בין מידת דין למידת חסד

פעמים כאשר אנו עומדים מול פני אירועים מסוימים, הם נראים לנו כאילו רק מדת הדין שלטה בהם, ואנו לא רואים בהם כלל את מדת החסד. אך במבט לאחור נבין כי אף מדת החסד שלטה באירוע זה, שמלפנים היה נראה כמדת דין בלבד.
הגדל

בוקר אחד התעורר יוסי קצת מאוחר. כשהוא ראה את השעון חשכו עיניו, הוא בטוח הולך להפסיד את האוטובוס, הוא יאחר לעבודה והבוס ירים אותו בכאלו צעקות, ה' ישמור!

הוא הסתפק, אולי כדאי בכלל לא לבוא לעבודה? אבל המצב בכיס אינו מאפשר לו לנוח סתם כך ביום בהיר. הוא קם בזריזות, התארגן בפזיזות, ועף לתחנה, כשהוא גומר להתארגן תוך כדי ריצה.

כל זה לא עזר ליוסי כלום, הוא איחר את האוטובוס.... לא נאריך בתיאורים כמה הוא כעס והתעצבן, והגרוע מכל שלא היה לו את מי להאשים, רק את עצמו!, אין מה לעשות, הוא חיכה לאוטובוס הבא, ובאמצע הדרך הנה הוא רואה שהאוטובוס שהוא איחר היה מעורב בתאונת דרכים לא קלה וחלק מנוסעיו נפצעו ברמות פציעות שונות, והוא ניצל.......

מה אתם אומרים?

מה שעבר על יוסי בבוקר, זו מדת דין או מדת רחמים?

אני יסביר!

מדת דין, זו הנהגה צודקת, בלי רחמים, הקדוש ברוך הוא מתנהג לפי מה שמגיע לנו בעקבות המעשים שלנו, אם אנחנו לא תמיד מתנהגים טוב, הוא מעניש אותנו בצדק.

ומדת רחמים, זו הנהגה של רחמנות, הוא מרחם עלינו ומתנהג לפנים משורת הדין.

אז שוב, מה שעבר על יוסי בבוקר, זו היתה מדת דין או רחמים?

התשובה פשוטה! בהתחלה זה היה נראה כמו מדת דין, אבל בענק....... ואח"כ יוסי הבין שהכל היה רחמים בכמויות, כי מי יודע מה היה קורה לו אם הוא לא היה מפסיד את האוטובוס.

דברים כאלו קורים לנו הרבה. לא תמיד אנחנו רואים בסוף את הרחמים, אבל אין מדת דין שלא מעורבת בה גם מדת רחמים, גם אם לא תמיד אנחנו מבינים איפה הרחמים.

בפרשת השבוע, כאשר משה רבינו ביקש מהקב"ה לראות את כבודו, הוא הסכים שיראה אותו רק מאחור ולא מלפנים, כמו שכתוב וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ, ורש"י מסביר שה' הראה למשה רבינו את הקשר של התפילין של ראש שנמצא מאחורי הראש, בעורף.

הצדיק רבי חיים פרידלנדר זצ"ל מסביר שהרי ע"פ הקבלה, רצועה אחת של התפילין היא כנגד מידת החסד, והרצועה השניה היא כנגד מידה הדין, הרי מלפנים נראים שתי הרצועות כאילו כל אחת לבדה ואין קשר ביניהם, ואילו מאחור יש קשר בין שתי הרצועות.

פעמים - אומר הרב פרידלנדר - כאשר אנו עומדים מול פני אירועים מסוימים, הם נראים לנו כאילו רק מדת הדין שלטה בהם, ואנו לא רואים בהם כלל את מדת החסד. אך במבט לאחור נבין כי אף מדת החסד שלטה באירוע זה, שמלפנים היה נראה כמדת דין בלבד. וזהו כוונת רש"י בפירושו על הפסוק 'וראית את אחורי' שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין, כי הקשר של תפילין מאחור, מחבר בין שתי הרצועות הרומזות על מדת הדין ומדת החסד.

בזמן תום מלחמת העולם השניה, כאשר הגרמנים ימ"ש כבר צפו את מפלתם ע"י צבא ארצות הברית, הודיעו הגרמנים לכל יושבי המחנה כי מתבצעת כעת חלוקת לחם, חלוקה זו היתה שלא מן המנין, והיהודים שם הבינו כי הגרמנים עושים זאת לפני מפלתם כדי לחפות על מעשיהם הנפשעים בכל שנות המלחמה, ולהראות לאויביהם כאילו הן רחמנים ודואגים לצרכי השבויים.

היה שם יהודי אחד מיושבי המחנה ששמח מאוד על חלוקת הלחם, הרי כבר כמה שנים לא אכל כדי שביעה, וברוב שמחתו עמד כמה פעמים בתור לקבלת הלחם, והצליח לאגור לעצמו כמה מנות. אך מאוד מהר הושבתה שמחתו, כי כמה שבויים רוסיים הבחינו בלחם הרב שברשותו, והחלו לצעוק לעברו מלות גנאי 'גנב! החזר את הלחם שגנבת!'. בתחילה הוא לא שת לבו להם, 'הרי גם הם שבויים בדיוק כמוני' אמר בלבו, אך הם התנפלו עליו, הפליאו בו את מכותם באכזריות, וגזלו ממנו את כל הלחם שאגר. חבול ופצוע, תשוש ורעב, נשכב על הדרגש.

בצר לו פנה אל הקב"ה בתפילה חרישית: 'ריבונו של עולם, הרי אם היית רוצה לקחתני מן העולם, היית עושה זאת במשך החמש שנים שעברו עלי בסבל ומכאוב, תחת ידיהם האכזריות של הנאצים ימ"ש, אם לא עשית כן, משמע רוצה אתה להשאירני בחיים, אם כן איך אמות עכשיו, אחרי שעברתי את כל תלאות המלחמה', וכך מתוך תפילות והרהורים אלו, נרדם היהודי.

למחרת בבוקר הוא התעורר, ושקט סביבו, מיד הוא הבין כי הגאולה קרובה, הרי בכל יום היה רגיל להתעורר לקול צעקותיהם של הנאצים ימ"ש. הוא ירד מן הדרגש ועיניו חשכו, הוא הבחין כי כל ידידיו מוטלים סביבו מתים, וגם הרוסים שאך אתמול היכו אותו מכות נמרצות, שכבו שם מתים.

אז הבין היהודי שהלחם שחילקו להם הנאצים היה מורעל, וכוונתם כלל לא היתה להשביעם אלא להורגם. ובזאת הבין גם שאירוע המכות וחטיפת הלחם שאתמול היה נראה כמידת הדין, באמת היה כולו מדת חסד, ואדרבה, חטיפת הלחם היא זאת שהצילה את חייו.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד