בזכות התפילה

תפילת מרדכי נבעה מההנחה שאין ביד האדם להושיע, רק חסדו של ה' משפיע על מהלך המאורעות.
הגדל

מרדכי ואסתר ידעו היטב כי המן הרשע אין ביכולתו לגזור גזירה כלשהי על ישראל, אלמלא איפשרו לו זאת משמים. לכן כאשר רצו לבטל את רוע הגזירה, היו צריכים להתחנן למרום, שזממו של הרשע לא יצא לפועל. זהו פשר תגובת מרדכי,

 

כאשר נודע לו את כל אשר נעשה: "וילבש שק ואפר... ויזעק זעקה גדולה ומרה" (אסתר ד', א'). כזו היתה גם תגובתם של ישראל בהיוודע להם דבר הגזירה: "ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע, אבל גדול ליהודים, וצום ובכי ומספד" (שם ג').

את עיקר תקוותו תלה מרדכי בתפילה. בנוהג שבעולם שכאשר אדם נמצא במצוקה, הוא משתדל להקל מעליו בדרכים טבעיות, ולאחר מכן הוא מוסיף גם תפילה. מרדכי, לעומת זאת, שם את עיקר הדגש על התפילה. השתדלותו בדרכים טבעיות היתה מינימלית.

 

התרכזותו של מרדכי בתפילה, היתה כה גדולה, עד שהקפיד שלא להסיח את דעתו ממנה בכל מחיר. בהיותו עסוק בשקו ובזעקתו בא רק עד לפני שער המלך, כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. מרדכי יכול היה להחליף את מלבושיו בכדי להיכנס אל תוך שער המלך, ולדבר עם אסתר פנים אל פנים אודות השליחות הגורלית שההשגחה העליונה הטילה עליה. אולם מרדכי עשה זאת רק באמצעות שליח. גם כאשר אסתר שלחה למרדכי בגדים להלבישו ולהסיר את שקו מעליו,

 

סירב לקבלם. אמנם מרדכי ידע שעליו להשתדל גם בדרכים טבעיות, אולם הוא לא הסכים שצעד כלשהו ייעשה במחיר הסחת הדעת מהתפילה, ביודעו שרק היא תועיל להושיעם.

 

תנאי בסיסי לתפילה ראויה לשמה היא ההכרה שאין בידי אדם להושיע את עצמו לא ברב ולא במעט, ורחמי שמים הם משענתו היחידה.

 

ברם, באם סבור האדם, במודע או שלא במודע, כי הקב"ה הוא אמנם מגן ומושיע, ולכן יש להתקרב אליו בתפילה, אולם גם כוחו ותבונתו של האדם יש להם אחוז מסויים בהצלחה, זו אינה תפילה ראויה לשמה. המעניק משקל כלשהו גם לכוחו ולעוצם ידו, תפילתו היא במידה רבה מהשפה ולחוץ.

 

אמנם על האדם לעסוק בהשתדלות טבעית, ובשום פנים לא הותר לו להסתפק בתפילה ולסמוך על הנס, אולם הוא חייב להיות חדור בהכרה שמה שבאמת מועיל הוא רק התפילה, מאמצי האדם אינם אלא בבחינת כלים שבאמצעותם תוכל הברכה לחול מבלי שסדרי הטבע יצטרכו להשתנות.

 

גם בענין זה ניתן ללמוד פרק נכבד מהאמור במגילת אסתר. חז"ל שאלו: "מה ראתה אסתר שזימנה את המן?" (מסכת מגילה ט"ו, ב') ההזמנה החוזרת ונשנית של המן להשתתף עם אחשורוש ועימה במשתה היין, תמוהה היתה בעיני חז"ל.

 

מספר תשובות ניתנו לשאלה זו, אחת מהן היא: "שלא יאמרו ישראל: אחות לנו בבית המלך, ויסיחו דעתם מן הרחמים" (שם). ישראל אמנם התענו שלושה ימים רצופים והתעטפו בתפילה, אולם אסתר חששה פן תעלה על דעת אחד מהם מחשבה של הסתמכות על אסתר אחותם המצויה בבית המלך.

 

בכדי למנוע אפשרות כזו מצד איש, בחרה אסתר כביכול להאיר פנים להמן. כך יסברו ישראל שהמשענת היחידה שהיתה עשויה להיות להם בבית המלך, אף היא איכזבה, ומעתה אין להם על מי להישען אלא על אביהם שבשמים. ומאחר שעשו כך, בקעה תפילתם רקיעים ונתקבלה אצל בורא העולם.

 

[ערכים]

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד