השגחה פרטית

הגדל

בסיום פרשת שמיני כתוב: "להבדיל בין הטמא ובין הטהור, בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל" (ויקרא י"א, מ"ז). 'לא תאכל', פירושו, שאי אפשר לאוכלה, הלב ממאן. מן השמים מונעים את אכילתה!...

מעשה היה בשני אנשים שהפליגו בספינה. הספינה נקלעה לסערה עזה, התורן נשבר הספינה נטרפה ושקעה במצולות. השניים נאחזו בשארית כוחותיהם בתורן שצף על פני המים, ונסחפו יחד אל החוף, שם אבדה הכרתם. על החוף מצאום דייגים מקומיים, עוררו אותם והחלו להמטיר עליהם שאלות. לחרדתם, דיברו הדייגים בספרדית. הם הבינו שמצויים הם על אדמת ספרד, דבר שהיווה סכנה רבה, שכן באותה תקופה העניש החוק הספרדי כל יהודי שכף רגלו דרכה בארץ זו! הם ידעו שחייבים הם להסתיר את יהדותם.

הדייגים הישקום מים מכליהם, הביאום לכפרם ושיכנו אותם בבתים של שתי משפחות. האחד מצא את עצמו בבית משפחה חמה ודואגת. הם הביאו לפניו צלחת מרק, כד יין והציעו לו מיטה. רעב היה, אולם המרק הרי הוא טרף. נאלץ להתנצל שעייף הוא, ופרש לשינה ממושכת. כשקם שבו והביאו לפניו מרק מהביל. נתקף בולמוס רעב, אך עצר את עצמו: "לא אוכל מאכל אסור!"

ראה הדייג בסירובו, פנה אליו וניחש: "יהודי?"

התחלחל האיש. כשהבחין הדייג במצוקתו, אמר לו: "אל תירא, גם אנו יהודים, מן האנוסים". כשחש בפיקפוקיו, הוציא הלה ממחבוא זוג תפילין! ואף סיפר ששומרים הם שבת ומקפידים על כשרות! מיד קם הניצול והניח את התפילין, השביע את רעבונו וענה לשאלות בני הבית בענייני הלכה. עתה ידע לשם מה נשלח לכאן על ידי יד מכוונת ממרום!

כששב לכוחותיו, נדבר עם מארחו שיסיע אותו לארצו עם חברו, שם ישלמו לו את שכרו. בהפליגם, נאנח חברו ואמר: "אוי לי על כל הימים בהם אכלתי מאכלים אסורים ולא הנחתי תפילין!"

לעומתו, גילה לו חברו: "אני זכיתי להתארח בבית משפחת אנוסים. אכלתי כשר, הנחתי תפילין ולימדתי אותם דינים והלכות".

כששמע זאת חברו, שתק והתכנס בהרהורים. כשהגיעו לעירם, עלה לרב ובקש להבין את משפט שמים. מדוע נוצרה אפליה זו? מדוע "הכריחוהו" ממרום לאכול מאכלי טריפה, ואילו חברו ניצל מאיסורים אלו?

אמר לו הרב: "הודה על האמת, האם היתה זו הפעם הראשונה בחייך שאכלת מאכלים אסורים? האמנם זו הפעם הראשונה בחייך שלא הנחת תפילין?"

נבוך האיש, והודה: "פעם, ביום קיץ, טיילתי מחוץ לעיר והשמש קפחה על ראשי. מסוחרר הייתי. מצאתי אכסניה נכרית ובקשתי לשתות. מזגו לי יין צונן. שכחתי שהיין אסור, ושתיתי. היין פעל את פעולתו והפסקתי לחשוש ולהזהר. הוגש לי גם מאכל טריפה, ואכלתיו. הציעו לי מיטה ונרדמתי לזמן ממושך ללא תפילה ותפילין..."

אמר לו הרב: "אם כן, הרי משפטי ה' אמת, צדקו – יחדיו" (תהלים י"ט, י'). אם פעם עברת על כך מרצונך, לא ראתה ההשגחה העליונה צורך להצילך בדרך נס ופלא. לעומת זאת, חברך, שהקפיד כל ימיו ככל יכולתו שלא להכשל, שמרו עליו מן השמים, כשלא היה יכול להישמר מעצמו. נאמר: "רגלי חסידיו ישמור" (שמואל א', ב', ט'). הבורא שומר את צעדיהם של אלו הנאמנים לו, ומצילם מן החטא.

[ערכים]

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד