קדושה והתעלות

"ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס – טמא הוא… ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא… טמא הוא" (ויקרא י"א, ו'-ח').

שני פסוקים אלו נלקחו מסך פסוקים בפרשתנו, השוטחת בפנינו את מפת החי ומסווגת אותה למותרים ולאסורים באכילה. פסוקים אלו מניחים את התשתית למצווה הידועה הקרויה בפינו בשם: כשרות. כשרות המאכלים הנכנסים לפינו.

כידוע, חלק מבני דורנו שואלים האמנם אוכל כשר זה הדבר הנחוץ על מנת לבנות אישיות אנושית?! האם בלי זה איני מסוגל לשמור על זהותי היהודית?!

אך ראה זה פלא. אין שאלה זו המצאתו של בן דורנו. היא עתיקה, וכבר מצאנוה בדברי חז"ל על פרשה זו:

"מה איכפת לו להקב"ה שיאכלו ישראל בלא שחיטה?" (מדרש תנחומא שמיני ז').

בטרם ננסה להשיב על שאלה עקרונית זו, הבה נשים לב לנקודה מעניינת. אנו מוצאים שכל פעם כאשר התורה מזכירה את נושא הכשרות, היא מוסיפה מילים על "קדושה", "התעלות" וכדומה. התורה רמזה על קשר הקיים בין הנכנס לפינו לבין עיצוב אישיותנו. מיד אחרי שהיא מסיימת את נושא הבהמות, החיות, העופות והשרצים – הטמאים והטהורים, היא מסכמת את הנושא באמצעות הפסוק הבא:

"כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים, והייתם קדושים, כי קדוש אני" (ויקרא י"א, מ"ח).

מוסיף רש"י: "בכולן נאמר: 'הוצאתי' וכאן כתיב: 'המעלה אתכם'? תנא דבי רבי ישמעאל: אלמלא לא העליתי את ישראל ממצרים, אלא בשביל שאין מיטמאין כשאר אומות – דיים".

נזכיר פסוק נוסף המשרטט עוד קו מאפיין הטמון בעמקי מצוות הכשרות:

"להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל" (שם מ"ז).

ובכן, התעלות ("המעלה אתכם") והבדלה ("להבדיל") – אלו הם הסימנים של מצוה זו. נוסיף גם את תשובת המדרש לשאלה שצוטטה לעיל: "וכי מה אכפת לו להקב"ה וכו'". התשובה היא: "כדי לצרף את הבריות!"

מצאנו שהכלל המפריד ("מעלה גרה ומפריס פרסה) בחלוקת החי למותרים ולאסורים באכילה. קשור במבנה הפיסי של עולם החי. והמתבונן יבחין מיד, שמבנה פיסי זה מבליט תכונות ייחודיות.

עצם הצורך לדאוג שהאוכל יהיה מסוג חיות מסויים, שאין בו מן האכזריות האופייניות לעולם החי, עצם הצורך לברר, אם נשחטה הבהמה כראוי, והחובה לברר, אם נשאב ממנה הדם, מסוגלים לרומם את נפש האדם ולהגביר את מודעותה כלפי מידת הרחמים. התייחסות יום יומית זו לאוכל משרישה באדם פעם אחר פעם את הידיעה הבסיסית, שאין הוא יכול לנהוג בעולם כרצונו וכשרירות לבו.

[ערכים]