו הגבול הדק בין סיוע להתערבות. היה לי פעם מקרה של אברך צעיר, שלאט לאט הרחיב את המעגל של מקבלי העזרה, והפך בלי משים ל'יועץ' של הבחורים, גם כאלו שלא באחריותו, דבר זה באמת לא התקבל יפה מצד הנהלת הישיבה והעניין סודר. בסופו של דבר צוות הישיבות יודע ומבין שבגיל ההתבגרות יש דברים שרק מישהו מהצד, לא המחנך, ולא ההורה יכול לעשות. יותר קל לבחור להיפתח למישהו מבחוץ.

 

הרב אביטל: בדרך לכאן, התקשר אליי משגיח מאחת הישיבות, שיש 'שמועות' על תלמיד משיעור ג' שאנחנו טיפלנו בו בתחילת הדרך, שהוא רוצה ללכת לצבא, והוא מבקש, שאני מהמקום החיצוני שלי, יבדוק אם זה נכון... הטלפון הזה מוכיח, שהצוות בישיבות רואה בנו כתובת נכונה ומעריך את יכולתנו.

 

הרב רדעי: יש הבדל בין הדרום לירושלים, בדרום שווה לראשי הישיבות לעבוד איתנו בשיתוף פעולה, זה מעלה לו את כל הישיבה. אני יכול להפנות תלמידים למקום שאני יודע שיש לי שיתוף פעולה בהמשך ואימון הדדי.

 

עסקנו עד כה בחשיבותו של 'טיפול המשך' שהוא בעצם שלב ב' ב'פרויקט טורנטו'. ברשותכם נחזור לבראשית, להתחלה, כשנכנסים לביה"ס בתחילת שנה, מה אומרים לתלמידים, איך מתחילים את העבודה בפועל?

 

הרב אביטל: יש הבדל אם אתה פעם ראשונה באותו ביה"ס או שזה לך שנה שנייה באותו מקום. בשנה הראשונה אתה 'עובר' עם המחנך על הכיתה, הוא נותן לך תמונת מצב - מסמן לך את 'מלך הכיתה'. אתה נכנס לכיתה עם המחנך הוא מציג אותך בפני תלמידי הכיתה. אתה מספר להם סיפור חזק, מקשה קושי'ה טובה יוצר אוירה והילה של התלהבות, ודבר ראשון מעביר את 'מלך הכיתה' לצד שלך... במשך השנה נוצרים קשרים גם עם ילדי כיתה ז', וממילא בשנה שנייה באותו מקום אתה חי את השטח יותר...

 

אני מניח שמראש הילדים באים בתחושה ש'אני לא הולך לישיבה' 'אותי לא ישכנעו'?

 

הרב רדעי: אני משתדל ליצור מצב בכיתה שישיבות זה הדבר הנכון, המרומם, ומי שלא הולך מסכן! כשאני נכנס, דבר ראשון שובר את הקרח. אנחנו עושים 'זיץ' עם גיטרה, ומספרים להם סיפור חזק על חשיבות וכח התורה. בשלב הבא אני מוסר 'חבורה' באווירה נעימה כשהם מתחברים ומשתתפים בבנייה של המהלך. בנוסף ישנם את הסיורים בישיבות בבני ברק, בפוניבז' ועוד. מתקיימים ביקורים אצל גדולי ישראל: מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א והגרמי"ל לפקוביץ שליט"א כל הזמן ישנו 'מצב' של ישיבה, ויצירת אימון ביני לתלמידים.

 

הכרנו את ביה"ס את הכיתה והילדים, ומה עם ההורים?

 

הרב פרוינד: נבדיל בין סוגי ההורים, יש הורים שהם חזקים בדרך שלהם - חוזרים בתשובה וכדו'. הם מעוניינים ואיתם הרי קל לעבוד, גם אם לילד יהיו משברים בהמשך הדרך הם יעודדו אותו להמשיך, יש הורים שהם חלשים מבחינה דתית וזה מקרין גם לילד, ויש את ההורים שפשוט חסר להם רקע. הניסיון מראה שאם ההורים חזקים, הילד צולח את המשברים ובהמשך הזמן מתייצב על דרך טובה.

 

מה הכוונה 'חסר רקע' אצל ההורים?

 

הרב רדעי: הרבה הורים כשיושבים איתם ומראים להם מה קורה במערכת החינוך הכללית הם מבינים כמה חשוב ללכת לישיבות, אלא הם מפחדים שבמהלך זה מפסידים את החיים והפרנסה. אני מסביר להם על האפשרויות שיש היום להשלים בגרויות. אני בכל פעם גוזר מהעיתונים קטעי עיתונות שנוגעים לדבר, למשל, לא מזמן התפרסמה ידיעה שבמבחנים ליועצי מס בכיתה של חרדים בוגרי ישיבות מעל 80% עברו בהצלחה מרובה לעומת 30% בציבור הסטודנטים החילונים, כך שהלימוד בישיבה לא רק שלא פוגם בסיכויי ההצלחה שלהם אלא להיפך. בדר"כ ברגע שההורים רגועים לגבי העתיד, ההווה עם כל תחלואי מערכת החינוך הכללית אינו מהווה בעי'ה.

 

קורה שילד מודיע לך 'איתי אל תדבר אין סיכוי'?

הרב אביטל: היה לי מקרה של בחור 'מלך הכיתה' בתורני בפסגת זאב שהודיע לי ביום הראשון של הפעילות 'אני יודע למה באת, לדבר על ישיבות, איתי אין לך מה לדבר, תדבר איתי על המסעדה של אבא שלי, על אמריקה, מה שאתה רוצה לא ישיבות', לא נבהלתי אמרתי לו: 'בסדר', ולאט לאט טפטפתי לו, היום בס"ד הוא בישיבת 'אחינו', והוא בכוחות עצמו שכנע משפחות של שבע תלמידים לשלוח לישיבת 'אחינו'.

 

 

איך יודעים להתאים ישיבה לכל בחור?

 

הרב רדעי: אני יושב עם המחנך ובודק התאמה - לימודית, חברתית, רוחנית, ומחליט, ואל תשכח את ישיבת 'אחינו'...

 

הרב פרוינד: המעלה של 'ישיבת אחינו' - תמיד באים הורים מביה"ס התורניים ושואלים 'למה אי אפשר להמשיך כך עוד שנה כמו בביה"ס?' אבל אנחנו לא רוצים להנציח את 'התורניות' שלהם, ב'אחינו' כדי להקל על המעבר בתחילת שיעור א' הבחורים עדיין מרגישים כאילו שהם בסוג של המשך תורני, אבל בהמשך, שיעור ב' וג' הם מרגישים בחורי ישיבה לכל דבר.

 

איך תדעו מי מתאים לישיבה?

 

הרב אביטל: הרי, תלמידים ממשפחות לא חרדיות באופן רגיל לא ישרדו בישיבות, אבל עם הפתיחות והחום ואהבה שיקבלו ב'אחינו' אני יודע שישרדו.

 

הרב פרוינד: ראש ישיבה אשכנזית חשובה בירושלים אישר לי את הסיפור הבא: הוא שאל את מרן הגרא"מ שך זצ"ל מה לעשות עם התלמידים בהפסקת הצהריים, הרב שך ענה לו 'תקנה להם כדור', למעשה, לא יצא מזה כלום כי 'מה יגידו', היום בחורים גם ממשפחות טובות צריכים שחרור. ב'אחינו' נותנים את זה, אין את הפחד של 'מה יגידו' ועושים באמת מה שצריך...

 

הרב רדעי: פגשתי פה תלמיד שהכנסתי אותו לישיבה לפני שנה ממשפחה מאוד 'מסורתית', אני רואה אותו היום בתפילת ערבית עם 'כובע וחליפה' כמו בחור ישיבה... בן דוד שלו גם הגיע בעקבותיו לישיבה, צריך לדעת שבחור שמגיע לישיבה הוא מציל את כל המשפחה המורחבת...

 

הרב אביטל: יש לי מהשנה האחרונה מקרה של אחים תאומים, אחד הגיע ל'אחינו' וב"ה מצליח, ואילו התאום נמצא בישיבה אחרת. הרב פרוינד יודע לספר כמה משברים שאנחנו עוברים איתו, ולכן הוא עובר ישיבות - מעבירים אותו מנסים כך ואחרת.

 

לפי מה החלטתם את איזה אח לאיזו ישיבה?

 

הרב אביטל: אם יכולנו היינו מביאים את שניהם, אבל מבחינת ההורים זה לא היה שייך, האח היותר מופנם ויותר זקוק לתמיכה ואהבה העדפנו יותר שילך ל'אחינו'.

 

הרב רדעי: בדר"כ בחורים ממשפחות באופי לא חרדי נתקלים בהמון קשיים בתחילת הדרך, כששמתי בחור ב'אחינו' אני יישן עם לב שקט אני יודע ששמתי אותו בידיים טובות.

 

הרב פרוינד: בפרשת השבוע האחרון נאמר 'ויאהב יצחק את עשיו ורבקה אוהבת את יעקב', שינוי הלשון מורה שיצחק אהב את עשיו ב'קום ועשה', הוא לא היה תמים הוא ידע מי זה עשיו, אבל כדי לקרב אותו הוא יזם פעולות להאהיב אותו ולקרבו, זה המוטו בעבודה של הישיבה כאן...

 

 

את הפאנל אנו מבקשים לסיים בשאלה אישית:

 

אתם ב"ה עוסקים עד למעלה מראשכם בעניינים אישיים, מהיכן מוצאים את הכח לעסוק במלאכת הקודש הכ"כ טובענית?

 

הרב אביטל: אתן לך דוגמא מהשבועות האחרונים - שני בחורים שמסיבות שונות נאלצו לעבור ישיבה, האחד אמא שלו חולה מאוד ואין לאביו ראש לטפל בהעברה, בחור שני אבא שלו נפטר לא מזמן, כשאני יודע שאם לא הייתי מטפל בזה הם היו יוצאים לרחוב, זה נותן כח וסיפוק להמשיך.

 

הרב פרוינד: כיום אני מתעסק בין היתר גם בלסדר כולל לראשוני הבוגרים שלנו. היה לי בחור שלא ידע מי זה אמא שלו, אבא שלו היה רחוק מאוד מעולם התורה, כל העולם הזה פתוח בפניו... הכנסנו אותו לישיבה קטנה, הוא נשר סידרנו לו עוד ישיבה, ומשם היה צריך לשלוח אותו לישיבה בצרפת. הוא חזר לארץ דשדש עוד קצת, בישיבה גדולה הוא נתפס והמשיך עד הסוף. היום הוא אברך יר"ש וצדיק. כשאתה מוזמן לחתונה שאתה יודע שאם לא היית בתמונה מי יודע אם בכלל הייתה חתונה, וגם אם כן הייתה חתונה מי יודע איזו חתונה... . זה הסיפוק הכי גדול, כמעט אנחנו לא רואים את הבית באמצע השבוע, אבל רואים בחוש סייעתא דשמיא גם בחיים הפרטיים וזה נותן כח להמשיך. וזה בבחינת "אם אתה מתעסק בשלי אני מתעסק בשלך..."

 

הרב רדעי: חשוב להבין שילד שנשאר בבית ולא במוסד, זה משפחה מפורקת, הורים לא יכולים ללכת לעבוד, זה יוצר הרבה פעמים משברים בשלום בית. כשאתה מציל ילד – עולם, ובונה משפחה, אין ספק שלא תמיד זה קל לאשה לפעמים קשה - אתה לא בבית כל הזמן טלפונים, אבל כשרואים את התוצאות, ולפעמים אפילו מתקשרים לאשתי להודות לה זה נותן כח.

 

היה מקרה אצלנו בקהילה של בחור ישיבה שהתדרדר עד שהגיע לשאול תחתית. הוא היה מוקצה בקהילה, הוא בא אליי לבקש עזרה, דחיתי אותו כי לא חשבתי שזה רציני, אבל הוא ממש התחנן. אמרתי לו אין בעיה אנחנו מתחילים מלמטה למעלה, מישיבה 'בלי שם'. למרות שהוא היה מוכשר ביותר הוא התקדם לאט לאט, היום כשאני רואה אותו אברך יר"ש שא"א להאמין מה שהיה איתו, זה הזכות והחובה להמשיך...

 

אנו נפרדים מהרבנים שליט"א שניאותו להקדיש מזמנם היקר בברכה שימשיכו לעסוק במלאכת הקודש ויראו את תלמידיהם שתולים בבית ה', אמן.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד