לי זה לא יקרה...

שמעתם את החדשות? של אתמול? אולי משבוע שעבר? לא... בעצם אין כמעט חדש תחת השמש... החדשות משבוע שעבר, מאתמול, מהבוקר מהצהרים והערב... הינם אותו דבר...

תאונת דרכים קטלנית בכביש מספר 1, הרוגים ופצועים לרוב, מסיבת לילה שהסתיימה לה במכות, פציעות ואפילו בהחלטה חפוזה של שבריר שניה ואולי אפילו בפחות מכך... 'האולר'... והסוף הכל כך כואב... עוד לילה של צער יגון אבל ושכול אצל משפחה נוספת בישראל...

אף אדם ולו קל הדעת, לא חשב קודם שיצא לדרך שכך נסיעתו תסתיים... בעוד תאונת דרכים קטלנית, שהוא... בעצמו.... יהפוך להיות בין רגע 'רוצח'...

אף אדם ולו קל הדעת, לא חשב שממסיבת הלילה, מהעלבון, מהעקשנות, או אולי משטות אחרת... הוא יהפוך להיות בין רגע, מתוך חמת זעם, ל... רוצח!!!

שואלים אנו את עצמינו אם כן, הכיצד? הלא רק אתמול שמענו על האסון הנורא שפקד את שכנינו היקרים, על תאונת הדרכים הקשה... על הילד שזכה לצאת מהבית אבל לא לחזור... האם רק אנחנו שמענו על כך? האם אותו רוצח לא שמע על כך אתמול בחדשות? האם הוא לא יודע מה קורה בעולם? האיננו מעורה עימנו , בחברתינו?

לא, ודאי וודאי שלא, הוא שמע בדיוק כמונו, לא רק את מה שהיה אחה"צ אלא גם מה שהיה בבוקר, וגם מה שהיה אתמול ושלשום, הוא גם לא שכח את הדברים...

אבל...

הוא בטוח ש... לי זה לא יקרה !!!

הקשר בין אותו נהג שלא נהג בזהירות לבינו -  הוא כמו הקשר שלו עם נשיאי העולם...

לבטח, חושב הוא לעצמו, אותו נהג 'לא יודע לנהוג...' לעומתו, אני... יודע לנהוג בזהירות – למרות שאני נוהג כמו...

אבל בסופו של דבר, לי זה קרה...

למה?

בכדי שנבין את שורש הדבר הבה ונעיין בפרשת ערי המקלט המובאת בפרשתינו, התורה מצווה ליתן ערי מקלט לכל אותם אנשים שרצחו בשגגה, לשם הם מוזמנים להגיע, אולם לא אל הדרור... שכן אין מקום דרור הוא, אלא לתוך המקום בו רוצח זה ישהה עד מות הכהן הגדול, וכל עוד לא קרה הדבר, הרי שהרוצח ישאר שם אפילו עד אחרית ימיו.

אכן, בית סוהר? או אולי אפילו גרוע מכך?! בבית הסוהר מנכים שליש על התנהגות טובה, בערי מקלט לא שמענו על 'הנחות', בבית הסוהר יוצאים מידי פעם לחופשות, בערי מקלט לא מומלץ לצאת לחופשה שכן אם ייצא הרוצח מעיר המקלט הרי שמותר לגואל הדם להרוג את הרוצח !

מסכן, מה יעשה הרוצח שם כל כך הרבה שנים? ועוד איפה? בערי מקלט, במקום השייך לשבט לוי העוסק בתורה מבוקר ועד ערב, האם שם הוא מקומו?

נראה שאכן - כן.

לו היה ספון כולו באוהלה של תורה ודאי כי היה מעריך יותר את ערכם של החיים, היה משים לב למעשיו היום יומיים, שוב הוא לא היה זורם עם החיים להיכן שהם יובילו אותו..., הוא אף לא היה הורג בשוגג...

כאשר האדם רואה ושומע בכל יום על אסונות, טרגדיות, תאונות דרכים קטלניות, ודברים שאוזן לא תסבול משמוע... על רצח, במזיד, בגין 'מערכת העצבים...' זה חודר לתוכו פנימה, הוא כבר מתחיל בתוככי ליבו להבין ולהפנים כי ערכם של החיים קטן מכפי שהוא חשב עד היום, לא, אל תטעה הוא לא חושב שאין ערך לחיים, הוא אפילו לא חושב שערך החיים קטן מכפי שהוא חשב עד היום... אבל הדברים הללו מחלחלים פנימה אל עומק נשמתו, ושם הם מחלחלים עוד ועוד עד ש... בסוף הוא עלול למצוא את עצמו בתוך סרט האימה הזה...

לצורך זה באה התורה לתקן את האדם, אתה שכל חייך הינם חיים ארציים, לו היית שקוע בתורה הרי שאחוזי הסיכוי שאתה היית בכללם של קטגורית 'רוצח בשגגה' הינם אפסיים, לכן, לך יש מקום מיוחד לגור בו, ערי מקלט!

שם אתה תשב במקום שכולו תורה, שם אתה תשוב ותספוג את כל מה שחסר לך, שם כבר לא תשמע על הטרגדיות, על האכזריות השוררת בשווקי הרחובות, שם הדברים כבר נראים אחרת, ומשם אתה כבר לא יכול להיות מושפע לרעה... שם רק תראה כיצד מגיעים 'רוצחים' אחרים שגם הם אמרו תמיד... לי זה לא יקרה.

על הפסוק 'על מה אבדה הארץ' נאמר בתלמוד כי דבר זה נשאלו לחכמים ולא ידעו ליתן תשובה מדוייקת על מה הארץ אבדה, עד שבא הקב"ה ואמר 'על עזבם את תורתי'.

ועל המעיין בדבר תתעורר הקושיה, כלום הנביאים שבהם לא ידעו את חטאי הדור? כלום תלמידי החכמים שבאותו הדור לא ראו את מעשיהם?

חלילה, הם ראו, ראו הרבה כשלים במערכת החיים, אבל הם לא ידעו על מה להצביע, הם לא ידעו מהו השורש, הגורם הראשי לכל התחלואה הזו, ועל זה אמר הקב"ה על עזבם את תורתי...

עדים אנו לכשלים רבים בכל מערכות החיים...

מתגעגעים ונכספים אנו לרגע בו נחיה בתוך מערכת מסודרת ומתוקנת, ללא אלימות, בלא פשע ועוד...

חפצים אנו עד מאד שבאמת, לי זה לא יקרה!

לשם כך באה התורה ומלמדת אותנו את פרשת ערי מקלט, בכדי שנבין, מהיכן הוא, מאיזה מקום אנו מגיעים, כיצד האדם מתדרדר עד למעשה רצח בשוגג, כשהוא בטוח שלו זה לא יקרה... הכל מתחיל ונגמר בכך ש... על עזבם את תורתי ! לצורך זה על האדם לשכון בערי המקלט בכדי להשלים את הפערים, להשלים את החסר הגדול שיש בו...

אבל...

זה כבר היה מאוחר מידי, כעת משפחה שלמה יושבת ומתאבלת, כואבת וממאנת להתנחם... על רגעים אחדים של שטות של חוסר שימת לב... עם הרגשה הכל כך בטוחה ש – 'לי זה לא יקרה'.

מעתה, שוב נוכל להיות בכלל אותם שלהם זה באמת לא יקרה, לו נרומם את נפשינו בדברי תורה, אם לא ניתן לתופעת הרחוב לחדור אלינו, לתוך עצמותינו, שוב שבאמת נוכל להרים ראש ולומר בבטחה... לי זה לא יקרה!

 

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. יצחק (16/07/2009 16:13:40)
2. מנחם (16/07/2009 18:00:32)
3. אפי (17/07/2009 13:50:08)
שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד