פרשת בהעלותך

גם הנשמה חייבת ב…'שטיפת רכב'

אהרן הכהן זוכה  בפרשתנו לשבחים על שלא דבק בו אבק ההרגל והשגרה, טבע האדם שכאשר מזדמנת לפניו מצווה חדשה או נדירה הוא מקיים אותה בהתרגשות והתלהבות, אולם את המצוות היומיומיות הוא מקיים מתוך  הרגל ושגרה ואין הן מעוררות אצלו רגשות מיוחדים. שגרה היא אחד הכלים ההרסניים בהם משתמש היצר הרע כדי להחליש את האדם בעבודתקרא עוד...

גם עונש וגם שכר

שבעה ימים היתה מרים, אחות משה, מצורעת. שבעה ימים הורחקה אשה דגולה זו מתוככי מחנה ישראל. התורה מטילה עלינו את חובת הזכירה של פרשה זו. זכירה, שהפכה למצווה: "זכור את אשר עשה ה' למרים בדרך, בצאתכם ממצרים" (דברים כ"ד, ט'). היה זה רגע קשה בחיי גדולי האומה. מרים, האחות הנאמנה והמסורה, שבזכותה נולד משה, והיאקרא עוד...

"נצור לשוני מרע"

מצות זכירת מעשה מרים שדיברה על משה אחיה והעונש שבא עליה בחטף, מצביעה על החומרה הרבה בה מתייחסת התורה לחטאי הלשון. התורה מפרסמת מעשה כאוב שאירע בעבר, ומלמדת אותנו שעלינו להחדיר לתודעתנו את הזכרון של אותו מאורע. יתכן שהדבר נובע מתוך השכיחות הרבה של חטאי הלשון, ויתכן שהסיבה נעוצה בחומרה הרבה של חטאים אלו. חומרתקרא עוד...

ענוה ונבואה

תופעת הנבואה, שהיתה נפוצה בימי קדם נראית בימינו כה מרוחקת,. חז"ל העידו: "הרבה נביאים עמדו להם לישראל, כפליים כיוצאי מצרים. אלא, נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה, ושלא הוצרכה לדורות לא נכתבה" (מגילה י"ד, א'). לעתיד לבוא תחזור הנבואה לישראל בממדים נרחבים ביותר. על כך התנבא יואל הנביא: "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר,קרא עוד...

דרך אמונה

אהרן הכהן הגדול, נצטווה על ידי הבורא להעלות אור במנורת המקדש מדי יום ביומו. בסיום הציווי נאמר: "ויעש כן אהרן" (במדבר ח', ג'). למקרא מילים אלו עולה תמיהה בלב הקורא: וכי קיים ספק כלשהו שמא לא יקיים אהרן את מצוות הבורא? המגיד מדובנא ממשיל משל המבהיר את כוונת הפסוק: שלושה אנשים חלו במחלה קשה ומסוכנת.קרא עוד...

השמח בחלקו

אנשי דור המדבר חיו חיים נינוחים. הם היו מוקפים בענני כבוד, ענן הלך לפניהם, כשהוא מורה להם את הדרך. בכל בוקר אכלו ארוחת מן שירד ממרום. ניתן היה לטחון אותו, לדוך, לבשל, לטגן ולטעום בו את כל הטעמים שבעולם. עדות הכתוב על אותה תקופה היא: "זה ארבעים שנה ה' אלקיך עימך, לא חסרת דבר" (דבריםקרא עוד...

תרומתו הרוחנית של יתרו

המסע הגדול למדבר החל. שלא כמצופה נמשך המסע ארבעים שנה. מסע שהפך לכור מבחן לעם ישראל, ובו נחשפו אופיו ותכונותיו לטוב ולרע. בטרם יצאו לדרך, קיים משה שיחה עם חותנו יתרו. שיחה קצרה המלמדת על תחושת האחריות העמוקה של משה כלפי עמו ועל כשרון ראיית הנולד שבו נתברך. וכך התנהלה השיחה: "נוסעים אנחנו אל המקום,קרא עוד...

מדוע התלונן העם?

המחנה הגדול מאורגן היטב. כל שבט שוכן על דגלו, במקומו הראוי. המשכן מצוי במרכז המחנה – מרכז לחיי המחנה. בידי העם נתונה עתה מערכת מצוות מקיפה ומושלמת. מערכת העתידה לתרום רבות לחינוכם ולהעלאת רמתם התרבותית. גם בעיות הפרנסה מצאו את פתרונן המלא (מן – לחם מן השמים). ואז, "ויהי העם כמתאננים רע באזני ה'…" (במדברקרא עוד...