בין ישראל לארגנטינה…

 

התחושה, ההרגשה, הייתה קשה עד מאד…

לא עבר זמן רב מאותו ערב בו התבקשתי ללוות את קרוב משפחתי לחדר המיון בבית החולים 'שיבא-תל השומר'.

הוא סבל מחום גבוה, כאבים בחזהו, לחץ דם גבוה ועוד שאר מרעין בישין… והמתין יחד עימי לתוצאות בדיקות המעבדה והחלטת הרופאים בנוגע להמשך הטיפול בו.

ובעוד אני יושב וממתין למיטתו בחדר המיון, הגיע צוות של מגן דוד אדום כשבאלונקה הנסחבת בידי הצוות המטפל שוכב לו בחור צעיר לימים, כשכל בגדיו מלוכלכים הם מהקאות חוזרות ונשנות…

לא אלאה אותך, קורא יקר, בתיאורים קשים ולא נעימים, אולם המחזה היה לא נעים כלל. הוא לא הפסיק מלהקיא אף כאשר הגיע לחדר המיון, נדמה היה כי כל גרגיר שהיה אי פעם בתוך גופו של האיש יצא אחר כבוד החוצה!

לא ידעתי באותם רגעים על מי לרחם יותר, על שאר בשרי השוכב לימיני, או על הבחור הצעיר הנמצא לשמאלי, אך לא היה לי הרבה זמן להרהר על כך, שכן העבירו אותנו למחלקה, ושם נפרדו דרכינו…

שכחתי מרגעים אלו…

שכחתי מהמראות הלא נעימים הללו, ומרגשי הרחמים והחמלה בחוסר היכולת לעזור לאותו בחור צעיר ואומלל…

אולם היום כשלמדתי את פרשת השבוע, נזכרתי בו…

עם ישראל מקבל הדרכה כיצד יוכל לשמֵר את הארץ הקדושה.

רק בשבוע זה ציין העם את יום העצמאות ה- 62 למדינת ישראל…

המסיבות, המנגלים, החגיגות עד הבוקר… ואיך לא, הזיקוקים שהאירו בשמי ארץ, ואף העירו את הנערים הקטנים משנתם בשעות הליל…

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו!

זכינו לנס עצום מאין כמוהו לזכות בארץ ישראל!

אולם – – –

שונה ארץ ישראל משאר הארצות. נדמה, כי חוזה המדינה שהתלבט היכן לבחור את מדינת היהודים, בין ישראל לארגנטינה… לא ידע זאת!!!

בארצינו יש קדושה. ארץ אבותינו היא שלנו בזכות ולא רק בחסד!

על מנת שנוכל להישאר לנצח בארצנו עלינו לעמוד על משמר הקדושה השייכת רק לארצנו.

וכך כותבת התורה בפרשתנו  לאחר רשימת איסורי העריות, (אחרי מות, ויקרא פרק יח):

אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ: וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ: וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם: כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:

דברים כדרבנות!!!

אם אתם שומרים את חוקי ואת מצוותי אזי יש לכם את זכות הקיום בארץ ישראל, אם אתה רואה שהארץ מקיאה… אם אתה רואה צרות ייסורים, מחלות, תמותה מוקדמת של אנשים ונשים, וצעירים שעדיין לא טעמו טעם של חטא… הרי זה בהכרח כי הארץ מקיאה… ארצנו הקדושה אינה חשה בטוב… ולפיכך צריכים לפַנותה לחדר המיון…

השגנו את הטוב שברופאים על מנת לקבל את המלצותיו הרפואיות…

וכך נאמר על ידי הרופא כל בשר…

וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי… וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם!