זכות הבחירה

סימן ההיכר הבולט ביותר של מין האדם הוא היותו בעל בחירה חופשית. זאת, בניגוד לכל יתר ברואי תבל, שכל מהלכיהם מוכתבים על פי חוקים קבועים הניתנים לחיזוי מראש. האדם מסוגל להפתיע תמיד. התחזיות ביחס להתנהגותו, לעיתים תכופות מתבדות כליל.

אמנם גם בגופו של האדם פועלים חוקי טבע, כדרך שאלו פועלים על בעלי החיים למיניהם. אולם נוסף לכך יש לאדם רצון, והוא מסוגל לפעול ברצונו החופשי בדרכים בלתי צפויות. דרכי התגובה של האדם לכל מצב אפשרי הן רבות ומגוונות, מעבר לטבעו ולתכונותיו. כאמור, אפשרות זו של בחירה היא המאפיינת את מין האדם, והיא ההופכת אותו מ"מכונה מתוכנתת" לנזר הבריאה.

הבחירה החופשית היא הסממן הבולט של עליונותו הרוחנית הבלתי מעורערת של האדם על פני כל יתר היצורים.

התורה מדגישה עיקרון זה במקומות רבים, אחד מהם בתחילת הפרשה: "ראה אנכי נותן לפניכם… ברכה וקללה, הברכה – אשר תשמעו… והקללה אם לא תשמעו" (דברים י"א, כ"ו).

אילו לא היתה יכולת בידי האדם לבחור בטוב או ברע, לא היה מקום לציוויים שנאמרו בתורה. אין כלל מקום לצוות על מי שהוא כפוי ואינו בעל בחירה. באותה מידה גם לא היה מקום לתת לאדם הכפוי שכר על מעשיו או עונש על מחדליו, שהרי לא עשה כן בבחירתו החופשית.

כח הבחירה שקיבל האדם, מקורו בעובדת היות האדם 'נברא בצלם אלוקים'.

את מהותו של הבורא איננו מסוגלים לתפוס, שכן השגתו היא למעלה מבינת אנוש. אולם אחת ידענו, כי הבורא ברא את עולמו רק מרצונו הוא, באין כל מכריח חיצוני שהביאו לכך.

בנקודה עקרונית זו, מוצאים אנו קו דמיון בין הבורא לבין האדם – יציר כפיו. גם האדם בהחלטותיו ובדרכי פעולתו אינו כפוף לחוקי הטבע, לכללי תורשה או לתכונות אחרות כלשהן. הוא מסוגל להתעלות מעליהן ולנהוג כרצונו. אפשרות זו נובעת מצלם האלוקים שנטבע באדם בתחילת בריאתו.

רבים סבורים, כי השימוש בכח הבחירה מתבצע בפועל רק לעתים רחוקות. לדעתם, האדם בוחר בטוב ומחליט החלטה כללית לשמור תורה ומצוות, ומכאן ואילך ארוכה הדרך לפניו עד הבחירה הבאה שתוצב לפניו. בדומה לנהג שעלה על כביש מהיר שהצמתים בו מעטים, ועד לצומת הבאה הוא יכול לנהוג בשלוה בלי לחשוש שמא יאבד את כיוון נסיעתו.

אולם לאמיתו של דבר, המצב שונה. התורה מעידה: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". בכל יום ובכל עת משעות היום, כל עוד פקוחות עיניו של האדם, תדיר ניצב הוא על פרשת דרכים, והברירה בידיו לבחור בטוב או בהפכו.

אמנם באופן כללי הוא כבר בחר את דרכו, אולם גם בדרך זו רבות הן המהמורות שיש להימנע מלהיתקל בהן. היצר הרע הינו נחלת כלל האנושות. כמעט בכל רגע פתוחות בפני אדם אפשרויות שונות: לדבר סרה בזולתו או לחסום את פיו, להשיב לפלוני כגמולו הרע או לוותר.

כאשר האדם בוחר בטוב, מתעלה נקודת בחירתו. ככל שיתמיד לבחור בטוב, כן תעלה נקודת בחירתו לשלבים גבוהים יותר.

קיימת אפשרות מוטעית שבה יראה האדם את עצמו כבוחר, בלי לחוש שהבחירה האמיתית היא ממנו והלאה, באשר הוא נשלט כליל על ידי יצרו. שאל את פי פלוני, ויאמר לך, כי משתמש הוא תדיר בכח בחירתו, שהרי מתאמץ הוא לבחור בין מיץ תפוזים לבין מיץ אשכוליות. כמובן, למעשה, אין זו בחירה אמיתית.

בחירה ראויה לשמה היא רק זו הערכית, הבוחרת בין ברכה לקללה, בין טוב לרע ובין חיים למוות. העדפה של אחד משני דברים טפלים, ששניהם כאחד מצויים בתחום החומר, ושבמהותם אין להם דבר עם החיים ועם הטוב האמיתי, לא יאה לה להתעטר בסגולת הבחירה האנושית.

[מתוך אתר ערכים]