עיוורון במסחר בנשק

הפסוק "לפני עיוור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט, י"ד) מהווה את אחד החיבורים, היוצרים את מרקם האדם הקדוש בישראל. מרקם המושתת ברובו על בניית יחס מזוקק ונעלה כלפי הזולת ברמות איכות, שהן מעבר למינימום המקובל על החברה האנושית. לכן, לא ייתכן שפשוטו של כתוב הוא כל הסברו. לא ייתכן, שאות הכבוד "קדוש" יוענק לאדם שלא הפיל ארצה עיוור הצועד ברחוב באפילת יומו. הלא אי פגיעה בחסרי ישע היא המינימום הנדרש מאיתנו, אם אנו רוצים להמשיך ולשאת את התואר "אדם". ברור, איפוא, שכוונת הכתוב עמוקה יותר ומקיפה יותר.

בצפונות לשון הקודש עיוור הוא כל אדם שראייתו לקתה. בעיקר אם לקו עיני שכלו ונפשו (כמובן, אין להוציא מכלל זה את מי שאיבד בפועל את מאור עיניו הפיזי):

אמת מידה זו לקביעת המושג "עיוורון" פותחת שערי הבנה חדשים. בעזרתה סרקו חז"ל את הסבך המפותל של יחסי הבריות וחשפו נקודות תורפה רבות בהתנהגותנו האנושית. אמת מידה זו מציגה בפנינו סך מרשים של מעשים, שאנו, בעיוורוננו המוסרי, נותנים בהם ללא הרף סך מרשים של מעשים.

שלוש דוגמאות מביאים חז"ל לפנינו. כל אחת שונה מחברתה. כל אחת לקוחה מתחום אחר. אולם קיים יסוד משותף לשלושתן. בכולן מצויה אלמנט של הכשלת הזולת בדבר שלא היה יכול לדעת אותו. העיוורון הוא ביחס לידיעה החסרה לו, או לעצה הנחוצה לו.

הדוגמה הראשונה עוסקת בהטעיה לדבר עבירה. לדוגמה, אדם השואל האם המזון המוגש במסעדה זו כשר, ואתה מטעה אותו ואומר לו: כשר! על ידי כך אתה מזיק לנשמתו של השואל.

הדוגמה השנייה מציגה הטעייה העלולה לגרום נזק לגופו של השואל הנזקק לעצתך. נזק בידי אדם או נזק בידי הטבע.

ואילו הדוגמה השלישית מציירת לפנינו נזק לממונו של אדם. דוגמה הכוללת את עולם הרמאויות המסחריות, אשר בשם "כלכלה חופשית" יכונה.

בכל המקרים שצוינו זה עתה, נופלת האחריות לתוצאות על כתפיו של נותן העצה הרעה.

אולם בכך לא מוצה הפסוק עד תומו. גם ההלכה הבאה נובעת ממנו:

"אסור למכור לגוי כלי מלחמה… ואין מוכרין להם לא סכין ולא קולרים ולא כבלים של ברזל… ולא דובים ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים" (רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק י"ב).

האחריות האישית לתוצאות מעשי הזולת הינה מקיפה לאין ערוך. לא פעם שוטפים האינסטינקטים את הכרתו של האדם ומטביעים אותה. יצר הכיבוש והשלטון, החמדה והתאווה, חוסמים את האפשרות של ראיית האמת. גם זה עיוורון. הסיוע למי שאחוז באחד הבולמוסים הללו, מהווה נתינת מכשול לפני עיוור.

[ערכים]