כשרות המזון

מיד לאחר שאדם הראשון, יציר כפיו של הקב"ה, הוצב בגן העדן והורשה לאכול מפרי עצי הגן, נאסר עליו לאכול מעץ החיים ומעץ הדעת. איסור זה היה האיסור הראשון שהוטל על האדם.

יריעת כשרות המאכלים קיבלה מימד נרחב בתורה. פסוקים רבים עוסקים בהרחבה במיני הבהמות, החיות, העופות, הדגים ושאר מיני היצורים המותרים והאסורים באכילה. על אלו נוספו איסורי אכילה מן הצומח: ערלה, כלאים וכיוצא באלו, וכן איסורי תערובת של בשר בחלב ועוד.

לא אחת ניתן לשמוע מפי אנשים הרחוקים מקיום מצוות את השאלה: מדוע איכפת לו, לקב"ה, מהו תפריטם של האנשים?

עצם הגילוי שזהו רצון מלך מלכי המלכים, מחייב שנאמניו ימהרו לציית לדבריו וישמחו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקם להיות עושי רצונו.

בני ישראל קיבלו במעמד הר סיני את ה"נעשה", לפני ה"נשמע", כלומר, לפני הבנת הטעמים והנימוקים. בדרך זו ממשיך העם לאורך הדורות.

הבסיס הראשוני לקיום המצוות הוא האמונה בבורא והנאמנות המוחלטת לאמרי פיו. לאחר הכרזת ה"נעשה", יש מקום נרחב ל"נשמע".

אחד מטעמי המצוות משתלב היטב בבסיס ראשוני זה של אמונה, כפי שאמרו חז"ל "לא ניתנו המצוות אלא כדי לצרף בהם את הבריות". כלומר, עיקר מטרתן של המצוות לחנך את האדם לנאמנות לרצון הבורא. הצורף מזכך את הזהב, ואנו, באמצעות המצוות, מזככים את ליבנו ואת מידות נפשנו.

יחד עם מטרת החינוך הכללית, גנוזה תועלת רבה בהישמרות ובזהירות מכל אחד מהאיסורים. על כל אדם להיות מודע לעובדה שהמצוות תורמות לו, מונעות ממנו נזקים, והוא יוצא נשכר מקיומן.

המצוות מקנות לאדם חיי נצח. קיום המצוות מקרב אותו לרוחניות ומסייע לו להתקרב לעולם הנצח, שכולו רוחני.

לדעת הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים", התועלת הנובעת מקיום מצוות התורה קשורה גם לתחום הפיסי. הכשרות תורמת לאדם מבחינה בריאותית, כשם שמצוות אחרות תורמות לו מבחינה כלכלית, חברתית וכיוצא בזה.

בנוסף, יוצר האדם הוא נותן התורה, ולכן, כל מצוה וכל פרט בתורה תואמים בדיוק נפלא את כל אשר דרוש לאדם כדי לחיות חיים מתוקנים. אלא שלא ניתן לבנות רק על כך את עולמן של המצוות. הדבר משולל הגיון שרק כדי להעניק לעם ישראל הוראות בתחום בריאות הגוף וכיו"ב, התגלה הקב"ה לעם ישראל בקולות וברקים במעמד הר סיני. לכן, תמיד הננו מצרפים לעולמן של המצוות את התועלת הרוחנית, את הרעיונות החינוכיים ואת המסר התורני. מכלול זה קשור בקשר בל יינתק לכל מצוה ומצוה. קיומן של המצוות בונה, כאחת, את עולמו הרוחני והגשמי של האדם.

[ערכים]