החילוק בין דגי האוקינוס לדגי אקוריום

 

הגמרא אומרת שהדגים הנמצאים בים, למרות הימצאם כל העת בתוך המים, אם ישפכו לים עוד טיפת-מים, הרי שכל הדגלים יתקבצו אל מקום זה, וירצו בכל מאודם לבלוע את הטיפה, ויאבקו עם יתר הדגים מי יזכה בטיפה זו.

 

יהודי אחד הגיע לביתו של מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי, ובפיו שאלה: בביתי, הוא מספר, יש אקווריום עם דגים, והנה כאשר אני מנסה לשפוך טיפות מים אל האקווריום, אינני רואה שהדגים עטים על הטיפה הזו, כפי שהגמרא מתארת.

 

רק כאשר אני משליך להם פירורי לחם, למזונם, הם מתקבצים אל קו-המים, ומנהלים קרב על כל פירור. מה ההבדל אם כן, בין הדגים שבים ובין הדגים שבאקווריום? – שאל האיש את מרן הגאון רבי חיים קניבסקי.

 

ואם ננסה לתרץ שכיון שמי הים הם מלוחים, והטיפה המושלכת אליהם שם היא מתוקה, ולכן הם נמשכים אליה, זה אינו, מפני שהגמרא מציינת את העובדה שלמרות שהם מצויים בים, הם קופצים על כל טיפה כמוצאי שלל רב, ואם הסיבה היא מפני שטיפה זו מתוקה, מה החידוש בכך?

 

השיב לו מרן הגר"ח: הדגים שבים, בגלל היותם בשטח כל כך גדול, שכל כולו מים, הם הופכים להיות 'מבינים' בענייני מים… הם רואים לפניהם עולם כה גדול של מים [הרי שליש משטחו של העולם הוא ים], ומרחבי-ענק פרושים לפניהם מאופק לאופק, וכולם מים, ואם כן הדגים מקבלים מושג בחשיבותם של המים, בערכיותם ובסגולתם. הם לומדים להעריך את המים!

 

ומכיוון שכך, ברור שכל טיפה וטיפה המתווספת להם על מי היום, חשובה להם, שכן מי שיודע להעריך את חשיבותו של חפץ פלוני, ידע גם להעריך כל חלק וחלק מתוך החפץ הזה.

 

אבל הדגים שבאקווריום שלך, אמר מרן הגר"ח, משיטים בשטח צר וקטן עד מאוד, ואין הם רואים מול עיניהם את מרחבי הים המימיים, ולכן אין להם הערכה לכל טיפה וטיפה, וממילא אין הם קופצים על הטיפות שהינך משליך להם אל תוך האקווריום.

 

והדבר מקביל במאוד לחשקת התורה הנראית אצל אוהבי התורה בעם ישראל. שכן ממש כמו הדגים שבים, היודעים להעריך כל טיפה, גם תלמידי החכמים השוקדים כל ימיהם על דברי התורה, מודעים לחשיבותה של כל מילה ומילה בתורת ה', ולכן הם לא יהיו מוכנים לוותר על כל תוספת קטנה, שתתווסף להם בהבנת דברי התורה.

 

זו הסיבה שלפעמים אנחנו נתקלים בהערות של גדולי הדורות, ארזי הלבנון וענקי התורה, הערות העשויות להיחשב בעינינו כדברים לא כל כך חשובים, ולמרות זאת הקדישו גדולים אלה מזמנם על מנת להעיר ולהאיר גם את 'הדברים הקטנים' הללו. לא חסו על זמנם, על מירצם ועל ממונם ועל כל אשר להם, ועסקו בהערות הללו.

 

כי מי שיודע להעריך את סגולתה של תורת ישראל, יודע גם את סגולתה של כל ידיעה נוספת המרחיבה את אופקיו של הלומד, ולא משנה כלל באיזה תחום.

 

[מתוך קול ברמה]