עושים חשבון

 

 

מדוע לספור "ספירת העומר"?

 

ספירת העומר היא מצווה שבה לא מוטל על האדם לעשות שום דבר מעשי מלבד לספור בפיו את הימים. לא לחינם התורה מצווה עלינו לספור את הימים הללו, הימים שבין חג הפסח לחג השבועות.

 

התורה מעוניינת שנמנה את הימים הללו משום שמחג הפסח, עלינו לחכות בציפייה גדולה, ולספור כל יום, עד לבואו של חג השבועות.

 

מדוע?

משום שבחג השבועות נקבל את התורה וכפי שמבאר זאת ספר החינוך בלשונו "לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה, והיא העיקר והסיבה שנגאלו ויצאו ממצרים כדי שיקבלו התורה בסיני ויקיימוה. ומפני כן, כי היא כל עיקרן של ישראל ובעבורה נגאלו ועלו לכל הגדולה שעלו אליה, נצטווינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחירות,

כי המניין מראה לאדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא".

מה עושים?

במצוות "ספירת העומר" עלינו לספור בכל ערב וערב שבין פסח לשבועות את מספר היום ומספר השבוע של אותו ערב. למשל:

"היום שמונה ימים, שהם שבוע אחד ויום אחד" וכך אנו מונים עד שבועות ארבעים ותשעה ימים.

קודם לספירה יש לברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על ספירת העומר".

 

מתי?

מצוות ספירת העומר מתחילה במוצאי החג הראשון של פסח, ככתוב בתורה – "וספרתם לכם ממחרת השבת", ומסתיימת בחג השבועות. זמן קיום המצווה הוא בלילה לאחר תפילת ערבית של כל ערב וערב במהלך ארבעים ותשעת הימים שבין פסח לחג השבועות. אמנם, אם אדם לא ספר במהלך הערב והלילה, יכול הוא להשלים את הספירה, ללא ברכתה, במהלך כל היום שאחריו עד שקיעת החמה.

 

מהו בעצם ה"עומר"?

כפי שראינו, בנוסח הספירה אנו מציינים את מספר הימים "לעומר". שם המצווה אף הוא "ספירת העומר" ובתורה גם כן מופיע אזכורו של העומר "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום".

 

מהו "עומר התנופה"?

"עומר התנופה" הינו קרבן ייחודי שהיו מקריבים בבית המקדש למחרת החג הראשון של פסח, קרבן שמטרתו הייתה להתיר באכילה את התבואה החדשה שצמחה והבשילה עם סיומו של החורף, בו היו מביאים לבית המקדש "עומר" – מידת משקל , של שעורים מניפים אותה ומקריבים אותה על המזבח.

 

הסיבה לקרבן הייחודי מוסברת בלשונו של ספר החינוך: "כדי שנתבונן מתוך המעשה החסד הגדול שעושה השם ברוך הוא עם בריותיו לחדש להם שנה שנה תבואה למחיה, לכן ראוי לנו שנקריב לו ברוך הוא ממנה, למען נזכור חסדו וטובו הגדול טרם נהנה ממנה".

מה הקשר של הספירה ל"עומר"'?

כפי שבוודאי שמתם לב, מצות ספירת העומר קושרת בין העניין לספור את הימים שבין פסח לשבועות לבין הזכרת קרבן העומר. הבה נבין: האם אכן קיים קשר בין השניים? אם כן, מהו הקשר? לאור הסברו של ספר החינוך על מהותו של קרבן העומר, נוכל להבין זאת. כאשר נשים לב לחובה הגדולה שלנו להודות להשם יתברך על הניסים הגדולים שהוא עושה עמנו ונפנים את אסירות התודה שלנו כלפיו כפי שהיא באה לידי ביטוי בהקרבת העומר, נסיק מכך על גודל הכרת הטוב שאמורה להיות מנת חלקנו בעקבות נסי חג הפסח וזו תוביל אותנו לרצון עז ולציפייה לקבלת התורה ולשמירה עליה…

 

על מה צריך להקפיד?

להלן רשימה קצרה של כללי ספירת העומר:

 

1. הספירה מתבצעת בעמידה ללא הישענות או היסמכות כל שהיא. הסיבה לכך היא מהרצון להתדמות לתבואה שגדלה כשקומתה זקופה.

2. הספירה היא בשעות הלילה ויש להקדימה ככל היותר לצאת הכוכבים. בדיעבד, אפשר לספור ללא ברכה גם בשעות היום ובמקרה כזה, בלילות שאחר כך אפשר לחזור ולספור בברכה.

3. שכח ולא ספר לילה אחד וביום שלאחריו, אינו יכול לספור יותר בברכה ועליו לשמוע את הברכה מאדם אחר ורק אז לומר את הספירה.

4. יש לשים לב ולהקפיד שלא להוציא מהפה את מספר הימים לעומר קודם שעת הספירה, כי אז ייתכן שיוצא ידי חובת הספירה ולא יוכל יותר לספור בברכה.

5. בשעת הברכה יש לדעת לכתחילה מהו מנין הימים שאותו בכוונתו לספור ואין לברר זאת רק לאחר אמירת הברכה.