ההתנתקות...

הגדל

כהמון בית ישראל הצטרפתי גם אני לחברת הנופשים בע"מ... שהיתי בחיפה למרגלות הר הכרמל, שם פגשתי נופשים רבים שבאו להחליף את כוחם דוקא בעיר זו ה'אדומה' שזכתה לאחרונה לקלוט בתוכה משפחות ברוכות ומבורכות...

באחד מימות החופשה נסעתי דרך 'העיר התחתית', שם נגלה למראה עיני גן מרהיב ביופיו, על גבי הר כשלמרגלותיו ישנם שמונה עשר גנים המחברים את מרגלות ההר עם הפסגה בהר הכרמל כשכולו מעוצב בצורה היוצאת מן הכלל כשבכל קומה פרחים ועצים יפים במיוחד המטופחים בקפידה תוך שמירה על סימטריה ועל יופי מדהים... זה הזכיר לי את ארמונות וורסאי שבצרפת...

עצרתי, חשבתי לעצמי, איזה יופי, ואמרתי למשפחתי ולסובבים אשר היו עמדי, אולי נעצור ונצא להצטלם... הרי זה דבר יפה... 

אך מיד קיבלתי את התשובה הבאה:

זהו מקדש הבהאים - (דת הבהאית נוסדה בפרס במחצית הראשונה של המאה ה-19), אסור ליהנות ממקומות מעין אלו, היו שאף אמרו... אין להסתכל על מקומות אלו, אל תצטלם שם... אז מה אם זה כל כך יפה... מה שיפה כל כך מבחוץ אינו יפה בפנים...

וכך כותבת תורתינו הקדושה,  (דברים יב, א-ה) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה: אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא: לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם: כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה:

לא להאמין, אבל פרשתינו אכן הגיעה במקום הנכון...

אם חשבנו ליהנות מכל אותם מקומות המרהיבים, באה התורה ומצווה אותנו, לא רק שאין ליהנות מאותם המקומות אלא אדרבא,  'אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם'

לוּ יאמר האדם, חבל על מקומות יפים אלו, נכון אמנם כי מאוס מאסנו בעבודה זרה זוֹ, אולם לכל הפחות נשתמש בהם לצרכי שמים...

אף על זאת אומרת התורה, 'אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם' וכפי שכתב אברבנאל 'כי אותם המקומות הם רעים וטמאים ולא יבחר ה' באלה, כל אלא יאבדו ולא יזכרו עוד בשמם כלל'...

מאידך...

בית הכנסת שבשכונתינו כבר מט ליפול... ישנה בעיה נוספת... לא זו בלבד שיסודותיו רעועים, אלא שהמקום הומה אדם, הצפיפות היא נוראה... וַעד מתפללי בית הכנסת החליטו פה אחד... חייבים לעשות שיפוץ לבית הכנסת, לא תהיה ברירה למרות העלויות הגדולות הכרוכות בזה אלא להרוס את בית הכנסת ולבנות תחתיו בית כנסת גדול ורחב, אשר יכיל בתוכו מקום למאות מתפללים, בו יהיו חדרי תפילה קטנים למנינים רבים מידי יום ביומו... החתמת הוראות הקבע תיעשה על ידי הגבאים, חלוקת התפקידים בוצעה וההכנות היו בשיאן...

תכניות הבניה כבר מוכנות, וכבר עומדים להתחיל בהריסת המבנה הישן...

ואז... הגיע תורו של רב הקהילה...

להרוס בית כנסת קיים? אסור! על כך למדנו בפרשת השבוע, וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם... לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם! רק לאחר שיעור מעמיק בענין זה למדנו כי כאשר מטרת ההריסה נועדה איפה לצרכי חיזוק בית הכנסת והרחבתו, או אז הותר להרוס את בית הכנסת הקיים על מנת לבנות אחר תחתיו...

ואף כאן להבדיל אלף אלפי הבדלות... אסור להשתמש באבני ההריסות לדברי חולין!!!

נדמה שישנו הבדל תהומי, מהותי, שונה בתכלית...

מחד, המצווה להרוס ולשבר בתי תיפלה ועבודה זרה...

מאידך, להבדיל אלפי הבדלות... האיסור להרוס ולשבר בתי תפילה וקדושה...

את התשובה לכך נוכל למצוא בספרו של בעל הכלי יקר (רבי שלמה אפרים מלונטשיץ 1550-1619 לספירה) על התורה שביאר בטוב טעם ודעת, כי אין האלילים מכבדים את המקום, אלא המקום מכבדם... ולפי שהמקום סיבה גדולה לעבודה זרה זו על כן נאמר בה אבד תאבדון וכו', אבל אתם לא תעשון כן לה' אלוקיכם, שכן אין אתם בוחרים במקום הקדושה, כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם כי ה' יתברך הוא הבוחר ולא אנו, כי אין כבודו יתברך תלוי במקום, אלא אדרבא, הקב"ה מכבד את המקום, ולפיכך... לא תדרשו אל המקום אלא לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ איה מקום כבודו... כי הוא יתברך עיקר והמקום טפל לו...

מעתה, מובן לנו ציווי התורה באומרה, לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם!

ההבדל הוא תהומי...

בעוד אנו מתפעלים מיופיו של הגן הקסום, נדע כי אין במקום זה אלא גן בלבד, אין מקום זה מקודש כלל ועיקר... שכן אין האלילים מכבדים את המקום אלא המקום מכבדם...

להבדיל אלפי הבדלות, בבתי כנסיות ובתי מדרשות אשר בם שוכנת שכינתו יתברך, אשר אין כבודו יתברך תלוי במקום כי הוא יתברך עיקר והמקום טפל לו... נמצא כי גם על ספסלים רעועים ובית כנסת המט ליפול... השכינה תִמצא בו בדיוק כבאותו המקום היפה והמרשים ביותר...

כאשר שורה השכינה על אבני הבית... שוב גם אם ניאלץ להרוס את המבנה לטובת מבנה לתפילה ולימוד חדש, מכל מקום קדושת האבנים בעינה עומדת שכן בהם שרתה שכינתו יתברך...

נצבט הלב בזכרינו את 'פינוי גוש קטיף' עת הוציאה ממשלת ישראל צו פינוי המבנים והכרזת השטח כשטח צבאי סגור...

דמעות זולגות על לחיי עת מעלה אני בזכרוני את התמונות הכואבות בראותי יחד עם כלל ישראל את קושי ההתנתקות מחבלי ארץ...

כאב חד מפלח את ליבי בזכרי את התמונות הזוועתיות בראותי את הפרעות אשר חוללו הגויים בקדושת בתי הכנסת והישיבות הקדושות שהיו במקומות אלו...

אולם, על כך גאה אני!

אנחנו – עם ישראל, שברנו, ניתצנו, הרסנו את בתינו, לא השארנו אף לא אבן אחת על מקומה לערלים אלו...

אולם בבתי הכנסת מהם נפרדנו בקול בוכים לא נגענו בכמלא הנימה! ידענו כי לא תעשון כן לה' אלוקיכם! הבנו כי למרות הקושי הגדול... בזה ניכרת הבדלותינו מן הגויים! אנו יודעים להפריד בין מבנה למבנה, בין הבית הפרטי לבין בית הכנסת והמדרש... ידענו מה מותר ומה אסור... הבנו כי בדבר קדוש ידינו לא תיגע כלל ועיקר...

לא כן אותם ערלים... אשר אינם יודעים להבחין בין טוב לרע... אינם יודעים קדושה אמיתית, מה היא... שכן כל תפיסת קדושתם בטעות יסודה... אין אליליהם מכבדים את המקום אלא המקום מכבדם... להם... ושלהם... מותר לשבור ולהרוס את כל אשר תחפוץ ידם...

 

כתובת לתגובות: shlomogrin@gmail.com

להזמנת הרצאות: 054-8433102

 

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. מני (15/08/2009 23:47)
2. משה (16/08/2009 10:41:39)
עבור לתוכן העמוד